ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו חתם היום (ה') על מתווה הגז בטקס בפארק האקו-תעשייתי בנאות חובב בנגב. זאת, בדיוק שנה מאז חזר בו הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיויד גילה, מהצו המוסכם אליו הגיע עם חברות דלק ונובל. נתניהו חותם על המתווה לאחר שהסתיים באופן רשמי הליך ההיוועצות שקיים עם ועדת הכלכלה בנוגע להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ולמרות שהועדה המליצה שלא להשתמש בסעיף כדי להעביר אותו. המתווה ייכנס היום לתוקף, בכפוף לדיון בבג"ץ שיתקיים בפברואר.
"אני מבקש להודות במיוחד לשני אנשים שבלעדיהם לא היינו יכולים לדחוף את הדבר הזה קדימה: האחד הוא ידידי יובל שטייניץ שמיניתי אותו לשר אנרגיה למען המטרה הזו, והשני הוא מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר. יחד הם עבדו כצוות מחץ כדי להתגבר על המכשולים", אמר נתניהו בפתח דבריו. "אני רוצה להודות גם למשפטנים שעזרו במקרה הזה עזרה של ממש למען חזון משולש. החזון הראשון שלי הוא שמדינת ישראל תגיע ל-10 מיליון איש עם 50 אלף דולר הכנסה לנפש. זה תל"ג של חצי טריליון דולר. זה יבטיח את עתידנו.
"החזון השני מתממש כאן לנגד עינינו - באר-שבע תהיה עיר של חצי מיליון תושבים בעוד תריסר שנים והפיתוח הזה ישנה את הנגב. זה מחייב את הזנקתו של הסקטור הפרטי - זה מה שמביא את הברכה לישראל. החזון השלישי הוא לצמצם את הפערים ולערב את כל אזרחי ישראל בחינוך, הרווחה, הבריאות - לתת להם חיים טובים במדינה המתפתחת הזו. לשלושת החזונות האלה אנחנו חייבים לתת גז. הגז הזה ניתן לנו כמתנה מהקדוש ברוך הוא שנתן לנו מאגרי גז ענקיים וזה הופך אותנו לכוח חשוב בזירה הבינלאומית".
נתניהו השיב למבקרי המתווה ואמר: "הדיון הפך פופוליסטי. החלטתי לאשר את מתווה הגז כי אי אפשר להיות תלויים באסדה אחת, צינור אחד... היינו צריכים להתגבר על כל הפופוליזם שהיה פה".
נתניהו אמר שמדינות באירופה מתעניינות בגז הישראלי מבלי לפרט אילו מדינות, והוסיף: "הגז הזה נקי לסביבה, הוא יוזיל את יוקר המחיה וייתן לנו מיליארדי שקלים לצרכים שלנו. אני מסיים את הנאום הזה ונותן גז למדינת ישראל ואזרחי ישראל".
שטייניץ: "זה יום חג לישראל"
"זה יום חג למדינת ישראל", אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ. "תם עידן הרגולציה והחלמאות ומתחיל היום עידן העשייה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. שנים של עיכובים מיותרים הובילו למאגר לוויתן להישאר כאבן שאין לה הופכין במעמקים. היום, לאחר 6 חודשים של מאמץ אדיר, נחתם מתווה הגז. אני גאה במתווה הגז. בכל השוואה בינלאומית מדובר במתווה טוב. מבחינת ההכנסות זה דבר שטיפלנו בו בממשלה הקודמת על ידי הקמת ועדת ששינסקי. עם ישראל יזכה לנתח גדול מהממוצע מיתר מדינות המערב. אנחנו גם נשלם בין המחירים הנמוכים במערב על מחיר הגז.
"זה יום חג מעוד סיבה - כי הוכח כאן שאפשר, גם מול גלים של ביקורת לגיטימית שגלשו לעתים להסתה אלימה מבחינה מילולית ולא לגיטימית, גם מול חצאי אמיתות ודיס-אינפורמציה - כשרוצים לעשות את הדבר הנכון אפשר".
ועדת הכלכלה הפצירה בנתניהו: אל תחתום על סעיף 52
בתום שלושה שבועות של דיונים בוועדת הכלכלה על מתווה הגז, שלח השבוע יו"ר הועדה ח"כ איתן את המלצות הועדה לנתניהו. הועדה המליצה שלא להשתמש בסעיף 52 - סעיף מדיני בטחוני - כדי להעביר את המתווה.
