כבל: "היחס לעובדים ברשות השידור רע מאוד ומקומם"

אי-ודאות ממשיכה לשרור ברשות השידור, גם 3 חודשים לפני המועד הקבוע בחוק לפיו אמורה הרשות להפסיק לפעול ותחתיה צפוי לקום תאגיד השידור הציבורי החדש.

בדיון שהתקיים היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח"כ איתן כבל, עלתה תמונת מצב קשה, לפיה עובדי רשות השידור הנוכחית ממשיכים לעבוד תחת טבעת ביקורת הולכת ומתהדקת, לצד מחסור במשאבים ושאלות באשר לעתידם. בינתיים, המאמצים להקים במהירות את התאגיד החדש נתקלים בקשיים.

חברת חקירות ברשות השידור?

בדיון שהתקיים בוועדה היקשה כבל על מנכ"ל הרשות בפועל, ברי בר-ציון, באשר לפרסום באתר "גלובס" הבוקר, לפיו חברה חיצונית נשכרה על-מנת לבצע ביקורות על צורת העבודה של עובדי הרשות.

בר-ציון הכחיש כי קיימת חברה כזו, אך הודה כי הביקורת על העובדים מתהדקת. "מחלקת ביקורת הפנים של הרשות בודקת שאנשים נמצאים במקום שהם אמרו שנמצאים.

"יש מחלקת ביקורת פנים לרשות, ואני מקרב אותם, והם עושים מה שהם צריכים, ביקורת על הנהלה, על חוזים ועל עובדים. אין שום חברת חקירות", אמר בר-ציון.

לשאלת ח"כ יוסי יונה על ההיגיון שבדבר, ענה בר-ציון: "רשות השידור, שאנחנו כרגע יודעים שהיא נסגרת ב-31 במארס, מוציאה 50 מיליון שקל מהכספים של כולנו, וצריך לראות שהם יוצאים בדין".

אל "גלובס" הגיעו עדויות של עובדים שזכו לביקורות פתע בזמן עבודתם, והיו שאף סיפרו כי הם זוכים לשאלות במסדרון למעשיהם. אחד העובדים סיפר כי הוא נשאל על-ידי איש הנהלה מדוע הוא נמצא בשירותים בקומה כזו ולא אחרת.

הדברים מגיעים לאחר מכתב שיצא לפני כשבועיים לעובדים, במסגרתו הם נדרשו להחתים שעון נוכחות, גם אם הם עובדים במקצועות עיתונאיים - דבר חריג שלא נאכף עד כה. בהמשך חזרה בה ההנהלה מדרישה זו.

"דעתי לא נוחה. גם אם הדברים נעשים כמו שצריך, זו לא התחושה במסדרונות", אמר כבל ל"גלובס". "העובדה שהעובדים, בוודאי הוותיקים והמצטיינים והעיתונאים... לא עברנו את כל התהליך בשביל שהעיתונאים ירגישו כך. ביקשתי עד סוף השנה את כל התשובות, כמי שליווה את המערכת".

לדבריו, "היחס לעובדים ברשות השידור רע מאוד ומקומם". הוא התייחס לסיפורה של העובדת פאני ביטון, שסיפרה בדיון כי נתבקשה לעזוב את הרשות מהיום להיום.

"אני עובדת 45 שנה ברשות השידור, נתתי את הלב והנשמה ברשות השידור. לפני כחודש וחצי עם הפרסום של הפרישה ביקשתי לפרוש", סיפרה ביטון. "לא יכולה לראות את העובדים הולכים חסרי ביטחון, נרדפים. ביקשו ממני להישאר עד מארס, ואמרתי שאני לא יכולה, וביקשתי לפרוש ב-31 בדצמבר. אתמול אני מקבלת הודעה מסמנכ"לית משאבי אנוש חדשה, שלא מכירה אותי, שאני כבר לא עובדת חיונית, והיא מבקשת שאשים את המפתח, וממחר אני לא פה. אני מושפלת ברמה בלתי רגילה".

בר-ציון סירב להתייחס למקרה בדיון, אך כבל אמר: "אני לא יודע למצוא את המילים ובולע את לשוני, זאת תחושה משפילה וקשה, ואני תובע להחזיר אותה לאלתר לעבודה". ל"גלובס" הוסיף כבל ואמר: "לא עשינו את כל התהליך הזה כדי ללכת למבקר המדינה".

זרם הפורשים מהרשות פסק

מאז החל תהליך פירוק רשות השידור, הועברו מהגוף אל משרד הכנ"ר, הוא הגוף המפרק, כ-4 מיליון שקל, כשבשבועות האחרונים הלך והתגבר קצב העברת הכספים. זרם הפורשים, שהגיע ל-300 מאז ספטמבר, פסק, וגם התקציב הלך והתדלדל.

בימים אלה הרכיבה הנהלת הרשות את התקציב לשנה הבאה מבלי לדעת באמת האם הרשות תפעל רק רבעון מתוך שנה זו, או לכל אורכה. גודלו של התקציב נע בין 700 ל-800 מיליון שקל, עם הכנסות של כ-6 מיליון שקל בחודש מחובות האגרה, והיתר אמור להגיע מהאוצר, שכמהה לסגירתה המוקדמת של הרשות.

