"רצינו לשפץ דירה": קורבנות יוטרייד מדברים

בשעה שבעל השליטה בחברת יוטרייד, אביב טלמור, שוהה, ככל הידוע, בקפריסין "לצורך עסקים", ובשלב זה שומר על שתיקה נוכח הטענות כלפיו וכלפי החברה שבבעלותו, הגילויים בפרשה ממשיכים לערער את הלקוחות, שרבים מהם גילו רק אתמול (ג'), כי קיים סיכוי גבוהה שכל השקעתם ירדה לטמיון.

ב"גלובס" ממשיכות להצטבר כל העת עדויותיהם של לקוחות רבים, הטוענים כי ביקשו את כספם בחזרה לאחר שראו רק הפסדים בתיק ההשקעות, אך זכו בעיקר למשיכת זמן מצד החברה, תירוצים שונים לעיכוב השבת הכספים והסכמי פריסת תשלומים שלא כובדו. את הכסף שלהם, רובם לא ראו.

כך, ד', משקיעה של החברה שפנתה אל "גלובס" (שמות המשקיעים שמורים במערכת), מספרת כי גילתה שתוך חודשיים בלבד הפסידה כ-14 אלף שקל, וכעת היא אינה יודעת מה יעלה בגורל של למעלה מ-100 אלף שקלים נוספים שהושקעו בחברה ולא הוחזרו לה. "אני ובעלי השקענו 150 אלף שקל ביוטרייד באוגוסט האחרון, וכבר לאחר חודשיים ביקשנו לקבל את היתרה בגלל הפסדים שצברנו. כשביקשנו למשוך, גילינו שהסכום ירד ל-136 אלף שקל. באוקטובר הגשנו בקשה רשמית לקבל את יתרת הכסף, ואמרו לנו שאין להם כספים כרגע. הם אמרו שהדרך היחידה להחזיר את הכספים, היא באמצעות הסדר תשלומים. ההסדר עצמו אומר שאסור לנו לפנות לאף גורם עד שהם לא משלמים את הכול, אבל התשלום הראשון שהיה אמור להיכנס לחשבון שלנו מזמן טרם נכנס".

ד' ובעלה אינם אנשים אמידים. את הכסף שהשקיעו בחברה הם צריכים לטובת שיפוץ ביתם והתאמתו למצבו הבריאות של הבעל, לאחר שעבר תאונה. ההשקעה נולדה, כך ד', על רקע הפיתוי לרווחים משמעותיים תוך זמן קצר, והמחשבה כי הרווחים ישמשו לצורך השיפוץ. ד': "רצינו לשפץ דירה, כדי להתאים את הבית לצורכי בעלי שעבר תאונה. יש לנו מורכבות לא פשוטה בבית, ויש לנו מחויבויות נוספות לילדים שלנו, ועכשיו כנראה נצטרך ליטול הלוואות כדי לעמוד בכל ההתחייבויות שלנו. אני לא מבינה למה שאני אצטרך ליטול הלוואות, אם יש לי כסף נזיל? ברור לי שמשהו ביוטרייד לא תקין".

האמירה ש"משהו ביוטרייד לא תקין" קיבלה בראשית השבוע חיזוק מצד רשות ניירות ערך, אשר פנתה לבית המשפט בבקשה להפסקת פעילות החברה, וקיבלה צו זמני המונע מהחברה גיוס משקיעים נוספים. לבקשה צורף דוח חמור שערכה הרשות על התנהלות יוטרייד, במסגרתו נחשפה תרמית פונזי לכאורה - שימוש בכספי משקיעים חדשים להחזרת כספים למשקיעים קודמים המבקשים למשוך את כספם - ורישום כוזב של יתרת הכספים בחברה. מהדוח עלה כי בעוד שבספרי יוטרייד רשומים יתרות כספים של משקיעי החברה בסך של כ-48 מיליון שקל, בחשבון הבנק של החברות מצוי סכום של 300 אלף שקל בלבד.

