אברות: בעל השליטה גבי מגנזי נעצר בפרשת מטה יהודה

אחד החשודים שנעצרו בפרשת השחיתות לכאורה במועצה האזורית מטה יהודה הוא הקבלן גבי מגנזי, בעל השליטה בחברת אברות הציבורית - כך לפי דיווח ששיגרה החברה לבורסה.

"למיטב ידיעת אברות ובהתאם לפרסומים פומביים, במסגרת חקירה שמתנהלת על-ידי משטרת ישראל בשיתוף עם גורמים נוספים בקשר לחשדות לכאורה שנוגעים לראש המועצה האזורית מטה יהודה בעניין מתן שוחד, מירמה ועבירות מס, נעצר גבי מגנזי, בעל השליטה באברות, במישרין ובאמצעות חברה שבבעלותו. כמו כן, נחקרו יו"ר דירקטוריון אברות וכן אחד מעובדיה", צוין בדיווח.

עוד דיווחה החברה כי אתמול (ב') בשעות הצהריים הגיעו נציגי המשטרה למשרדי החברה בקיבוץ בארות יצחק ותשאלו את העובדים בנוגע לפעילותה של אברות.

אם החשדות יתבררו כנכונים, הרי שמדובר במכה לחברה. אברות מבצעת עבודות תחזוקת תאגידי המים במועצה האזורית מטה יהודה, באמצעות הפעילות שנרכשה על-ידה ביולי 2015 בתחום פעילות תחזוקת תאגידי המים. הפעילות הזו מהותית לאברות, והכנסותיה בתחום זה הנוגעות למועצה האזורית מטה יהודה עמדו על 4.2 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2015, לעומת סך הכנסות כולל של 49.8 מיליון שקל ברבעון זה. במילים אחרות, כ-10% מסך הכנסותיה ברבעון היו מפעולות התחזוקה במועצת מטה יהודה.

חברת אברות , הנסחרת בבורסה לפי שווי של 85 מיליון שקל, עוסקת בייצור, ציפוי ועטיפת צינורות מתכת ואביזרי צנרת.

אתמול הודיעה המשטרה כי עצרה לחקירה 12 חשודים ועיכבה 8 נוספים, בהם בכירים במועצת מטה יהודה, בגין חשד למעורבות בעבירות שוחד, מירמה, עבירות מס ועבירות נוספות. מעצרו של ראש המועצה משה דדון הוארך בשבוע, וכך גם מעצרו של מגנזי.

לדדון מיוחסות, בנוסף לחשדות לשוחד וקשרים בלתי כשרים עם קבלנים, גם עבירות מין שונות, עבירות איסור הלבנת הון, שיבוש חקירה, שימוש לרעה בכוח המשרה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

המשטרה מסרה כי "על-פי החשד, בכיר במועצה (הכוונה לדדון - ג'מ') ניהל בצוותא עם אחרים מערכת שוחד, במסגרתה קידמו את ענייניהם של קבלנים ויזמים בתמורה לשוחד... כמו כן, נחקר חשד כי בעל החברה הקבלנית שנעצר הבוקר (הכוונה למגנזי - ג'מ') מעורב בפרשות נוספות שעניינן חשד לביצוע עבירות של מירמה ועבירות נוספות לפי חוק ההגבלים העסקיים. בנוסף, נחקר חשד לכך כי הבכיר במועצה ביצע שורת עבירות מין כלפי מספר נשים".

החקירה מנוהלת על-ידי מספר רשויות חקירה, דבר שייתכן שמעיד על חומרת ומורכבות החשדות בתיק. בין היתר מעורבים בתיק המשטרה, רשות ההגבלים העסקיים, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - וזאת בליווי הפרקליטויות ירושלים (פלילי) ותל-אביב (מיסוי וכלכלה) ובליווי של רשות ניירות ערך, ליווי הנדרש בשל היות חברת אברות ציבורית.

ראש המועצה חשוד, שוב

זו אינה הפעם הראשונה שחשדות לשחיתות נחקרים במועצה האזורית מטה יהודה. ראש המועצה נחקר גם בפרשה המכונה "פרשת ישראל ביתנו" או "פרשה 242". אחד החשדות המינוריים יחסית בפרשה הזו נגע לקיומו של מסלול כסף מעגלי לכאורה של תקציב "שיקום התשתיות" במשרד החקלאות.