"לא שוכנענו שקיימים נימוקים כבדי משקל, מהותיים ואמיתיים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה המצדיקים עקיפה של הוראות חוק ההגבלים העסקיים והמצדיקים הוראות המגבילות את סמכויות הממשלה, ובעקיפין גם פוגעות בריבונות הכנסת", כתב כבל במכתב, והוסיף, כי יש לפעול לקידום המתווה בהליך סדור לפי חוק ההגבלים העסקיים או באמצעות חקיקה.
בדיון שהתקיים אתמול במליאת הכנסת בנושא העוני, התייחס נתניהו למתווה הגז, ואמר, כי "נושא פיתוח שדות הגז הטבעי הוא נושא חשוב של קידום המדינה גם בנושא העוני. אסור שהגז יישאר בים. אנו חייבים להוציא אותו מהאדמה". לטענתו, מתווה הגז יאפשר "למצות את הפוטנציאל של המתנה שקיבלנו מהטבע" וימשוך משקיעים שישראל שייצרו תחרות ויבטיחו את הביטחון האנרגטי של ישראל.
המכשול האחרון הוא לא בג"ץ - אלא יישום המתווה
המתנגדים למתווה, בניהם חברי כנסת, עמותות וארגונים חברתיים, כבר הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד המתווה, ונגד השימוש בסעיף 52 לצורך אישורו. עד כה הוגשו שתי עתירות, והם יידונו בבג"ץ ב-3 בפברואר. ראש האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הודיע גם הוא כי יעתור לבג"ץ בשם סיעתו.
אלא, שלא בג"ץ הוא הבעיה. הקושי האמיתי הוא ביישום המתווה. השכילה להבין זאת ח"כ שלי יחימוביץ כשטענה שהמתווה הוא "כל כך מופרך, כל כך מזיק וכל כך לא הגיוני, שגם אם סעיף 52 לחוק ההגבלים יעבור, אין לו היתכנות ליישום".
אז אולי הוא לא כל כך מופרך וכל כך לא הגיוני כפי שטוענת יחימוביץ, אך הוא בהחלט קשה מאד ליישום. עלות מימון השלב הראשון של פיתוח לוויתן נאמדת בכ-7 מיליארד דולר, ומה שאמור היה לאפשר את הפיתוח, הוא ייצוא גז למתקן ההנזלה של חברת BG במצרים.
ואולם, צניחת מחיר הנפט, הרכישה של חברת האנרגיה 'של' את BG , הכרזה על תגלית גז ענקית במצרים וההוראה שנתנה מצרים לעצור את המשא ומתן לייבוא גז מישראל עקב פסק הבוררות שקבע כי עליה לשלם לחברת החשמל 1.76 מיליארד דולר - כל אלה מקשים על ייצוא כזה. לפיכך, לא ברור כיצד יצליחו החברות לפתח את המאגר תוך 4 שנים, כפי שהתחייבו במתווה.
לא רק זו, אלא שהמתווה מטיל מגבלות נוספות על פיתוח לוויתן. כפי שפירט יוסי שזר סמנכ"ל הפיתוח העסקי ברציו, בעת השימוע על המתווה ביולי, "טיוטת המתווה מאפשרת למאגר לוויתן לחתום על מספר מצומצם של חוזים, שתקופתם קצרה ושהלקוחות שחותמים איתו יכולים להפחית את שיעור ה-TOP (כמות הגז עליה נדרש הלקוח לשלם גם אם לא צרך את הגז בפועל, ה.כ) ב-50%".
כמו כן, נדרש לוויתן לחכות 6 חודשים ממועד העברת הזכויות בכריש ותנין עד שהוא יכול לחתום על הסכם גז. "אבל אף אחד לא יודע מתי יימכרו כריש ותנין, ואם הם בכלל יימכרו. מדובר באפליה לרעה של לוויתן ביחס לשאר השדות" טען שזר והוסיף, כי אותן מגבלות חלות בדיוק בתקופה הקריטית של מימון הפרויקט.
כפי שפורסם ב"גלובס", לאור הקושי בייצוא, עובדים בינתיים בחברות הגז על תכנית חלופית לפיתוח המאגר, והיא פיתוח מצומצם יותר שלו. כך, במקום לבנות מתקן הפקה ואחסון צף (FPSO) בעל קיבולת של 16 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז בשנה, כפי שנכתב בתכנית הפיתוח המקורית, ניתן לבנות מתקן קטן יותר שיפיק עד 50% פחות. במקרה כזה, בשלב ראשון לפחות, יוזרם הגז רק למשק הישראלי ולירדן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.