גורמים בסביבתו של טלמור אומרים היום שהוא פועל מאחורי הקלעים על-מנת להשיב למשקיעים את כספם, בין היתר על-ידי ריכוז כל הכספים של כל החברות שבבעלותו, וחברות הקשורות ליוטרייד בעולם. לטענתם, לטלמור חברות בקפריסין , לונדון, אוסטרליה ומקומות נוספים בעולם, בהם יש כספים. ככל הידוע, טלמור עצמו נמצא כעת בקפריסין. מקורביו מספרים כי בשנים האחרונות הוא גר בתל-אביב ובלונדון לסירוגין, וטס רבות למדינות שונות לרגל עסקיו, ולכן אין זה חריג שהוא אינו נמצא בישראל, חרף האירועים האחרונים סביב החברה.

עוד טוענים מקורביו כי בניגוד לאמור בדוח רשות ניירות ערך, בקופת החברה יש הרבה יותר מ-300 אלף שקל, ואולם התנהלות עסקית בעייתית של מנהליה הובילה לכך שהכספים פזורים בחשבונות שונים בעולם, ויש לאתרם. עוד נודע ל"גלובס" כי טלמור מכיר בעובדה כי החברה הולכת לקראת פירוק, ונערך ליום שאחרי בקשת הפירוק. מטרתו, לטענת מקורביו, למצוא פתרון למשקיעים ולהגיע ערוך לדיון פירוק.

עמלות לפי הרווחים

מעלליה של חברת יוטרייד נחשפו ב"גלובס" בחודשים האחרונים בסדרת תחקירים על תלאותיהם של המשקיעים המבקשים לקבל את כספם בחזרה, ובמסגרת זו חשף "גלובס" כי באי-כוחם של אחד המשקיעים, עו"ד ורו"ח יצחק רייס ועו"ד דוד פלד, מתכננים להגיש בקשת פירוק נגד החברה.

בקשת הפירוק טרם הוגשה, ואולם התלונות ממשיכות להיערם, והסיפורים של המשקיעים דומים - לקוח משקיע בחברה, תוך קבלת הבטחות לתשואות גבוהות, מפסיד עשרות אלפי שקלים וכשהוא מבקש למשוך את יתרת כספו, נענה כי יאלץ להסתפק בהסדר תשלומים, שגם בו החברה לא עומדת. כך מספר גם ג' ל"גלובס". בהודעת אימייל ששיגר ג' ליוטרייד לפני כחודש, כתב: "סיימתי לפני מספר רגעים שיחת טלפון עם אורן משירות הלקוחות שלכם. הוא התקשר כדי לאשר שקיבלתם את בקשתי למשוך את הכסף ולסגור את החשבון. יחד עם זאת, הוא הודיע שיש לכם בעיה להחזיר את הכסף, בעיה עם הברוקר. הוא גם אמר לי שיש עוד כ-20 או 30 לקוחות במצב שלי, ושאין לי מה לדאוג כיוון ש'הבעיה זמנית', וגם הוצע לי פתרון של פריסת תשלומים. כמובן שאני לא מסכים לעניין".

חוסר ההסכמה של ג' להסדר תשלומים לא הועיל לו, והוא ממתין עד היום לכספו, כמו משקיעים רבים אחרים. "התרשמתי מהפרסומים שלהם", מסביר ג' מדוע החליט להשקיע דווקא ביוטרייד. "נפגשתי עם נציגיהם הם עשו רושם סביר. הבנתי שהם לא מחשבים - כך לפחות טענו - את דמי ניהול התיק אלא אם יש רווחים. רק מאוחר יותר הבנתי למה הם עושים זאת, כי העמלות שהם גובים כתוצאה מהרווח, הן מטורפות".

