הדולר היציג התחזק היום (ה') בכ-0.45% ונקבע על 3.895 שקלים. זאת לאחר ההכרזה על העלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% אמש. האירו מנגד נחלש בכ-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.22 שקלים.
המהלך של הפד היה צפוי ומכאן התגובה המתונה יחסית בשוקי המטבעות. מול האירו נסחר הדולר בעלייה של כ-0.3% סביב 1.08 דולרים לאירו.
הפד העלה אתמול את שיעור הריבית בארה"ב ב-0.25% מרמתה האפסית. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 10 תומכים מול 0 מתנגדים מחברי "ועדת השווקים הפתוחים", הייתה כאמור צפויה על ידי מרבית הכלכלנים והאנליסטים בארה"ב ובעולם.
בנוסף, נוסח ההודעה של הפד מרמז על מתווה של המשך העלאת הריבית בקצב של 4 העלאות נוספות של 0.25% במהלך 2016. הפד צופה כי הריבית תעמוד ברמה של 1.375% בסוף 2016 .
דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מציין בתגובה למהלך של הפד כי "נראה כי בנק ישראל יבחר להתעלם מהעלאת הריבית בארה"ב והוא צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי על רקע סביבת האינפלציה נמוכה, השקל החזק והצמיחה המתונה יחסית. בהמשך ולתוך שנת 2016 לאחר עוד העלאה או שתיים של הפד ובהתאם לנסיבות עשוי בנק ישראל לשקול את מדיניותו שוב ובמחצית השנייה של השנה, תיתכן אפשרות להעלאת ריבית גם בארץ".
איציק נוי, מנכ"ל חברת סמארט קפיטל, מציין כי "העלאת הריבית ההיסטורית התקבלה בוול סטריט כקריאה חיובית למצב הכלכלה האמריקאית ולראייה הסיום הירוק של מדדי המניות בוול סטריט. התגובה המתבקשת של זינוק במחירי המניות באה בעיקר הודות להכנה המצויינת של בכירי הפד לאורך כל השנה ובידיעה האבסולוטית של כל שחקני השוק בדבר המהלך. עם זאת, העלאת הריבית המינורית אינה באמת מאשרת את חוזקה של הכלכלה האמריקאית ואם לא יבואו בעקבותיה העלאות נוספות בקצב בריא (שלוש עד ארבע העלאות במשך שנת 2016) ניתן לפרש העלאה זו כפופליסטית, מיותרת ואחת שבאה בעיקר הודות לדחיפת התקשורת ולהבטחות ולא כי מצב הקרקע הכלכלי הבשיל לתהליך. לכן, העלאה הנוכחית מסמנת תחילתו של תהליך (אך לא באמת שינוי כלכלי משמעותי) שאם באמת ימשיך הוא יאשר לעולם הכלכלי את עוצמתה של ההרחבה הכמותית ואת תועלתה בעת משבר. על אף שהעלאת ריבית אינה תומכת בעליית מחירים, בעולם בו סביבת המחייה היא דפלציונית, ארה"ב היא מגדלור באפלה אשר ימשיך להוביל את הכלכלה העולמית".
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מציין כי "ההחלטה של ילן להעלות את הריבית כמובן אינה מפתיעה ולכן ההתמקדות צריכה להיות בהודעה שהתלוותה לה ובדברים שילן אמרה במסיבת העיתונאים. בהיבט זה עיקר המסר העיקרי שילן ניסתה להעביר הוא שבפד מאמינים שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח על אף הרוחות החזיתיות שמגיעות ממוקדים שונים בעולם ולכן הפד צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית גם במהלך 2016. מכיוון שבכל מקרה לא צפויים בארה"ב לחצים אינפלציוניים משמעותיים, העלאת הריבית צפויה להערכתנו להיות איטית מאוד והריבית בסוף שנה הבאה תעמוד על 1% בלבד".
"מבחינת ההשפעה על ישראל, נראה כי בבנק ישראל ימתינו לא מעט זמן לפני שיאמצו את מדיניות הפד, הן מכיוון שעדיף לחכות ולראות כיצד מדיניות זו פועלת, בעיקר בשוק המט"ח והן מכיוון שסביבת האינפלציה בישראל עדיין מאוד שלילית. עם זאת, לקראת סוף שנה הבאה האינפלציה צפויה לחזור לטריטוריה חיובית ובבנק ישראל ירצו להערכתנו להתחיל גם בתהליך של חזרה לסביבת ריבית נורמלית יותר", אומר גרינפלד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
