הבורסה בת"א תרכוש מערכת מסחר של נאסד"ק בכ-20 מ' ד'

הנהלת הבורסה לניירות ערך מתכוונת להביא בקרוב לדירקטוריון הצעת החלטה לרכוש את מערכת המסחר הממוחשבת של נאסד"ק. על פי הערכות, מדובר במערכת מסחר בעלות של כ-20 מיליון דולר והסכם חובה לתחזוקה שנתית על ידי נאסד"ק בכ-2 מיליון דולר בשנה.

גורמים המקורבים לחברי הבורסה מותחים ביקורת על תוכנית הרכישה ותמהים: "האם כל הסיפור על הקשר האמיץ החדש שנרקם עם הנאסד"ק, לכאורה, שמוצא ביטוי בדברים של יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר וסגן יו"ר הנאסד"ק סנדי פרוכר, הוא שהם יעשו עסקה וימכרו לנו מערכת מחשוב וזהו זה?!".

על כך אמר היום מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט ל"גלובס": "לא הייתי עושה כל עסקה עם נאסד"ק ולא אעשה כל עסקה עם נאסד"ק, ודאי לא החלטה על רכישת מערכת מסחר שלהם, תהיה טובה ככל שתהיה, אלא אם היא חלק מעסקה כוללת של בניית שיתוף פעולה מעשי ופורה בין שתי הבורסות".

הבורסה בתל אביב פועלת במערכת "רצף" שפותחה לאורך השנים בסכומי השקעה של עשרות רבות של מיליוני שקלים. "רצף", מתגאה-משבחת הבורסה באתר שלה, היא מערכת ממוחשבת למסחר רציף וסימולטני המאפשרת לכל המשקיעים לראות כל הזמן אותה תמונה מפורטת ומדויקת של המסחר בזמן אמת. "רצף", מוסיפה ומתגאה הבורסה בפרסומיה, "נגישה לכל המשקיעים במידה שווה - משקיע קטן בפריפריה יכול להעביר פקודות למסחר בדיוק כמו משקיע מוסדי גדול ב'סיטי' של תל אביב".

עוד מציינת הבורסה כי "מאמצים רבים הושקעו בתכנונה ובהקמתה של מערכת 'רצף' כדי להבטיח שתהיה זמינה תמיד עבור חברי הבורסה לשם העברת פקודות... מערכת רצף כוללת מנגנונים להגנה על ציבור המשקיעים... אחד מהם הוא הפסקת מסחר בשוק המניות במקרה של תנודה חריגה בשערים, כמקובל בבורסות בעולם".

- אם המערכת כל כך טובה, אז מדוע רוכשים כעת מערכת חדשה ויקרה? האם זה סוג של מתנה, תמורה, מענק, שנועד לרצות את הנהלת הנאסד"ק, שתחתום על הסכם שיתוף פעולה עם תל אביב?

ביינארט: "מערכת המסחר שלנו אמנם זקנה, אבל עובדת מצוין. כבר לפני שנתיים, לפני שהייתה כאן, בדקה הנהלת הבורסה אפשרות לרכוש מערכת חדשה. בדקו אז שתי מערכות. כשנכנסתי לתפקיד, עצרתי את זה כדי ללמוד את הנושא. אז אפשר, בלי כל ספק, להמשיך לגרור ולהשתמש במערכת רצף שלנו, אפשר להמשיך לפתח בבית, אבל אם אנחנו רוצים שיתוף פעולה ואם אנחנו רוצים שתהיה לנו מערכת מסחר שנחשבת ידידותית יותר למשתמש, שלמיטב ידיעתי נרכשה כבר על ידי כ-26 בורסות בעולם, אז מחובתנו לשקול את הרכישה הזאת, כמובן כחלק מעסקה כללית".

בין שתי הבורסות מתנהל זה זמן משא ומתן לשיתוף פעולה מעשי, שיתמוך באינטרסים של שתי הבורסות. בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שוחח האוזר עם סגן יו"ר הבורסה בנאסד"ק סנדי פרוכר, שחשף כי בא לישראל "לבחון שיתוף פעולה בין הבורסות בהקמת מיזם חדש משותף, יצירת פלטפורמת מסחר משותפת".

את האינטרס של ישראל במיזם כזה מציג ביינארט: "אני מחפש פתרון, ואני מעריך שפתרון כזה יכול לבוא ממיזם משותף עם הנאסד"ק, לבעיה מספר אחת שלנו כמדינה וכבורסה: העובדה שבשנה שעברה היו בישראל כ-100 אקזיטים, אבל לצערנו פחות מ-20% מהחברות הצליחו להנפיק את עצמן כחברה ציבורית באיזשהו מקום בעולם. אם יזמים בחרו להימכר לחברה גדולה כיוון שזה סינרגטי, או כל סיבה ייחודית שהיא, אז בסדר. אבל מתברר שחלק ניכר מאלה שנמכרו עשו את זה בלית ברירה, כי לא נותר להם כסף להמשיך להתקיים ולפתח. אז מוכרים ומה שנשאר בארץ זה מקסימום מרכז פיתוח.

"המדינה השקיעה הון בחינוך, בשכל של כולנו, ביצירת הסטארט-אפ ניישן, והנה חלק ניכר מהנכס הזה יוצא החוצה. אני רוצה לגרום לכך שקשיי מימון גם בשלבים מוקדמים של חברה בכלל וחברת היי-טק בכלל לא יהוו עילה לאקזיט. אנחנו רוצים לוודא ולהבטיח ששוק ההון נותן פתרון מימוני לחברות בכלל, ולחברות טכנולוגיה בפרט, שהן אכן מרכז השוק. שלב ההסכם המצופה עם הנאסד"ק הוא חלק ממסלול שנפתח משכבר על ידי יו"ר הרשות, ובמסגרתו עבר רק לפני כמה ימים שלב נוסף בחוק המו"פ, שיתוף פעולה עם שרת המשפטים, שנועד להנחות בדרישות דיווח לחברות קטנות ובינוניות ועוד. הרעיון הוא שחברות יתפתחו בישראל ויהפכו מכאן לחברות בינלאומיות. אנחנו אמורים לטפל בשלב המימון".

האינטרס של נאסד"ק בשיתוף הפעולה הזה הוא טיפול בבעיה של ירידה מתמשכת בהנפקות בעולם. מאחר שבישראל מספר הסטארט-אפים גבוה במיוחד, יותר מזה של אירופה, היא הופכת לגורם בר השפעה במערכת הנפקות ההיי-טק. וכאשר 80% מהאקזיטים הם מכירה לחברות גלובליות אחרות - זה גורם לכך שהחברה לא תירשם למסחר בשום מקום בעולם, לא רק לא בישראל, אלא בכלל לא, גם לא בנאסד"ק. האינטרס של הבורסה הזאת היא לעצור את ההידרדרות הזו, שמשפיעה ועוד תשפיע לרעה גם עליה ושיתוף פעולה מבטיח לה עדיפות כאן על פני בורסות אחרות.