ללקוח אחר, י' הייתה התרשמות דומה. "רציתי להשקיע שם כי משך אותי העניין של תשלום עמלות בהתאם לרווחים, ולא לפי גודל ההשקעה בתיק. הם אמרו שזו שיטת חישוב של עמלות שהיא הוגנת יותר כלפי הלקוח, ושהיא שמה אותי ואותם באותו הצד. מנהלי תיקים של חברות אחרות מקבלים אחוז מסוים מתוך התיק ועוד קצת אחוזים מקנייה וממכירה. במצב זה אין להם אינטרס להרוויח. כלומר גם אם הלקוח לא מרוויח ומפסיד, המנהל עדיין יקבל כסף".

לעומת זאת, מסביר י': "השיטה שיוטרייד הציעו, מבוססת על רווחים. רק כשיש רווחים הם גובים עמלות. מצד שני, זה נשמע קצת 'מסריח', כי הבנתי שהאינטרס שלהם לא קשור לרווחים ולהפסדים שלי אלא לעצם זה שיש לי תיק השקעות, ואולי אפילו מההפסדים שלי הם מרוויחים".

"מסע שיווק אגרסיבי"

בהתאם לנתונים שהגיעו ל"גלובס", כל אחד מהלקוחות הפקיד בחברה סכומי השקעה שונים הנעים בין 100ל-200 אלף שקל. עבור חלק מהלקוחות מדובר בסכום גבוה מאוד. בין הלקוחות ניתן למצוא איש קבע, כלכלן, פנסיונר, רופא ומורה, שחלקם משתכרים פחות משכר מינימום. כל אחד מהם סיפר ל"גלובס" כי נזקק לכספו עבור מהלך משמעותי שרצה לבצע בחייו, ולכן התפתה להשקיע בחברה. אחד רצה לפתוח בהליך פונדקאות, אחר רצה לבנות בית, עוד משקיע נקלע לקשיים בעסק ורצה כסף מהיר לטובת שיקומו ואחרת רצתה לסייע לקרובי משפחתה ניצולי השואה. כולם גילו כי הם רק מפסידים.

י', שהשקיע בחברה מתאר את השתלשלות האירועים בעניינו: "החלטתי להשקיע את כספים שהיו לי לפני שנה, והתעניינתי ביוטרייד. הנציג עשה את הכול כדי שאני אצטרף לחברה. זה היה מסע שכנועים, מסע שיווק אגרסיבי. השקעתי 70 אלף שקל, ולמרות ההבטחות לתשואות גבוהות, התיק הפסיד כסף כל הזמן. בספטמבר הגשתי בקשה למשוך את מה שנותר מהכסף שלי, אבל נציגים שדיברו איתי שכנעו אותי לתת עוד צ'אנס לחברה. לקראת אמצע נובמבר הרגשתי שאני לא יכול יותר. ראיתי רק הפסדים. אחרי שכבר ממש לחצתי עליהם, הם אמרו שהם לא יכולים להביא לי את הכסף עכשיו, והם ביקשו שאחתום איתם על הסדר פשרה משופר. הפסדתי כ-20 אלף שקל".

י' החליט להשקיע ביוטרייד על רקע רצונו לפתח מיזם עסקי שהחל בו. ההבטחות של החברה כי ההשקעה תניב רווחים גבוהים קסמו לו. "הייתי בשלב עסקי כזה שהייתי צריך לגייס כספים, והם היו מיועדים למיזם עסקי ובמקום זה בסוף לקחתי הלוואה. זה הכניס אותי לעוד התחייבויות. אני נשוי עם חמישה ילדים, וזה הכניס לי מתחים לבית. בדר-כלל אשתי לא בעד ההשקעות, ובטח לא על משהו פסיכולוגי כזה - של המכשור האלגוריתמי. כרגע, אני נמצא במצב של אי-ודאות. המערכת שם מתנהלת ברמה ילדותית, הם מתקשרים, משקרים ומעבירים את הטלפון מאחד לשני. בשלב מסוים הצעתי לחברה שאם יש להם חובות לאנשים, אז שלא ישבו ויגידו שאין להם חובות לשלם, שימכרו את הקומה שלהם בעזריאלי, וכך יוכלו לשלם את החובות. שיירדו אל העם. מבחינתם הכסף על קרן הצבי, אתה השקעת וזהו".

