חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, צבר ניסיון רב בכתיבת עבודות על שוק התקשורת. אחד הפרטים ברזומה שלו הוא שדווקא העניק ייעוץ למשרד התקשורת ביחס למתודולוגיה של קביעת המחירים והרפורמה בשוק הסיטונאי, אשר מתחוללת בימים אלה. אבל על כך הרצוג דווקא מעדיף לא להתראיין, ולא להתייחס לעבודה שנעשתה באופן ספציפי. עם זאת, מתשובותיו ניתן להבין מדוע הוא לא אופטימי לגבי מודל התחרות שנקבע בישראל של שוק סיטונאי על בזק שמתחרים קונים ממנה שירותים במחיר מפוקח בניסיון להתחרות בה.
"לאורך זמן התחרות בשוק הקווי חייבת להתבסס על גופים או חברות שיש להם תשתיות עצמאיות. הניסיון בכל העולם מראה שניסיונות ליצור באופן מלאכותי תחרות שלא על בסיס תשתיות עצמאיות, אינם מצליחים. אני יכול לתת את הדוגמה של תחום החשמל - אף אחד לא יעלה על דעתו שהפתרון לבעיית התחרות בחשמל הוא ליצור מצב שבו חברת החשמל תמכור חשמל בסיטונאות לגופים קמעונאיים שירכשו ויספקו אותו לצרכנים על בסיס מערכת ההולכה של חברת החשמל".
- הניסיון בעולם מראה גם שיש בעיה הפוכה של אי היתכנות כלכלית ביצירת תחרות דרך פריסה עצמאית של תשתית קווית.
"בישראל יש היום מצב ייחודי - בנוסף לתשתית בזק והכבלים שהן תשתיות עצמאיות שמגיעות לרוב משקי הבית, יכולה להתפתח תשתית שלישית על בסיס מערכת ההולכה של חברת חשמל של חברת אנלימיטד. אני חושב שהמאמץ הרגולטורי היום צריך להיות לעודד את קצב הפריסה של אנלימיטד ולהסיר חסמים שיאפשרו לה להפוך מאיום תחרות לתחרות של ממש".
- למרות הקשיים של המיזם?
"אין ספק שיש בעיה במבנה של המיזם וצריך לראות איך לפתור את זה, אבל מעבר לכך חייבים להגדיר את הנושא של פריסת הקווים של אנלימיטד כתשתית לאומית ולאפשר להם להתחבר לבתים ללא המצב שקיים היום שכל עירייה או רשות מקומית יוצרת מגבלות או תנאים שמעכבים את הפריסה, ולתת לזה מעמד של תשתית לאומית כמו חשמל ומים.
"בסופו של דבר ישראל מפגרת מול מדינות המערב בפריסת תשתיות סיבים לבתים. כאשר בעולם מדברים על תשתית של 1 ג'יגה לבית, אנחנו נמצאים כביכול בתשתית של מאה מגה, בפועל רוב משקי הבית מקבלים רק 30, ואני טוען שתשתית פס רחב היא התשתית לעולם המידע בעולם המודרני וכדי לשמר את המובילות של מדינת ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק אנחנו חייבים לצמצם את הפער הדיגיטלי".
3-4 שחקנים גדולים
- הרעיון של תחרות על בסיס קבוצות תקשורת כרגע נראה בעייתי.
"אני חושב שלאורך זמן המבנה התחרותי של הענף צריך להתבסס על 3-4 שחקנים גדולים שמציעים את כל מגוון השירותים, סלולר, טלפוניה קווית, אינטרנט וטלוויזיה על בסיס תשתיות עצמאיות. לכן לבזק ולהוט כבר יש את כל המגוון בעוצמות שונות, סלקום נכנסה לטלוויזיה ומה שחסר לפרטנר וסלקום זה את הגישה לתשתית הקווית העצמאית, וכאמור אני חושב שהדרך האפקטיבית לעשות את זה היא באמצעות שיתוף-פעולה עם אנלימיטד כדי ליצור תשתית עצמאית. בטווח הבינוני יש מקום לאפשר להם להשתמש בתשתיות הוט ובזק, אבל יש להבין שזה אמצעי גישור לטווח ביניים ולא פתרון לטווח ארוך".
