הניצחון של הכדורגלן גילי ורמוט בסכסוך בהרצליה

שנה לאחר שזוג גמלאים מהרצליה תבעו את שחקן הכדורגל גילי ורמוט, פעיל מפלגת העבודה אלמוג דונסקי ושותפם דוד ביטון, בשל סכסוך קנייני שהתגלע בין הצדדים לגבי חניון בהרצליה, ויתרו התובעים על טענותיהם בהמלצת בית המשפט, ואף התחייבו לשלם לנתבעים דמי שימוש בגין האפשרות לעבור בחניון.

נזכיר כי התובעים, מרים וחיים שרוני, מחזיקים בנכס מסחרי בקומה מינוס 1 בבניין מגורים ברחוב סוקולוב 53 בהרצליה. צמוד לנכס המסחרי מחזיקים ורמוט, אדונסקי וביטון בחניון.

בתביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגישו בני הזוג לבית המשפט נגד הנתבעים נטען כי במשך 48 שנה הושכר הנכס המסחרי שבבעלותם לחברות שונות, ובמשך כל התקופה עשו השוכרים שימוש בחניון הצמוד.

עוד טענו התובעים כי יש להם זיקת הנאה שמאפשרת להם להעביר סחורות דרך החניון. לטענתם, יום אחד חסמו הנתבעים את הגישה בין הנכס המסחרי לחניון, ובכך טירפדו עסקת שכירות של הנכס המסחרי שבמסגרתה היו אמורים בני הזוג לקבל שכר דירה של מיליון שקל בעבור תקופה של 5 שנים.

לטענת בני הזוג, הם אינם יכולים להשכיר את הנכס המסחרי ללא החניון. בנוסף טענו כי הנתבעים הציגו מצגי שווא לעיריית הרצליה, שלפיהם החניון משרת מעונות סטודנטים הממוקמים לא רחוק מהחניון, בה בעת שבפועל החניון נטוש, וזאת כדי להתחמק מתשלום ארנונה ולקבל אישור לשימוש חורג בעבור נכס מעונות הסטודנטים הנמצא אף הוא בבעלותם.

לאחר דיון שהתקיים השבוע בפני שופטת בית המשפט המחוזי בת- אביב איריס לושי-עבודי, ויתרו התובעים על כל הטענות שנגרמו להם נזקים, ואף על הטענות להונאה של עיריית הרצליה.

במסגרת הסדר פשרה בין הצדדים נקבע כי עסקת השכירות שלה ציפו התובעים לא יצאה אל הפועל בלי קשר לנתבעים, ולא התקבלה טענת התובעים כי יש להם זיקת הנאה בחניון הנתבעים, בין היתר מאחר ולשם הוכחת זיקת הנאה בנכס, יש להוכיח שימוש רציף של 30 שנה בנכס, שלא התקיים.

ביטון, אדונסקי וורמוט קנו את החניון לפני 6 שנים בתום-לב, לאחר שהיה סגור במשך עשור, על סמך הזכויות הרשומות בטאבו ועל סמך הצהרות המוכרת שמכרה להם את החניון. על כן, גם אם הייתה קיימת זיקת הנאה כלשהי, הם לא יכלו לדעת עליה.

נקבע כי אם התובעים רוצים לעשות שימוש בחניון, עליהם לשלם עליו. תמורת התשלום תתאפשר לתובעים או לשוכרים מטעמם זכות מעבר מהחניון השייך לנתבעים, לתוך הנכס המסחרי שבבעלות התובעים, וכן תתאפשר פריקה וטעינה של סחורות מהחניון לנכס של התובעים.

אם תוך שנה לא יושכר הנכס - התובעים לא ישלמו דבר לנתבעים בגין שנה זו, ולאחר שנה ישלמו 1,150 שקל לחודש בתוספת מע"מ למשך 3 שנים, גם אם הנכס לא יושכר.

השופטת נתנה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

עו"ד שי צוקרמן, שייצג את ביטון, אדונסקי וורמוט, מסר: "מדובר בניצחון לנתבעים, כי בסופו של יום, התובעים לא יקבלו שקל אחד מהסכום שתבעו, ובסוף הם הסכימו למה שהצענו להם עוד לפני ההליך המשפטי, וזה שהם ישלמו על הזכות להשתמש בחניון".