מנכ"ל אפריקה ישראל: "יש כסף בקופה ונכסים למכירה"

כמה עשרות משקיעים הגיעו היום לאסיפת מחזיקי האג"ח של חברת ההשקעות אפריקה ישראל שהתכנסה במלון קראון פלאזה בת"א, לאור בקשת מקצתם מנאמן הסדרות. אפריקה ישראל אמורה לשלם בעשור הקרוב למחזיקים כ-5 מיליארד שקל קרן וריבית ונכון להיום נסחרות האג"ח בתשואה של עד 30%, המשקפת את החשש מהסדר חוב שני בחברה.

הנאמן, דן אבנון מחברת הרמטיק, פתח את האסיפה וסיפר כי הייתה לו התלבטות אם בכלל לקיימה, לאור האפשרות שהיא עשויה לפגוע בחברה. "אנחנו מבינים את הצורך לתת לחברה לעבוד ולבצע פעולות עסקיות, אבל מצד שני הבנו שהמחזיקים צריכים להתכנס ולדבר בינם לבין עצמם. לכן כינסו אסיפה מינורית, ללא הצעות הצבעה וללא הצעות לסדר היום", הבהיר אבנון.

חלקה הראשון של האסיפה, הוקדש להצגת פעילות הקבוצה, אותה העביר המנכ"ל אברהם (נובו) נובוגרוצקי, כשלצידו סגן היו"ר נדב גרינשפון וסמנכ"ל הכספים מנשה שגיב. בסיום המצגת ענו מנהלי אפריקה על שאלות הנוכחים, ובסיומן יצאו והותירו את מחזיקי האג"ח להתדיין בינם לבין עצמם. כאן התגלה ויכוח בין מחזיקי האג"ח מסדרות כ"ו ו-כ"ז, שאינם מעוניינים בפעילות אקטיבית נגד אפריקה ואף תהו בחלקם על עצם קיום האסיפה, לבין מחזיקי סדרה כ"ח הקטנה יותר, שמפחדים כי יישארו מאחור במקרה של כניסת החברה לקשיים בעתיד.

כנאמן של שלוש הסדרות, הבהיר אבנון כי אסיפה נפרדת של אג"ח כ"ח, לצורך החלטה אפשרית על הקמת נציגות מטעמה, תתכנס רק אם תגיע למשרדי הרמטיק בקשה לכך ממשקיעים המחזיקים בלפחות 5% מסדרה כ"ח, שגודלה עומד על 646 מיליון שקל ע"נ. סדרות כ"ו ו-כ"ז, בהיקף של 1.58 ו-1.22 מיליארד שקל ע"נ בהתאמה, אינם צפויים כנראה לדרוש בקרוב הקמת נציגות מטעם כלל המחזיקים, מאחר שלחברה כספים המספיקים לפירעון תשלום החוב כלפיהם במאי הקרוב (590 מיליון שקל), והיא אף הדגישה כי ברשותה תוכנית ברורה איך לפרוע תשלום זהה במאי 2017.

נובוגרוצקי הדגיש באסיפה כי מאז הסדר החוב הקודם, שהושלם ב-2010, החברה שירתה חוב של 4 מיליארד שקל, כאשר בעל השליטה לב לבייב מזרים לה באופן אישי 782 מיליון שקל ערב ההסדר ו-765 מיליון שקל לאחריו. "אפריקה ישראל עצמה מכרה נכסים והם שירתו את בעלי החוב. היום יש לנו אג"חים בריבית לא קטנה, שמעיקות על החברה ויש לנו דיבידנדים שהחברות שלנו מחלקות ואנחנו לוחצים אותן ליותר פעילות ויותר רווחיות כדי שיוכלו לחלק עוד דיבידנדים.

"אבל כמות הדיבידנדים לא תספיק לבדה, וכדי לשרת את החוב נצטרך למכור נכסים. אנחנו פתוחים לכל הצעה בקשר לרכישה של חלק מהנכסים שלנו. נפעל לממש חברות ונכסים שהשביחו את עצמם, אבל אם אפרט עכשיו את הנכסים שאנחנו מתכננים למכור בשנה-שנתיים הקרובות, אפגע במחירי המכירה" הסביר נובוגרוצקי.

