סנגיונג חוזרת לתמונה התחרותית עם רכב פנאי מפתיע

בשבוע שעבר סערו הרוחות בתעשיית הרכב האירופאית למשמע הידיעה שקונצרן מהינדרה ההודי רכש את השליטה בחברת העיצוב האיטלקית סטודיו פינינפארינה תמורת כ-168 מיליון אירו. פינינפארינה היא חברה ותיקה ורבת מוניטין בתחום עיצוב והנדסת הרכב, שחתומה על עשרות יצירות מהוללות מבית פרארי, אלפא ורבים אחרים. אבל היא בעיקר סמל לאצולת הרכב המסורתית של אירופה.

האמת היא, שרכישת הסמל האירופי הקלאסי על-ידי ההודים, לא היתה אמורה להפתיע אף אחד. הכסף הגדול להשקעות בעולם מגיע כיום מהשווקים המתעוררים במזרח אסיה, ובמצב העגום של תעשיית הרכב האירופית - אף אחד לא יכול להיות בררן. למעשה, זהו רק עוד גביע - ומן הסתם לא האחרון - שנוסף לארון הגביעים של יצרני רכב צעירים ורעבים מהמזרח, אחרי רכישת לנדרובר, יגואר, וולבו וסאאב.

המרוויחה הגדולה מעסקת רכישת פינינפארינה היא חברת סנגיונג מוטורס, שנמצאת בבעלות מהינדרה מאז תחילת העשור. סנגיונג עברה לאורך השנים מסלול ייסורים כחברה עצמאית נטולת תקציב והוצעה למכירה יותר מפעם אחת, עד שהגיעה לחיקו של בעל הבית העשיר. כעת, הנגישות למשאבים הכספיים של ההודים וליכולות ההנדסיות של פיניפארינה עשויה להוציא אותה ממעמד של חברה אלמונית ולהפוך אותה למתחרה גלובלית.

לא ברור אם הסטודיו האיטלקי חתום על העיצוב של רכב הפנאי החדש "טיבולי", אבל מדובר בקפיצת מדרגה לעומת העיצוב הסהרורי (מישהו אמר "רודיוס" ו"אקטיון"?), שאפיין את המותג בעבר. זהו כלי רחב, גבוה ומוצק למראה עם חרטום רבוע, שמצויד בפנסים עדכניים עם עיטורי LED, זנב זקוף וכנפיים תפוחות מאחור.

אמנם הכלי עדיין לא מיישר קו עם הטרנד העגלגל-אורגני ששולט כיום בפלח, ויש לו כמה מוזרויות - כמו יחידת גג שטוחה שנראית כאילו הונחה באקראי על המרכב - אבל בצבעים הנכונים ועם חישוקים נאים, שמגיעים כסטנדרט, הוא נראה רענן ואופנתי. את מבחן תשומת הלב ברחוב הישראלי עבר רכב ההדגמה שלנו בהצלחה רבה, אם כי לא בלי שאלות נוסח "מה זה סנגיונג"?

כמה מוזרויות, בכל זאת

האטרקציה המרכזית של הרכב נמצאת בתא הנוסעים. בסיס גלגלים נדיב במיוחד של 2.6 מ' - עשרה סנטימטרים יותר מסוזוקי ויטארה, למשל - לצד רצפה שטוחה לגמרי, רוחב נכבד וגובה נאה, מתורגמים ישירות לאחד מחללי הפנים המרווחים ביותר בפלח.

המושב האחורי השטוח יכול לאכלס ללא קושי שלושה מבוגרים עם מרחב כמעט בלתי מוגבל לברכיים, הגג השטוח מיתמר גבוה מעל ראשיהם של הנוסעים והמושבים מלפנים מספקים עמדת תצפית גבוהה על הכביש. אם מוסיפים לתמונה תא מטען יעיל בנפח של 423 ליטר, מקבלים תחושה כללית של רכב מקטגוריה יותר גבוהה.

שמחנו גם לגלות שמעצבי סנגיונג הפסיקו לעשות ניסויים בעיצובי פנים מהפכניים והצטרפו לתעשיית הרכב המודרנית. עמדת הפיקוד של הטיבולי מזכירה את ההיצע העדכני של כלים מאירופה, יפן וקוריאה, עם לוח מחוונים קלאסי וברור, מערכת מולטימדיה עשירה עם מסך 7 אינץ' ומוטות תפעול איכותיים ומוצקים.