ברשות השידור מתארים את הסיטואציה כ"לימבו". במכתב ששלח הכנ"ר, פרופ' דוד האן, למשרדי האוצר ומשרד התקשורת, הוא כתב: "נכון לעתה הנחת עבודתנו היא כי יום התחילה יחול במועדו על-פי חוק. מתוך המגעים שאנו מנהלים עם תאגיד השידור הציבורי הישראלי ועם גורמים נוספים הקשורים לתהליך במסגרת ההיערכות ליום התחילה, אנו למדים כי קיימת אפשרות שהקמת התאגיד החדש והיערכותו לתחילת שידורי הרדיו והטלוויזיה לא תושלם עד יום התחילה".

לדבריו, לא ניתן להכין לוח שידורים, תקציב או לפנות את מתחמי רשות השידור בירושלים ובעיקר בתל-אביב, מבלי לדעת האם הדברים אמורים לקרות בתוך 3 חודשים או בתוך שנה.

חוסר הוודאות שמקשה על ניהול רשות השידור מתחדדת עם הידיעה הבוקר כי התאגיד החדש יצא לתהליך גיוס של 100 עובדים. זאת, כשעדיין לא התקיימו כל סיכומים באשר לכמה מהעובדים בתאגיד החדש יהיו מקרב אנשי רשות השידור הנוכחית.

מרבית העובדים שמגייס התאגיד הם עובדים טכניים, אך יש בהם גם קרייני רדיו בשפות שונות ועיתונאים זוטרים. הליך הגיוס מתאפשר בעקבות מינוי סמנכ"לית משאבי אנוש לתאגיד החדש, גל שטרנברג. על-פי דבריו של מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, בדיון הבוקר, בשבוע הקרוב ימונו יתר הסמנכ"לים - מה שיאפשר הליך גיוס מואץ יותר.

"האם ב-31 במארס הגונג מופעל ועוברים לתאגיד החדש על כל המשתמע מכך?", שאל כבל בדיון, כשהוא מבקש לדעת עד לסוף החודש הנוכחי תשובה לשאלתו. "ריפיון כשאנשים יודעים שהם עוד 3 חודשים הולכים הביתה זה טבעי. רפיון היה אצל המנהלים כשהם התחילו לעבוד. לכן ברי והכנ"ר, אנחנו רואים את ההתנהלות הזו לא נכונה ורעה".

טרם מונו חברי המועצה

בדיון עצמו נחשף מה שנראה כמחדל נוסף - עד לרגע זה לא מונו חברי המועצה שאמורה לפקח על תאגיד השידור החדש שיקום. מינויים אמור להיות קריטי לתחילת העבודה של השידור הציבורי המחודש.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי "השמות היו אמורים להיות מועברים מיד לאחר תיקון החוק, ועכשיו אנחנו שומעים שהם הועברו רק לפני שבועיים".

לכך ענה נציג משרד התקשורת כי "השמות הועברו ועברו בדיקה של הלשכה המשפטית של המשרד. היו שני מועמדים שלא מילאו את השאלון הנכון, ואני די משוכנע שזה תוקן. רוב חברי הוועדה קיבלו חוות-דעת משפטית של המשרד ועברו לוועדת גילאור". כבל דרש להפציר בוועדה לבצע את ההליך בהתאם לחוק ובהקדם.

הדיון התקיים היום כשברקע נמשכים עיצומי עובדי רשות השידור, ובעיקרם 300 אנשי הוועד המשולב שמקפיאים העברת כסף לספקים. בדיון דיבר המפיק נפתלי גליקסברג, שאמר כי "140 מיליון שקל שהיו אמורים להיות מועברים ליצירה ב-2014-2015 לא הועברו, וזה ממוטט 4,000 משפחות".

"היצירה תלויה בתאגיד החדש"

יריב מוזר, חבר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים, אמר כי לתאגיד החדש "יש את הכסף להשקיע בהפקות שהוא צריך כדי לשדר בתאגיד החדש. החשב הכללי לא מאפשר לו להוציא את הכסף. היצירה היום תלויה בתאגיד השידור הציבורי החדש. אלפי משפחות שלא מקבלים משכורת מאף אחד, והם הנפגעים הגדולים ביותר".

לדברי קובלנץ, "האוצר טוען כי הוצאת הקול הקורא להפקות הייתה ללא רשות. נכנסו לדיון עם אגף תקציבים והחשכ"ל לשחרר את ההפקות הכלואות כפי שאנחנו קוראים להם. התקציב המקורי לתאגיד החדש כל-כולו הוקדש ללוגיסטיקה, טכנולוגיה ולא להפקות, 350 מיליון שקל לתשתיות. לפי ההגדרה, בהסכם עם האוצר אסור היה להקצות את זה לתוכן. הגענו להבנה שאם נצליח לחסוך מ-350 מיליון שקל, את היתרה נוכל להעביר לתוכן. אני לא יכול להגיד מתי ההפקות הכלואות ישוחררו. זה הליך מאוד מורכב להקים גוף שידור, זאת אופרציה מסובכת".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין שאלה: "אתם תהיו מוכנים לשידור?" ולכך ענה קובלנץ: "השאלה מה זה מוכנים?", וכבל הוסיף: "נכון לרגע זה לא צריך אף אחד מהם כדי להבין שאין שידור ב-31 במארס. אנחנו צריכים תשובות מהגורמים המוסמכים".