"גלובס" חשף לפני כשנה כי כאשר הוחלט להפסיק לתקצב תוכנית רב-שנתית ל"שיקום תשתיות" ביישובים קטנים ב-2013, שר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר, הודיע לפקידי המשרד כי לאור החשיבות של הפרויקט, מפלגת ישראל ביתנו, אז חברה בקואליציה, תממן מכספיה הקואליציוניים את המשך התוכנית בשנים 2013-2014, ותעביר למשרד החקלאות כ-50 מיליון שקל. לפי הידוע, הכסף אכן הועבר באמצעות החטיבה להתיישבות.

החשד היה שכספים שהבטיח רמי כהן, מנכ"ל המשרד ואחד מהחשודים המרכזיים בפרשה 242, למועצות אזוריות שונות לצורך "שיקום תשתיות", חזרו - או היו אמורים לחזור - במסלול סיבובי לבכירי המפלגה, ובכלל זה גם הכספים שהועברו למועצת מטה יהודה.

שניים מיישובי מטה יהודה זכו לקבלת תמיכת "שיקום תשתיות" ב-2013, כך לפי מסמך שהגיע לידי "גלובס". היישוב רוגלית וקיבוץ צרעה זכו לתקציב של 1.8 מיליון שקל כל אחד בשנה זו.

ממועצת מטה יהודה נמסר בתגובה, בשעתו: "תקציב העבודות והשתתפות המועצה הועברו לפי הדרישות אל החטיבה להתיישבות, אשר ביצעה ופיקחה על ביצוע העבודות והתשלומים בגינן. למועצה אין שום נגיעה לכספים, והתקציבים כלל לא הועברו דרכה".

יצוין כי לא ידוע אם המלצת המשטרה להעמיד לדין חשודים בפרשה זו, כולל את החשדות בעניין תקציב "שיקום התשתיות".

גם על הכוונת של המבקר

גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם בשנה שעברה דוח חמור על הנעשה במועצה האזורית מטה יהודה. בין היתר פרסם המבקר ביקורת חמורה על הדרך שבה התקשרה המועצה בשנים 2006-2013 עם חברה מסוימת בבעלותו של אדם הנחשב למקורב לראש המועצה, על-מנת לקבל שירותי הנהלת חשבונות. החוזה עם אותה חברה חודש אוטומטית מ-2006 ועד 2013, ועל כך ספגה המועצה ביקורת קשה בדוח.

ב-2013, לאור חידוד הנחיית משרד הפנים, אכן החלו הכנות לעריכת מכרז למתן שירותי הגזברות, שטרם נערך נכון למועד פרסום הדוח (סוף 2014). ואולם בסוף 2013 הורה ראש המועצה דדון על הקשחת תנאי המכרז, ובהתייחס לכך ציין המבקר כי "מתעורר חשש שמא הקשחת תנאי הסף נועדה לאפשר למועצה להעדיף ספק או נותן שירותים מסוים על פני אחר. חשש זה גובר... לאור ממצאים נוספים הנוגעים ליחסו של ראש המועצה לנציג החברה הזוכה".

ממצא נוסף מטריד באותו דוח הוא כי המועצה התקשרה עם חברה נוספת למתן "שירותי ייעוץ כלכלי", גם היא בשליטת אותו אדם הנחשב מקורב לראש המועצה, מה גם שלדעת המבקר תוכן השירותים שנתנה החברה החדשה זהה לתוכן שירותי הגזברות שנותנת במקביל החברה הראשונה של אותו אדם.

"משרד המבקר מעיר כי מהממצאים עולה כי קיימת לכאורה כפילות בשירותים שמספקות החברות. מהביקורת עולים ספקות לגבי נחיצותה של ההתקשרות עם החברה השנייה".

עוד נמתחה ביקורת קשה על כך שהמועצה אינה מנהלת רישום מרוכז של החוזים שלה עם ספקים חיצוניים.

זו גם אינה הפעם הראשונה שדדון נחקר בחשד לעבירות מין. המשטרה כבר המליצה להעמיד את דדון לדין בשנת 2009 בחשד להטרדה מינית בתיק אחר, אך התיק נסגר לבסוף בהחלטת הפרקליטות.

מועצת מטה יהודה מסרה אתמול בתגובה לפרסומים אודות הפרשה החדשה: "המועצה תשתף פעולה עם גורמי החקירה בצורה מלאה. אנו מצפים לסיומה המהיר ולחזרה לשגרה מלאה".