"אם ללב לבייב נמאס מאפריקה ישראל ", אומר משקיע מוסדי, "כי הוא שפך כבר הרבה כסף, והוא לא ירצה להזרים עוד, אז שהחברה תעבור למחזיקי האג"ח והם יביאו מישהו אחר שכן מוכן להזרים כמה מאות מיליוני שקלים. אבל אם לבייב, שכנראה מאמין ברוסיה יותר מאשר השוק מאמין בה, רוצה להישאר בעל השליטה, זה יעלה לו לא מעט כסף".
זהו הקוטב המיליטנטי של הסערה החדשה סביב אפריקה ישראל. כנגדו מזהיר למשל גילעד אלטשולר, מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם, כי "ברור שהכיוון של אפריקה ישראל הוא להסדר חוב, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר. אני רק מקווה שבעלי סדרות האג"ח לא יריבו ביניהם, אחרת לאף אחד לא יישאר. אני מקווה גם שהאווירה הציבורית לא תגרום לאנשים לעשות נזקים בשם הפופוליזם; שיתפכחו ויראו שכותרות בעיתונים זה לא העיקר, אלא מה מקבל המשקיע בסוף".
משקיע מוסדי אחר, שמעדיף להישאר בעילום שם, מחדד כי "ממש לא יהיה חכם לפרק את אפריקה. אני מקווה שאין מוסדי שרוצה לפגוע ככה בכסף שלו".
שש שנים לאחר הסדר החוב הגדול של אפריקה ישראל, שהפך לימים לדוגמה להתנהגות נאותה של בעל שליטה, שהזרים מכספו סכום מכובד של 750 מיליון שקלים במסגרת ההסדר, ולאחר שנראה היה כי החברה מתאוששת ומתפתחת, אפריקה ישראל חוזרת לעין הסערה. ערך המניה צנח בחצי השנה האחרונה ביותר מ-30%, תשואת האג"ח נעה אל מעל 20% ביום טוב, החוב לבעלי האג"ח עומד על למעלה מ-3.5 מיליארד שקלים, ואם לא די בכך, יש להביא בחשבון שקרוב למחצית מהנכסים של החברה נמצאים ברוסיה - מקום שבו מחיר הנפט הנמוך ושער הרובל המתרסק והולך (מעל 70 רובלים לדולר אחד), גוררים אחריהם את הכלכלה הרוסית כולה למשבר עמוק. כל עוד זו ממאנת להתאושש, ממשיכים העננים להתקשר מעל ראשה של אפריקה ישראל.
"זה היה כתוב על הקיר", אומר גורם המכיר היטב את החברה, "שאם עד יוני 2016 אפי פיתוח לא תהיה מסוגלת לשלם דיבידנד של 100 מיליון דולר בשנה, החברה לא תוכל לשלם את חובה. במשך שש שנים היא שילמה ממקורותיה וממימושים, וזה נגמר. כמה שאפימול (הקניון הגדול שהקימה במוסקבה) צמח והתפתח, הוא לא הביא למה שהחברה ציפתה חמש שנים לאחר פתיחתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.