לרוב, כשצמד המילים "חיסכון פנסיוני" עולה לאוויר, האסוציאציות המיידות הן נושאים כמו דמי ניהול, הפקדות שוטפות, הטבות מס ועוד. אבל, מבחינתי חיסכון פנסיוני זה בראש ובראשונה כסף שמישהו אחר משקיע עבורי, או במילים אחרות, גופים מוסדיים.
אותם גופים נדרשים אחת לרבעון לפרט את הרכב ההשקעות המלא של מוצרי הפנסיה שהם מנהלים, כך שבתור חוסכים נוכל לראות בדיוק היכן הכסף שלנו מושקע. מהדיווחים שמסכמים את הרבעון השלישי של השנה, עולה התמונה הבאה בהיבט של החזקות המוסדיים במוצרי מדד: 105.9 מיליארד שקל מכספי החיסכון הפנסיוני הושקעו בקרנות סל (ETF) זרות, תעודות סל וקרנות מחקות מקומיות.
סכום זה מהווה כ-7% מהסך הנכסים המצטבר שמנוהל בחיסכון זה (1.4 טריליון שקל). אדגיש שאם מנטרלים את מוצרי הפנסיה אשר מחזיקים בשיעור גבוה של אג"ח ממשלתיות עם תשואה מובטחת, הנתח של מוצרי מדד בתיק מוסדי ממוצע הוא כמעט כפול.
ובמקום הראשון...
באופן טבעי, מנהלי ההשקעות הגדולים בישראל הם גם המשקיעים העיקריים במוצרי המדד. בסוף הרבעון הקודם, השקיעה מגדל 21 מיליארד שקל מכספי החוסכים שלה ב-ETF ובתעודות סל. כלל ופסגות החזיקו 17.9 ו-17.3 מיליארד שקל בהתאמה. מעניין לראות שעיקר ההשקעות במוצרים אלו (86.8 מיליארד שקל) מתמקדים בתחום המניות בחו"ל, בו השקעה פסיבית מהווה דרך פשוטה ונוחה להשגת חשיפה רחבה ומפוזרת לחברות רבות בעולם.
אדגיש כי תעשיית החיסכון הפנסיוני המקומית מורכבת כיום מ-19 גופים מוסדיים ובהם 25 מנהלי השקעות הפעילים בתחום החיסכון לטווח ארוך. אותם מנהלים אחראיים על ההשקעות בכ-100 חברות מנהלות, רובן מתמחות בקופות גמל והשתלמות והיתר במוצרי הביטוח והפנסיה.
על הקיר טיפס לו עכביש קטן
בחינת הדוחות הרבעוניים של הגופים המוסדיים מגלה מספר נתונים מעניינים. למשל, מנהלי המוצרים שבהם משקיעים המוסדיים. בגזרה זו ההיררכיה ברורה מאוד: חלוצת קרנות הסל האמריקאית SSgA, המחזיקה במותג ספיידר (SPDR), מנצחת בגדול - 21.8 מיליארד שקל מכספי המוסדיים הישראליים מושקעים במוצריה. עיקר החשיפה לגוף זה מופנית לקרנות הנסחרות בארה"ב על S&P 500 והמדדים הסקטוריאליים של מדד זה.
בפיגור של כמה מיליארדים ממוקמת ענקית ה-ETF העולמית בלאקרוק (הפועלת בתחום דרך המותג iShares) עם 17.8 מיליארד שקל. גוף זה זוכה לעדנה מסוימת מכיוון מדדי האג"ח בחו"ל, בהם iShares מרכזת את מרבית ההחזקות באפיק.
סכום ההשקעה המצטבר המופנה ל-36 מנהלי מוצר המדד הזרים אשר מוחזקים על ידי המוסדיים בישראל, עומד 76.1 מיליארד שקל. היתרה מתחלקת בין עשרה מנהלים מקומיים: תעודות סל (29.4 מיליארד) וקרנות מחקות (319 מיליון ש"ח).
מבין אותם מנהלי מוצר ישראליים, פסגות סל היא הגוף המוחזק ביותר, עם 9.1 מיליארד שקל של נכסים. קסם (7.9 מיליארד שקל) ממוקמת במקום השני ותכלית (7.3 מיליארד שקל) במקום השלישי. הנתונים האחרונים מעידים כי חלוקת ההחזקות בין מדדים מקומיים לבין חו"ל בתעודות הסל, עומדת על 60%-40% לטובת המדדים בארץ. כאן המקום לציין כי בתחרות בין אותם מנהלים, תכלית מחזיקה בנתח הגבוה ביותר בתחום המדדים בארץ. לעומת זאת, פסגות וקסם מובילות בסך ההחזקות על התעודות שלהן על מדדים בחו"ל.
S&P שולטת בעולם המדדים
מה לגבי עורכי המדד הדומיננטיים בקרב מנהלי ההשקעות שלנו? גם כאן התמונה ברורה: S&P דאו ג'ונס, שלא פחות מ-40 מיליארדי שקל מכספי המוסדיים נצמדים למדדיה, מובילה בפער אדיר על MSCI, במקום השני עם 20 מיליארד שקל והבורסה לני"ע (17.7 מיליארד שקל). שאר 40 עורכי המדד המוחזקים על ידי מנהלי ההשקעות הישראליים, נותרים עם פירורים שנעים בין כמה עשרות מיליונים למיליארדים בודדים במקרה הטוב.
במבט על המדדים השולטים בקרב המוסדיים, ניתן לציין את ת"א 100 שהינו מדד המניות המקומי המוחזק ביותר, עם החזקות בשווי של 6.3 מיליארד שקל ותל-בונד 20 (1.3 מיליארד שקל) המוביל בגזרת האג"ח. החלוקה בין שני אפיקי ההשקעה המרכזיים, מלמדת כי המניות מהוות למעלה מ-70% מסך ההחזקות במוצרי מדד על מדדים בארץ (17.3 מיליארד שקל).
כשבוחנים את התמונה המקבילה במדדי חו"ל, מתקבלת התוצאה הבאה: מדדי המניות מעבר לים ריכזו החזקות בסך 86.8 מיליארדי שקל בסוף הרבעון הקודם לעומת 1.7 מיליארד שקל בלבד שהוקצו לאג"ח בחו"ל. S&P 500 ממשיך להיות מדד המניות המוחזק ביותר (19.1 מיליארד שקל) בקרב המוסדיים בארץ, כאשר אחריו דולקים דקס הגרמני, MSCI העולמי ונאסד"ק 100 שבהם מוחזקים כ-3.5 מיליארד שקל בכל מדד. כאן המקום להדגיש כי שוקי המניות בארה"ב תופסים את עיקר נתח ההשקעות המוסדיות דרך מוצרי מדד, עם סך החזקות מצרפי של למעלה מ-42 מיליארד שקל.
בשורה התחתונה, הרכב הנכסים הרבעוני האחרון של הגופים המוסדיים, מלמד כי המגמה של שימוש במוצרי מדד במסגרת תיקי ההשקעות בארץ ממשיכה, כשהמניע העיקרי של מנהלי ההשקעות המקומיים בעולם המדדים, הוא הגברת החשיפה שלהם לחו"ל, פעילות שהולכת וגוברת בשנים האחרונות.
הכותב הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
שווי החזקות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.