בתי הדין הרבניים מתוסכלים מאד מסרבני הגט העיקשים במדינת ישראל. הם מותקפים תכופות בתקשורת ובציבור כמי שלא פועלים דיים בכדי לשחרר נשים עגונות משבי הנישואים, אך כבולים בידי חוקי ההלכה, שאינם מאפשרים להכריז על אישה כגרושה ללא שיתוף-פעולה מהבעל, שיקח חלק בטקס מתן הגט.
לבתי הדין הרבניים ארגז כלים רחב, שעבר את מבחן ההלכה, בכדי להפעיל לחץ כבד על הבעל "להסכים" למתן הגט, באופן שהגט יהיה תקף מבחינה הלכתית - החל מאמצעים סטנדרטיים כמו שלילת רישיון הנהיגה, ועד לאמצעים יצירתיים שבית הדין מתאים למקרה הספציפי.
דוגמה לכך ניתן היה לראות בחודש שעבר, בהחלטת בית הדין הרבני הגדול באישורו של בג"ץ, לזמן לבית הדין הרבני עמיתים בכירים של הבעל הסרבן, מהאקדמיה בה הוא מכהן כדוקטור בפיזיקה, תוך הבנה כי צעד זה יכפיש את שמו ויגרום לו נזק מקצועי ואישי רב, אם יתמיד בסירובו הבלתי מוצדק לתת גט לאשתו.
הבעיה עם אמצעי הלחץ של בתי הדין הרבניים היא שיעילותם מוגבלת כאשר מדובר בסרבני גט בעלי אישיות בלתי נורמטיבית, ודוגמה לחוסר האונים של בית הדין מול אדם כזה באה לביטוי בפסק דין ארוך בן 21 עמודים מיוני השנה, בו מתאר בית הדין הרבני בנתניה כיצד במשך שנתיים בעל סרבן גט זלזל בכל החלטותיו.
לאחר שבית הדין שלל את רישיון הנהיגה של הבעל, הוא פשוט נהג ללא רישיון; כאשר שללו את זכותו להחזיק חשבון בנק, הוא חדל מלשלם מזונות; ולבסוף אף הודיע לבית הדין כי הוא ישב בשמחה בכלא, אך לא ייתן גט. גם הישיבה בכלא, ואפילו בצינוק, לא עזרה, והגט סודר בסוף רק לאחר שהאישה ויתרה על כספים שהגיעו לה.
בפסק דינו ביטא בית הדין את תסכולו מכך ש"חלק גדול מצווי ההגבלה אינם אפקטיביים במקרים רבים", ו"פעמים רבות אינם יוצרים לחץ על המסרב לקיים את פסק הדין".
בפסק הדין מעביר בית הדין הרבני ביקורת על אופן יישום המאסר על-ידי השב"ס, ומציין כי חוסר האפקטיביות של המאסר נגרמת בין היתר משום ש"כשבעל יושב במאסר בגין סירוב לתת גט, הוא יושב במאסר בחברת אסירים המואשמים בעבירות דומות, בבתי כלא שהתנאים בהם נוחים יחסית, והרבה פעמים הוא מושם עם סרבן גט אחר, כשאיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".
בתי הדין הרבניים מתוסכלים לא רק מאופן הישיבה בכלא, אלא גם מחוסר יעילותה של משטרת ישראל בתפקידה לעצור את סרבני הגט ולהביאם לבית הדין.
במאי השנה בית הדין הרבני בנתניה הנפיק 40 צווים המורים למשטרת ישראל להביא את הבעל סרבן הגט לדיון בבית הדין, אך המשטרה לא עשתה דבר. בצו הרביעי התייצב שוטר בבית הדין והסביר כי דיבר עם הבעל בטלפון ואמר לו לבוא, ובזה מיצה את תפקידו מבחינתו. בית הדין הורה למפקד משטרת נתניה להופיע אישית בבית הדין, כדי להסביר את מחדליה של משטרת נתניה.
בשבוע שעבר התברר כי משטרת מסובים הצליחה לשבור את השיא של משטרת נתניה, וכשלה בטיפול ב-7 פקודות מעצר שונות שהוצאו על-ידי בית הדין הרבני.
בית הדין הרבני בתל-אביב לא הסתיר את זעמו וקבע כי לפנינו "עגונה משטרתית", בשל "אוזלת-היד של משטרת ישראל", לא פחות.
בית הדין ציין כי הוא רואה בפליאה את התנהלות משטרת ישראל, וגם במקרה זה הורה לזמן את מפקד משטרת מסובים למתן עדות והבהרה כיצד בדעתו לטפל במקרה כאוב זה. כמו כן הורה בית הדין להעביר את הנושא לטיפולו של מפכ"ל המשטרה החדש.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.