"הגיע הזמן להפסיק לקטר. לעתים קרובות נשמעת ביקורת על עודף רגולציה, היעדר הנפקות, על כך שמספר החברות בבורסה מצטמצם, שמדינת ישראל לא עושה די להשאיר את חברות ההיי-טק בארץ, שהיקפי המסחר נמוכים ועוד. 2016 תהיה שנת מפנה". כך אמר היום בכנס התאגידים של רשות ניירות ערך, יו"ר הרשות פרופ' שמואל האוזר, שמתקרב לסיום כהונתו וטרם השלים בהצלחה את אחת המטרות המרכזיות שקבע לעצמו - שיקום הבורסה ושוק ההון המקומי.
השלמת החקיקה שבדרך
בהמשך להתקפות קודמות שלו על המערכת הבנקאית כאשמה במצב הבורסה, הוא סימן היום - שלא בפעם הראשונה - את "ה"אשמים" מבחינתו במצב: המוסדיים. "יש הרבה כסף של כולנו אצל משקיעים מוסדיים, למעלה מ-1.5 טריליון שקל, שמתועל יותר ויותר למימון פעילות יצרנית בחו"ל ולא בישראל, ורחמנא ליצלן, למימון פעילות נדל"ן במנהטן. הדינמיקה בשוק ההון בישראל כוללת היום את אופנת העליהום על חברות, על טייקונים, על רגולטורים ועל הממשלה. אני רוצה לדבר על הצורך לשנות את הדינמיקה הזו לדינמיקה חיובית שהתכלית שלה היא: במקום לקטר, לפעול לשינוי".
לדבריו, השנה הבאה חייבת להיות שנת המפנה: "ב-2016 נשלים את חקיקת מימון ההמונים, נשלים את חקיקת החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ, נשלים את חקיקת ה-JOBS Act הישראלי לעידוד הנפקות IPO ונשלים הקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות. כל אלה ועוד, ביחד עם השלמת השינוי המבני בבורסה, הם בבסיס החזון שלנו להקים שוק חדש של חברות צמיחה ישראליות, חברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות אחרות שיבחרו להנפיק, להתפתח ולגדול בישראל במקום להימכר לידיים זרות. חברות שיהיו חברות בינלאומיות אבל ה-Homebase שלהם יישאר בישראל. נקודת המוצא שלנו היא ששוק הון בריא ומתפקד, שהציבור מאמין בו ומוכן להשקיע בו - הוא לא למרות הרגולציה אלא דווקא תודות לרגולציה".
"לשאול באומץ אם הגזמנו ברגולציה"
האוזר התייחס בהרחבה למהלכי הדה-רגולציה שהוביל ברשות, במסגרתה הפחית את כובד הרגולציה במטרה להקל על השוק. "מאימתי רגולטור בישראל מציב על האג'נדה שלו הפחתה ברגולציה כשכל הד.נ.א שלו פועל בדיוק בכיוון ההפוך? ומדוע רגולטור צריך לטפל גם בפיתוח שוק?", הוא שאל וענה כי "לצד החובה הבסיסית שלנו לשמור ולהגן מכל משמר על ציבור המשקיעים, חובה עלינו להסתכל על התמונה הרחבה יותר. התמונה של המשק הישראלי בכללותו. אנחנו לא חיים בוואקום. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת ששוק ההון הישראלי ימלא את התפקיד שלו כקטר שמוביל אחריו את קרונות הצמיחה והתעסוקה. כדי למלא את התפקיד הזה, לא די בהתבוננות הצרה של מה חסר ברגולציה. חייבים לבדוק באומץ ובמידה לא מבוטלת של ביקורת עצמית ולשאול - האם הגזמנו?". עוד ציין ביחס לאופן המעמיק בו פעלה הרשות בעניין זה, כי "אני לא חושב שנעשה פרויקט כזה עד היום על ידי אף רגולטור בישראל".
כך או אחרת, לדבריו, "אין פתרון קסם אחד. כדי לשנות מגמה, כדי לשנות כיוון, מוכרחים לנקוט בשורה ארוכה של פתרונות בשורה ארוכה של נושאים. אני משוכנע בכל מאודי כי בחרנו נכון. בחרנו בדרך הקשה, אולי האפורה, אבל בחרנו בדרך הנכונה. כדי לייצר שינוי אמיתי, שינוי יסודי, שינוי שיכול להשפיע - אין מנוס מטיפול שורש, מן המסד ועד הטפחות".
"איבוד ההיי-טק לחו"ל: אובדן דרך"
האוזר גם הלין על כך שמבחינת יזמי היי-טק ישראליים, "על הבורסה בתל אביב אין על מה לדבר. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, אנו לא משכילים לשמור על החברות הללו בישראל ולאפשר להן לגדול ולצמוח בישראל. אנו מאבדים את אלפי העובדים שהן יכלו להעסיק, את מיליארדי השקלים של הכנסות שהן יכלו להפיק ואת הצמיחה שהן יכולות לחולל. והאיבוד שלנו אותן הוא האובדן דרך שלנו".
לכן, במטרה לשנות את אובדן הדרך האמור, הוא קורא לחברות הסטארט-אפ: "תישארו פה. תנפיקו בבורסה בת"א. יש לכם הרבה מאוד מה להרוויח. ובאשר לטרדות שלכם - אנחנו נטפל בהן. אתם מוטרדים משפת הדיווח בעברית? נאפשר לכם לדווח באנגלית. אתם רוצים לשמור על אופציות פתוחות להנפיק בעתיד גם בנאסד"ק - זה בסדר גמור, אנחנו מבינים אתכם, תוכלו לדווח בישראל על פי כללי ה-US-GAAP; אתם חוששים מתמחור נמוך? בנינו עבורכם ביחד עם הבורסה מודל שיאפשר פרסום שוטף של אנליזות על חברות המו"פ ועוד".
ואולם, האוזר לא רואה בכך כתנאי מספיק לשינוי כיוון הבורסה, והוא ממשיך לשים את יוקרתו על הליך מבני נוסף - שינוי מבנה הבעלות בבורסה. "הבורסה חייבת לעבור שינוי מבני בדומה לשינוי המבני שעברו כל הבורסות בעולם המודרני", אומר האוזר שטוען כי "הבורסה לכודה בסבך של אינטרסים שנובעים ממבנה הבעלות שלה. את החסימה הזו אנחנו רוצים לשחרר. אנחנו רוצים לנתק בין הבעלות לבין הגישה למסחר. אפשר להיות בעלים בבורסה גם בלי להיות ברוקר. ואפשר להיות ברוקר גם בלי להיות בעלים. וכשהחסימה תשתחרר, הבורסה תחשוב תחרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