איומים בקריסה

עדות נוספת על כך שהחברה מתחמקת מהחזר החובות שמענו מ-א', שהשקיע 150 אלף שקל בחברה בפברואר השנה. "אחרי שהבחנתי כי במשך מספר חודשים לא היה רווח בתיק, אלא הפסד של 5% מההשקעה החלטתי שמספיק, שאני רוצה לסגור את החשבון. פניתי לחברה בחודש מאי, והגשתי בקשה מסודרת לסגירה. מאז ועד היום לא קיבלתי את הכסף", הוא מספר.

לדברי א' המגמה בשוק הייתה חיובית, אך אצל יוטרייד הנתונים הראו אחרת. "ראיתי שכל השוק עלה. הייתה 'עלייה' בביצועים של ההשקעות הרגילות בניירות ערך ובבורסה, אבל אצל החברה זה לא נראה ככה. זה היה מוזר. בשלב מסוים אמרתי להם שבכל תקופת ההשקעה המערכת מראה הפסדים, החשבון לרוב היה במינוס, והם לא נתנו לי הסבר מניח את הדעת. הרושם שקיבלתי הוא שהאלגוריתם שלהם פשוט לא עובד".

לאחר שפנה לחברה מספר פעמים, שלח בקשות מסודרות בכתב, פנה לייעוץ משפטי ואף הגיש נגד החברה תלונה במשטרה, א' טרם קיבל את הכספים. לקוח אחר, י', מעיד על חוויה דומה. "השקענו את הכסף ביוטרייד לפני למעלה משנה, ובמהלכה הפסדנו 12% במשך התקופה. ביולי האחרון הרגשנו שהגיעו מים עד נפש, וביקשנו לסגור את החשבון ולקבל את הכספים. פשוט הפסדנו כל הזמן, והרבה. זה לא הגיוני. עד כה לא ראיתי את הכסף".

גם ג', שהפקיד במאי השנה סכום של 100 אלף שקל כהשקעה, וביקש למשוך אותם לאחר חמישה חודשים - לא ראה את כספו עדיין. לטענתו, הפעילות בחשבונו המשיכה גם לאחר בקשת הסגירה. "הם הציעו לי פריסת תשלומים ולא הסכמתי. ביקשתי לסגור לגמרי, ולקבל את כל הכספים שנשארו, ולא קיבלתי. למעלה מזה, הייתי מזועזע שהחברה המשיכה את הפעילות בחשבון וביצעה עסקאות לאחר שביקשתי לסגור את החשבון". תלונה דומה נוספת, לפיה המשיך להתבצע מסחר בחשבון לאחר סגירת התיק, העלה ד', שכתוצאה מכך, לדבריו, הפסיד סכום של כ-900 דולר.

חלק מהלקוחות מספרים כי כדי להמתיק את הגלולה, הוצעו להם כל מיני אפשרויות חלופיות, כמו התחייבות אישית מהמנכ"ל טלמור להשבת הכספים, ו"פריסת תשלומים" במתכונת שתחל בעוד מספר חודשים וכן "בונוס" של הוספת ריבית לסכומים שיוטרייד תשיב ללקוחותיה, שתנוע בין 4% ל-5%. מנגד, "הפחידה" החברה את המשקיעים עם נבואת זעם, לפיה אם כולם ימשכו את כספם - החברה תקרוס.

"אחד מנציגי החברה הבכירים אמר לי שאם הצעת פריסת התשלומים מטעם החברה לא תתקבל על-ידי ועל-ידי אנשים אחרים, הם עלולים לפשוט את הרגל ואף אחד לא יקבל כסף אלא רק ב'הוראת כונס הנכסים הרשמי'", מעיד המשקיע י'.

