כך תתחבבו על המראיין שלכם

בתום ריאיון, מועמד מותיר אחריו תמונה שגדולה יותר מסך התשובות שהשיב עליהן: רושם. בעוזבו המראיין שואל את עצמו שאלות רבות, וביניהן: האם יש לו "אנרגיה טובה"? האם באמת "נכח" בריאיון? איך יהיה לעבוד אתו? אפשר לסמוך עליו? הוא גמיש? חביב? קשוב? מעניין?

הנה שלושה עקרונות מהותיים בהותרת רושם חיובי בריאיון, ועוד חמישה דברים שכדאי להימנע מהם:

מסגרו את עצמכם בצורה חיובית

ככל בני האדם, גם מראיינים נוטים לתייג אנשים במהרה. את תהליך התיוג הזה מועמדים לא יכולים למנוע, אך ביכולתם להשפיע עליו באמצעות מִסְגּוּר: ניווט קטלוגם בעזרת שימוש במילים מסוימות ולא אחרות. 

מדובר בכלי שמיש במיוחד בעולמות השכנוע כשיווק, מכירה ופוליטיקה. כדי לשכנע, מתארים רעיון במילים "טעונות רגשית", כמו למשל תנובה והקוטג' שמשתמשת במילה החזקה "בית" ("הגבינה עם הבית").

בדומה לכך, בריאיון עבודה כדאי לתבל את התיאורים במילים מְמַסְגְּרוֹת חיוביות ומעצימות, ובמיוחד בשמוֹת תואר המציגים דבר מה כעובדה קיימת.

למשל, ניסוח שמציג את המועמד כמעורב רגשית בעשייתו וכמוטיבציוני בעבודתו: "הפרויקט המעניין שעסקתי בו ארך כמעט שנתיים" (במקום "הפרויקט שעסקתי בו ארך..."); ניסוח שמשדר ידידותיות וקבלת סמכות: "המנהלת המקסימה שלי נתנה לי הרבה מאוד חופש פעולה" (במקום "המנהלת שלי נתנה לי חופש פעולה"); ניסוח המדגיש התלהבות מקצועית: "כרגע אני מתעסק במיזם מאתגר של מחלקת השיווק" (במקום "כרגע אני מתעסק במיזם של מחלקת השיווק").

שקפו את המראיין

מרכיב משמעותי ביצירת הרושם מתבטא ב"נוכחות" בריאיון - שילוב של רמות העניין, הקשב, ההתלהבות, הנוחות והפתיחות ששידר במהלכו - פרמטרים שנחשבים למקרבים ולמעוררי חיבה וכימיה.

אחת הדרכים להביעם היא "לשקף את המראיין" פיזית ומילולית.

ברמה הפיזית, מבט בעיניים תוך הנהון יכול לעשות את העבודה, והנהון בתוספת הטיית הראש מעט הצידה לעתים יכול אף להעצים זאת. חשוב מכך - חיקוי של שפת הגוף של המראיין הוא אמצעי ליצירת קרבה, נוחות ותחושה נעימה של כימיה בין השניים.

ברמה המילולית, הריאיון יכול להפוך לשיחה פתוחה, נוחה ונעימה כשהמועמד מקשיב למראיין (לדוגמה, כשהוא מתאר את התפקיד או החברה), ולאחר מכן חוזר על דברים עיקריים שנאמרו, במילותיו, כמו כדי לוודא שהבין. אפשר לעשות זאת בנימת שאלה: "אני מבין ששמונים אחוזים מהעובדים כאן באים מרקע טכנולוגי?", ולקנח ב"מעניין". בדרך זו מתקבלת אצל המראיין תחושה נעימה, והדבר גורם לו למוטיבציה גבוהה יותר לשתף מידע נוסף עם המועמד. כך, מעבר לרושם החיובי, המועמד מרוויח ערך נוסף במהלך הריאיון: פתח לעוד מידע.

נצלו נכון את תורכם לשאול

ברוב הריאיונות ניתן מקום גם לשאלות מצד המועמד בסיום, אולם כשמראיין שואל - "יש לך שאלות?", הוא בדרך כלל מקבל תשובה שלילית. מועמדים רבים חושבים שהם לא אמורים לשאול שאלות בעצמם, ואחרים מתביישים לשאול את מה שבאמת מעניין אותם ("מה התנאים?", "איך הייתי עד עכשיו?"), כשבפועל, לשאילת שאלות יש תפקיד חשוב ביותר ביצירת רושם.

ראשית, הן מביעות עניין, סקרנות והתלהבות בקשר למשרה, לארגון ולרעיון לעבוד בתוכו. כשמראיין שואל שאלות על האופן שבו העבודה מתנהלת, הוא נתפס כמי שמדמיין לעצמו תמונה שבה הוא חלק מהארגון, וכמי שרוצה להשתייך אליו. שנית, הן הזדמנות מצוינת להפגין ידע שהשכיל ללמוד על החברה, וכן כישורים נוספים שבאמתחתו.

רצוי לשאול שאלות שבכוחן לעורר דיון בנושא המדובר, למשל: "אתם מתכננים להיכנס גם לשוק הסלולרי במסגרת שיווק המוצר החדש?" - שאלה שמביעה היכרות עם המתרחש בחברה, סקרנות ועניין, יכולת חשיבה אסטרטגית, ומבט קדימה; "כמה זמן אתם עובדים במבנה היררכי?" - שאלה שמביעה עניין לא רק בתחום עיסוקה של החברה אלא גם בתרבות הארגונית ובמבנה היחסים האנושיים בה; "באיזה שלב הצטרפת לחברה?" - שאלה שמביעה עניין הן בסביבת העבודה, והן במראיין ובחווייתו (חשוב במיוחד אם הוא המנהל הישיר), שכן בתשובה אליה הוא צפוי לחשוף כמה זמן הוא עובד בחברה, מבלי שהדבר נשאל באופן פולשני או מחייב.

ומה לא לעשות?

• לא להתרשל: איחור, לבוש מרושל, חוסר אסתטיקה או אי הבאת מסמכים שהתבקשתם ישפיעו לרעה על הרושם הראשוני שלכם.
• לא לבהות במסך: אל תשבו בחדר ההמתנה כשפניכם בוהות במסך. הדבר מקושר לריקנות ולשעמום. השאירו את הטלפון בתיק במצב שקט. העולם שמחוץ למה שמתרחש כעת במשרדי החברה המראיינת יחכה.
• לא להמהם: אל תרבו במילים סתמיות להשהיית הדיבור ("אה...", "אמממ...", "כאילו"), המפגינות בלבול וחוסר ביטחון, ופוגעות ביכולתכם לשכנע ולהרשים.  
• לא לתקן את המראיין: אל תמהרו לתקן את המראיין, אם טעה, אלא אם מדובר בעניין מהותי אודותיכם המשפיע על תפיסתו אתכם כאנשי מקצוע.
• לא להגזים: שמרו על מינונים. אל תישמעו חנפנים או חיוביים עד כדי ניתוק מהמציאות. גם מבחינת משך דיבורכם - הפגינו מיקוד ותחמו את תשובותיכם למשך דקה בערך. המוח האנושי יכול לקלוט בממוצע ארבעה תתי-מסרים בכל מסר, ומטרתכם היא שהמראיין יקלוט את דבריכם ויזכור אותם.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com או בפייסבוק.