בתשובה לשאלה לגבי מכירת השליטה בחברה הבת אפריקה מגורים, אפשרות שהועלתה אתמול לראשונה ב"גלובס", אמר נובוגרוצקי כי "אין החלטה ספציפית על מכירת החברה או כל חברה אחרת שלנו. אני לא אגיד שאין בזה ממש אבל עוד אין החלטה". באפריקה הבהירו גם כי לא התקבלה כל הצעה רשמית לרכישת אפריקה מגורים, אולם ככלל נפגשים בכירי החברה עם כל מי שמעוניין להיפגש עימם בנוגע לאפשרות שירכוש אחד או יותר מנכסיה במחיר ראוי. אחד הנכסים שעשויים להימכר למשל הוא ההחזקה (50%) בחברת אפריקה מלונות, או לחילופין מכירת המלונות ושמירה רק על זכויות הניהול בהן.

נובוגרוצקי כן הסכים לומר, כי בפרויקט מגדלי המשרדים אוזרקובסקיה שברוסיה, המגעים למכירתו נמשכים כבר יותר מחצי שנה וכי המגעים מתארכים בשל רצון החברה למקסם את המחיר ולמכור במחיר ראוי. "זה נכס יפה ומרכזי שבפירוש עומד למכירה", הדגיש המנכ"ל.

צניחה של 80% בשווי אפי

המשבר אליו התדרדרה כלכלת רוסיה, על רקע קריסת מחירי הנפט הגולמי והמלחמה באוקראינה, הוביל לפיחות עמוק במטבע המקומי (רובל) ולנפילה חדה של 80% בשווי החברה הבת אפי פיתוח, שמרכזת את פעילות הקבוצה ברוסיה, וזאת בתוך כ-15 חודשים בלבד. היום נסחרה אפי פיתוח לפי שווי של 80 מיליון דולר בלבד, בעוד שבדוחותיה הכספיים מוצג הון עצמי של 1.25 מיליארד דולר ונכסים בשווי של 2 מיליארד דולר.

לדברי נובוגרוצקי, "מדובר בחברה מאוד דומיננטית וחשובה לנו. 95% מהנכסים שלנו נמצאים בפריים לוקיישן במוסקבה. הקניון אפימול, בנייני המשרדים, הפרוייקטים החדשים. יש כאן עוצמה שמשדרת הרבה יותר משווי השוק הנוכחי שלה. כמעט כל נכס של אפי שווה כמו שווי החברה כולה בבורסה. כל הפרויקטים הם בשלב כזה או אחר של הרצה והחברה ממשיכה להשקיע בזה הרבה מאוד עבודה. לב לבייב נמצא רובו ככולו בחברה הזאת. הוא מאמין בחברה ומשקיע את רוב זמנו שם מתוך אמונה שערכה גבוה בהרבה מהשווי בבורסה.

"באפימול יש מעל אלפיים חנויות, הוא לא מאוכלס באופן מלא אבל הוא מתקדם. מי שיבקר בו, יראה שהוא נמצא בתוך מנהטן. אמנם מנהטן הזאת לא במצב טוב כרגע אבל אנחנו מאמינים שזה זמני. בתוך 2-5 שנים, דברים ישתנו לטובה".

"יש בקופה תמיד כסף שנה קדימה"

"אם חברה לחוצה, היא תממש נכסים באופן מהיר ובמחיר פחות טוב. אבל אם מחזיקי החוב נותנים יותר שקט אז אפשר למכור במחירים יותר טובים" הסביר נובוגרוצקי. "המסר שלי הוא שלא חייבים לגעת (כלומר לממש, ע' כ') בפעילות ברוסיה בשנים הקרובות. יש מספיק זמן ונכסים אחרים כדי לתת לעסק הזה להתרומם. יש לנו תוכנית איזה נכס למכור קודם ומאיפה לקחת דיבידנד ומתי, עד שרוסיה תתאושש ואנחנו מאמינים שבשנים הבאות זה יקרה. לא יכול להיות שרוסיה לא תתרומם ועוד 4-5 שנים היא תהיה במקום אחר מאשר היום. עד אז אנחנו יכולים לשרת את החוב גם בעזרת הנכסים שיש באמתחתנו במזרח אירופה ובישראל".