הפלטפורמה של יוטרייד: מסחר אוטומטי

השקעה באמצעות 'פלטפורמת מסחר רובוטי', אלגוטריידינג, שהינה תוכנת מסחר אוטומטי, פרי פיתוחה הבלעדי (של יוטרייד), לשם מסחר בנגזרי מט"ח, סחורות ומדדים" - המשפט הזה, הלקוח מאתרה של יוטרייד, אמור להבהיר את פעילותה של החברה ללקוחות פוטנציאליים.

בדפי המידע של החברה נאמר כי הרובוטים של החברה פועלים במסלולי השקעה שונים, ובמודלים שונים של ניהול כספי ופיזור סיכונים, באופן המוביל להקטנת הסיכון להפסד ולהגדלת הסיכוי לרווח ולתשואה חיובית. עוד מפורטים בדפי המידע שלושה מסלולי השקעה שונים הנבדלים באחוז התשואה ובסיכון שהם מקימים להשקעה (הסיכון נע בין 20% ל-60% משווי ההשקעה).

ההסבר ברור? - לא בטוח. משקיעים רבים מעידים כי אינם מבינים את הפלטפורמה שבה בחרו להשקיע. מעבר לכך, התחום עצמו - של ניהול זירות סוחר - חדש בעולם באופן יחסי.

הטכנולוגיה המתפתחת עודדה גידול במספר המיזמים הפונים לציבור בפרסומים שעניינם הצעות לביצוע השקעות נושאות תשואה. חלק מההצעות נעשות באמצעות האינטרנט והתקשורת האלקטרונית, וחלקן באמצעים שיווקיים אחרים. תופעה זו התפשטה ככל הנראה על רקע סביבת הריבית הנמוכה, המביאה משקיעים לנסות ולאתר אפיקי השקעה אטרקטיביים, ונוכח נגישותו של הציבור הרחב לרשת האינטרנט ולמידע המופץ באמצעותה התורמים להתגברות התופעה. אולם השקעות אלה לא מפוקחות על-ידי רשות ניירות ערך.

בחודש יוני 2014, פרסמה הרשות הודעת אזהרה חמורה מפני הסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן מפוקחות. את ה"השקעות שאינן מפוקחות" הגדירה הרשות כ"השקעות במיזמים שלא פרסמו תשקיף שקיבל את היתר הרשות, או השקעות באמצעות גורמים שלא קיבלו רישיון מאת הרשות". כיום, אין חברות עם רישיון זירות סוחר. לפיכך, בהתאם להוראת מעבר בתקנות ניירות ערך משנת 2014, חברות שרצו לפעול ברישיון היו צריכות להגיש את בקשותיהן עד חודש מאי השנה.

באתר רשות ניירות ערך מצוין כי רק החברות שהגישו בקשות יכולות להמשיך לסחור, ועל אלה שלא הגישו - נאסר עליהן להמשיך בפעילות. הרשות מונה את הסיכונים שעשויים, לדבריה, לקחת המשקיעים בהיעדר פיקוח, והם כוללים אזהרות מפני פעילות בלתי חוקית, אי-יציבות פיננסית, היעדר גילוי נאות, היעדר כללי ממשל תאגידי, מרמה והונאה של הציבור ("הונאת פונזי"), וניצול המיזמים לצרכים פליליים ובלתי חוקיים אחרים.

בעבר, כשפנינו לרשות, במסגרת התחקירים על יוטרייד, סירבה הרשות להתייחס למקרה הספציפי של החברה. תגובתה הייתה - "רשות ניירות ערך מנועה מלהגיב בכל הנוגע לחברות בנושאים ספציפיים". אולם ברשימת החברות אשר ביקשו רישיון ניהול זירות סוחר, לא נכללה חברת יוטרייד - והיום, לאור בקשת הרשות לבית המשפט, כבר ברור כי יוטרייד גם לא קיבלה רישיון כזה. להיפך, היא התבקשה להפסיק את פעילותה.