המלצות שטרום - סכנה ללווים

המלצות-הביניים של ועדת שטרום הן צעד בכיוון הנכון. המטרה ששמה לה הוועדה לנגד עיניה - להגדיל את התחרות ולהוריד את המחירים המופקעים של שירותי הבנקאות, חשובה ודחופה, ויש סיבה לקוות שאימוץ המלצות הוועדה יוביל את השוק לקראתה.

אך במקביל ליישום ההמלצות, אסור להתעלם מהעובדה כי הן צפויות להביא לעלייה משמעותית בהיצע ההלוואות לציבור, ובהיקפי האשראי הצרכני, ויחד איתם לעלייה בסיכון הגדול שאליו חשוף ציבור הלווים.

נתוני בנק ישראל מצביעים כבר היום על גידול בהיקפי האשראי הצרכני במשק. נכון לסוף שנת 2014, סך החוב של משקי-הבית בישראל עמד על 438 מיליארד שקלים, מתוכם 135.8 מיליארד הוא אשראי צרכני, שאינו לדיור.

נתוני בנק ישראל אינם חושפים פרטים על זהותם ומצבם של אותם הלווים, אך מניתוח הדוחות הכספיים של בנק הפועלים, ניתן ללמוד מעט על אופי הלקוחות. כך ניתן לראות כי לווים שהכנסתם נטו היא עד 9,000 שקל בחודש, אחראים לצריכה של 70% מהיקף האשראי הצרכני. דוחות הבנק מראים גם שמרבית ההלוואות הצרכניות הן בהיקף קטן, של עשרות-אלפי שקלים. יצוין, כי בנק הפועלים הוא הבנק היחיד שמציג את פעילותו בדוחות גם לפי חלוקה למגזרים.

לפיכך, על משרד האוצר לבצע עוד כמה צעדים בטרם יישום ההמלצות. במקביל לפעולות שינקוט כדי להנגיש הלוואות נוספות לציבור, על משרד האוצר לוודא שהוא מעמיד לציבור את ההגנות הנחוצות מפני הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואות.

החשש הנובע מנטילת הלוואות רבות מדי הוא ברור: הלוואה שנלקחת בלי נחיצות ממשית או בלית ברירה, מהווה נטל כבד על הלווה. כישלון בפירעון ההלוואה במועד עלול לפגוע מאוד ברמת החיים של הלווה, לגרור קנסות וריביות גבוהות, ואף להביאו לפשיטת-רגל, שממנה קשה להשתקם כלכלית.

מסקר שערך ארגון 'פעמונים' עולה, כי 27% מהישראלים דיווחו על נטילת הלוואה בשנת 2014 - 82% מהם שלא לצורכי דיור. 51% מנוטלי ההלוואה עשו זאת בעקבות הצעה מהבנק שבו מתנהל חשבונם. על-פי הסקר, 75% מההלוואות ניטלו מהבנק, 8% מתאגידי-עזר בנקאיים, כגון חברות כרטיסי-אשראי, ו-7% ממקום העבודה. עוד עולה מהסקר, כי 38% מהלווים נטלו את ההלוואה כדי לסגור את המינוס בבנק.

הצעת חוק שהנחתי לאחרונה על שולחן הכנסת, בסיוע ארגון 'פעמונים', מבקשת לתת מענה לסיכון הגדול הכרוך בנטילת הלוואות ללא יכולת פירעון. ההצעה קובעת, כי כל גוף פיננסי המפרסם את עיסוק במתן הלוואותיו, בין שבאמצעי התקשורת ובין שעל-ידי נציג טלפוני, יחויב בפרסום אזהרה צמודה, אשר תבהיר את הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואה במצב שבו ללווה אין יכולת פירעון. בכל פרסומת ושיווק טלפוני, יחויבו הגופים הפיננסיים בפרסום הודעה בזו הלשון: "אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור הוצאות משפטיות, קנסות, עיקול חשבון ונקיטת הליכים של הוצאה-לפועל מצד התאגיד".

מחקרים מראים, כי פרסומות המעודדות נטילת הלוואות מכוונות להעצים את ההטיות הקוגניטיביות (תהליכים מנטליים) של הצרכן, כדי שלא יוכל לשפוט נכונה אם דרוש לו אשראי או לא. הפרסומות מנצלות את ההטיה הטבעית של הציבור לאופטימיות, ומייחס הסתברות נמוכה ולא הגיונית לאירועים שליליים בחיים, כמו פיטורים, נכות או חלילה מוות. כתוצאה מהמניפולציות האלה, הלווה המוטה לוקח אשראי אף שלא התכוון לכך, או שהוא לוקח אשראי רב יותר מאשר תכנן מלכתחילה.

מתן אשראי הוא דבר חשוב, אך הוא כרוך בסכנה גדולה: אם האשראי ניתן ללווים הנכונים בנסיבות הנכונות - הוא יכול לקדם את איתנותם הפיננסית של משקי-הבית, ולאפשר להם לממן שלבים שונים בחייהם. אך כאשר האשראי ניתן בנסיבות שגויות, וכאשר הוא נלקח באימפולסיביות וללא מחשבה מוקדמת ותכנון ראוי, כתוצאה מפרסום אגרסיבי ומטעה, הוא יכול לפגוע קשות במצבו הכלכלי של הלווה.

אימוץ הצעת החוק שלי על-ידי משרד האוצר, במקביל לאימוץ המלצות הוועדה, יאזן את הסיכונים הכרוכים בהן, ויסייע להגנה על ציבור הלווים.

הכותבת היא יו"ר מר"צ