הפד העלה את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.25% מרמתה האפסית. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 10 תומכים מול 0 מתנגדים מחברי "ועדת השווקים הפתוחים", הייתה צפויה על ידי מרבית הכלכלנים והאנליסטים בארה"ב ובעולם.
בנוסף, נוסח ההודעה של הפד מרמז על מתווה של המשך העלאת הריבית בקצב של 4 העלאות נוספות של 0.25% במהלך 2016. הפד צופה כי הריבית תעמוד ברמה של 1.375% בסוף 2016 .
לפני כעשור הפד התחיל להפחית את הריביות עד לרמה אפסית של 0%-0.25%. מאז 2008 הפד קיבע את הריביות על רמה אפסית וזאת במטרה לתמוך בשווקים הפיננסים שנפגעו כתוצאה מהמשבר הגדול שפרץ באותה שנה.
מאחר והאינפלציה עדיין נמוכה מאוד והעלאת הריביות עלולה למתן אותה עוד יותר, הפד התלבט במשך תקופה ארוכה האם לנקוט במדיניות מוניטארית מרסנת. הוא הציב יעד אינפלציה של 2% (בשיעור שנתי) אך רמת המחירים בארה"ב עדיין רחוקה מיעד זה. בכל זאת, כפי שבכירי הפד ובראשם היו"רית ג'נט ילן וסגנה סטנלי פישר רמזו בחודשים האחרונים, מלבד האינפלציה, הכלכלה האמריקאית עלתה על מסלול של התאוששות והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשוק העבודה, שמתחילת השנה ייצר בממוצע 210 אלף משרות מדי חודש, כך שהתנאים הבשילו לשינוי המדיניות המוניטארית.
ומה לגבי שוק המניות והאג"ח? אומנם כאשר הריבית עולה שוקי המניות מגיבים בירידות בעוד תשואות האג"ח הממשלתיות עולות. עם זאת, חשוב לזכור שהפד מעלה את הריביות בתקופה של צמיחה והתאוששות בכלכלת ארה"ב ובכך שולח מסר חיובי לשווקים. בנוסף, לפי ניתוח של חברת Allianz Global Investors, מדד ה-S&P השיג תשואה ממוצעת של כ-10% במהלך השנים שבהן מחזורי הריבית עברו לעלייה, מאז 1983. גם הסחורות הגיבו באופן חיובי וזינקו בממוצע ב-25% כאשר הפד העלאה את הריביות.
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציין כי "ההחלטה של ילן להעלות את הריבית כמובן אינה מפתיעה ולכן ההתמקדות צריכה להיות בהודעה שהתלוותה לה ובדברים שילן אמרה במסיבת העיתונאים. בהיבט זה עיקר המסר העיקרי שילן ניסתה להעביר הוא שבפד מאמינים שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח על אף הרוחות החזיתיות שמגיעות ממוקדים שונים בעולם ולכן הפד צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית גם במהלך 2016. מכיוון שבכל מקרה לא צפויים בארה"ב לחצים אינפלציוניים משמעותיים, העלאת הריבית צפויה להערכתנו להיות איטית מאוד והריבית בסוף שנה הבאה תעמוד על 1% בלבד".
"מבחינת ההשפעה על ישראל, נראה כי בבנק ישראל ימתינו לא מעט זמן לפני שיאמצו את מדיניות הפד, הן מכיוון שעדיף לחכות ולראות כיצד מדיניות זו פועלת, בעיקר בשוק המט"ח והן מכיוון שסביבת האינפלציה בישראל עדיין מאוד שלילית. עם זאת, לקראת סוף שנה הבאה האינפלציה צפויה לחזור לטריטוריה חיובית ובבנק ישראל ירצו להערכתנו להתחיל גם בתהליך של חזרה לסביבת ריבית נורמלית יותר", אומר גרינפלד.
צחי ליבוביץ', מנהל ההשקעות הראשי באימפקט בית השקעות, מציין כי "בפעם הראשונה לאחר 10 שנים מעלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית המרכזית וזאת לאחר הכנה של שנתיים וחצי. התנהלות ראויה לציון של הפד האמריקאי שעשה עבודה פנטסטית בלהכין את השוק להעלאת הריבית. שינוי הכיוון של המדיניות המוניטרית של הפד, ממרחיבה למצמצמת, התרחשה במאי 2013, אז הנגיד ברננקי הודיע כי הוא צופה שבשנה הקרובה תסתיים תוכנית ההרחבה הכמותית. בפועל נסתיימה התוכנית באוקטובר 2014 ואז החל הפד, בראשות הנגידה יילן, לשחרר הודעות לגבי העלאת ריבית במהלך 2015, וזאת החל מאזור יוני. במקביל מיתן הפד את תוואי ההעלאה של הריבית ודאג - למרות שינוי בכיוון המדיניות המוניטרית - לכך שהתשואות על האג"חים הארוכים תשארנה נמוכות".
"לאחר צפייה של כחצי שנה, תוך כדי לקיחה בחשבון של פרמטרים נוספים, בינלאומיים ולא רק פנים אמריקאיים ולאחר שהביא את השווקים למצב שכבר משוועים לאותה עלייה, ביצע אותה וכל זאת בליווי התבטאויות מתונות , מחושבות ומנוסחות בקפידה ובהחלט, כאמור, ראויות לציון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