- אתה מייחס חשיבות גדולה לאנלימיטד, אבל השאלה היא האם אתה רואה מיזמים דומים בעולם של תשתית שלישית?
"אין הרבה דוגמאות אבל בעצם במקרה של ישראל המדינה כבר עשתה מהלך, ולכן יש פה הזדמנות ייחודית לנצל או ליהנות מיתרונות של חברת החשמל שיש לה תשתית לאומית ששייכת כבר לכולם ושיש לה שדרת סיבים אופטיים וגישה לכל משקי הבית, ולכן הטכנולוגיה מאפשרת לנו בהשקעה יחסית נמוכה לפתח את הרשת השלישית".
- היית מאפשר לפרטנר ולסלקום להיות שותפות במיזם הזה?
"נכון. בהחלט יש מקום לשינוי במבנה הבעלות של אנלימיטד ובתנאים מסוימים לא הייתי פוסל אפילו אלטרנטיבה של שיתוף-פעולה עסקי עד כדי מיזוג עם חברת סלולר".
- בוא נדבר קצת על השוק הסלולרי, מה דעתך על מצב תשתיות הסלולר בישראל?
"הרפורמה בתחום הסלולר הביאה את ישראל למצב שבו יש לה את מחירי השיחות הנמוכים במערב אבל גם את תשתית הסלולר הכי פחות מתקדמת או אטית לעומת מדינות המערב. יש לנו אולי סמל של דור רביעי בפלאפון אבל אנחנו לא באמת נהנים ממהירות גלישה של הדור הרביעי. בעיניי תשתית סלולרית זה לא מותרות, זה חלק נדרש מהתשתית המודרנית של מדינה.
"אני יכול לתת דוגמה: אם היית עושה רפורמה בתחום הבריאות, והיית מגיע למצב שבו מחירי הבריאות בישראל הכי נמוכים בעולם אבל רמת שירותי הבריאות הם הכי נמוכים היית רואה בזה כישלון של המדיניות. לצערי בתחום הסלולר אנחנו הולכים ומתקרבים למצב הזה כיוון שהתנאים היום בענף הם לא תנאים של תחרות אמיתית. בתחרות אנחנו מצפים למחירים נמוכים אבל גם לרווחיות נאותה של החברות ורמת השקעות אופטימלית. שני האחרונים לא קיימים כיום בשוק הסלולר בישראל".
לעבור לדור הרביעי
- מיותר לשאול אותך מה אתה חושב על המיזוג בין סלקום וגולן?
"אין אף מדינה במערב שיש בה חמש תשתיות סלולר עצמאיות. לרפורמה בשוק הסלולר ולכניסה של גולן הייתה תרומה אדירה לצרכן, היא גרמה להתייעלות החברות, היא גרמה לירידת מחירים בשוק, אבל המצב הקיים לא יכול להימשך לאורך זמן ואני חושב שיש עכשיו הזדמנות לרגולטור לעשות שימוש בכוח ובסמכות שלו לקבוע תנאים מתלים במסגרת אישור מיזוגים כדי מצד אחד לאפשר מיזוג של גולן וסלקום ומצד שני להתנות את המיזוג במערכת כללים שתגן על הצרכן מפני עליות מחירים מעבר לרמת מחירים סבירה לפעילות כלכלית של החברות ותבטיח האצת ההשקעות בענף ומעבר מלא לדור הרביעי".
- לגבי הטלוויזיה, אתה מאמין שניתן להתחרות בהוט וביס בצורה אפקטיבית?
"אני חושב שהפלטפורמה הדיגיטלית משנה את כל עולם הטלוויזיה. המבנה שאנחנו גדלנו עליו שבו יש ערוצי ברודקאסט שמחליטים עבורך מה לראות ומתי הוא לא רלוונטי עבור הדור הצעיר שגדל היום. לכן לאורך זמן התשתית של yes והכבלים הופכת לפחות רלוונטית. האלטרנטיבה של צפייה באינטרנט כדוגמת הפתרון של סלקום תהפוך ליותר אטרקטיבי. זה חלק מתהליך של חילופי דורות, ולא קורה בין לילה אבל זה העתיד והחברות חייבות להיערך לכך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