"הריביות על האג"חים לא נמוכות אבל אנחנו דואגים שבקופה תמיד יהיה כסף שנה קדימה. לא היינו חותמים על הדוחות הכספיים, אם לא היינו בטוחים שיש לנו מספיק מזומנים לשנתיים הקרובות. אנחנו חיים את החוב ועובדים על איך לפתור אותו. זה חלק עיקרי בעבודה שלי ואם נראה שיש בעיה, אנחנו נהיה הראשונים להרים דגל", הדגיש נובוגרוצקי.

חלק מהמחזיקים שיבחו את בעל השליטה לבייב, על הזרמות הענק שביצע בעבר לחיזוק החברה ושאלו מדוע אינו מזרים לה הון נוסף גם כעת. נובוגרוצקי מצדו הסביר כי "אני כמנכ"ל מרגיש שכל זמן שיש לי את הכלים להשיג תזרים מזומנים מהפעילויות שלנו, הלגיטימציה שלי לבוא לבעל המניות הראשי של החברה ולבקש ממנו כסף יכולה לחכות. התרומה של לבייב לפעילות החברה ובעיקר לאפי פיתוח היא עצומה".

מחזיק נוסף שאל האם אפשר לקבל הבטחות של בעל השליטה להזרמות דרך מניות או דרך התחייבות לרכוש מהחברה נכסים פרטיים, במקרה של צורך תזרימי בעתיד. בתגובה, ציין נובוגרוצקי כי "אין לנו את זה ואני מסופק אם בעל המניות רוצה לתת לנו את זה. הוא השקיע ים של כסף בחברה. היא יקרה לו, הוא לא ברח ממנה ואני מניח שהוא יבחר לעשות את מה שנכון לעשות".

על אפריקה תעשיות: "בציבור יש גנבים וזה לא צריך לקרות אצלנו"

בין שאר הנושאים, התייחס נובוגרוצקי באסיפת המחזיקים גם למצבה העגום של החברה הבת אפריקה תעשיות, שרשמה בשנה האחרונה הפסד של כ-150 מיליון שקל. "החברה הייתה בכותרות לא מעט על אי ניקיון כפיים בשני מישורים: משיכות לא חוקיות של מיליוני דולרים בודדים ושינויים בדוחות הכספיים, שלא מתאימים לנו. יש גנבים וזה לא צריך לקרות אצלנו.

"אני ונדב גרינשפון נמצאים עמוק בתוך החברות הבנות פקר פלדה ונגב קרמיקה, כדי להוציא אותן מהאפלה לאורה באופן די מהיר. בתחום הפלדה היה אסון כשהמחירים נפלו לפחות מ-300 דולר לטונה לעומת 700 דולר לטונה. הצפי שלי היה שפקר פלדה תפסיד בגלל זה עשרות מיליוני שקלים אבל היא לא הפסידה, כי יש לה פעילות מגוונת מאוד.

"נגב קרמיקה היא חברה עם אחיזה רחבה מאוד בשוק, שמוכרת 800 מיליון שקל בשנה. למרות השנה המאוד קשה, החברה לא ירדה במכירות. הבעיה הייתה שרצינו לבנות מפעל בישראל, שיהיה המודרני והמוביל ביותר בתחום הגרנית פורלצן. התוכנית הייתה להשקיע 200 מיליון ובפועל זה עלה לנו כמעט כפול, ועל רקע זה פוטר המנכ"ל (אבי מוטולה - ע' כ'). רצינו מרצדס וקיבלנו פרארי, אז עכשיו אנחנו מפעילים רק שניים מתוך ארבעת קווי הייצור.

"צמצמנו שם 90 עובדים, צמצמנו הוצאות ייצור ואנחנו נהייה תחרותיים מול המפעלים בספרד ובאיטליה. לאפריקה ישראל אין תוכנית להזרים עוד כסף לאפריקה תעשיות. על הנכסים שלה יש הרבה קופצים, גם בפלדה וגם בקרמיקה, ואנחנו בוחנים הצעות מעת לעת".