אבל כנראה, שסנגיונג בכל זאת לא יכולה בלי כמה מוזרויות בהנדסת האנוש ולרשימה הזו אפשר להכניס את התפעול הידני של תיבת ההילוכים, שמתבצע באמצעות הבוהן; את התאורה הכתומה והעמומה של מערכת האקלים; ומחשב דרך זעיר בין המחוונים, שקשה מאד לקרוא אותו בלי משקפיים. איכות החומרים נראית מושקעת עם שימוש די נדיב במשטחי פלסטיק רכים, והתא מרגיש מוצק ובנוי היטב, בלי לעגל פינות.

בחרטום נמצאת יחידת הנעה, שכאילו נתפרה עבור השוק הישראלי: מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים, שמשודך לתיבה אוטומטית יפנית מודרנית (מתוצרת אייסין) בת שש מהירויות. למנוע אין טורבו, אבל הוא מתהדר בהספק נאה של 128 כ"ס. התיבה מכוילת להעניק תגובת דוושה חדה ומיידית וכל לחיצה מזניקה את הרכב קדימה במרץ.

כמו כל המנועים הקוריאניים הנוכחיים בנפח דומה, גם למנוע הזה אין יותר מדי מה להציע בתחום סל"ד הביניים ומיצוי מלוא יכולתו. במקרה של האצה בעליה תלולה למשל, הוא דורש העפלה לסל"ד גבוה וקולני מאד. כבר התרגלנו לקבל מאייסין תיבות אוטומטיות מצוינות, וזו של הטיבולי אינה שונה: היא מספקת העברות הילוכים רהוטות, מצייתת בלי תלונות לפקודות קיק-דאון ומרגיעה את המנוע בעת שיוט על הכביש המהיר. מנגד, בשיוט מהיר נשמעים לא מעט רעשי רוח מהגלגלים הגדולים.

לבחירה היוצאת הדופן בגלגלים ספורטיביים שכאלה - חישוקי 18 אינץ' עם צמיגי ספורט בחתך 45 כסטנדרט - יש השלכות על המאפיינים הדינמיים. הם אמנם נראים טוב, מעניקים אחיזת כביש גבוהה ויציבות כיוונית מכובדת במהירויות גבוהות. אבל נוחות הנסיעה נוטה לצד הנוקשה, ולמרות שהמתלים באופן כללי מכוילים היטב, נסיעה על כבישים עירוניים זרועי מהמורות כרוכה בלא מעט טלטולים. צמיגים בחתך כזה גם רגישים יותר עבור משימות עירוניות נפוצות דוגמת דילוג על מדרכות בדרך לחנייה מאולתרת ומגבילים את העבירות על דרכי עפר זרועות אבנים. היינו ממליצים ליבואן לשקול שילוב מתון יותר של חישוקים וצמיגים.

התנהגות הכביש בסך הכל די אופיינית לכלים בקטגוריית המתחילים של הג'יפונים האופנתיים. להגה יש תגבור שניתן לכוונון, והוא מספק משקל סביר במצב המוקשח שלו - אם כי הוא רחוק מלהיות מדויק. זה גם לא רכב לנהיגה אגרסיבית בכבישים מפותלים ולבלמים יש נשיכה חדה, שדורשת הסתגלות. אבל בסך הכל זה כלי נעים לנהיגה מתונה, שלא יפתיע את בעליו.

עם תג מחיר הגיוני של 120 אלף שקל, לפני מבצעים וחבילת אחריות מכובדת, לטיבולי יש את כל מה שצריך, כדי להתניע מחדש ולהחזיר את המותג הנשכח סנגיונג לתודעה של הלקוח הישראלי. סוגיית שמירת הערך היא אמנם סימן שאלה עבור מותג שנמצא בהקפאה משך כל-כך הרבה זמן, אבל הממדים והמפרט העשיר והמחיר, מציבים אותו במקום גבוה בכל הנוגע לתמורה לכסף.

 סאנגיונג טיבולי

חלק מהמתחרות

סוזוקי ויטארה

במחיר שמתחיל ב-125 אלף שקל, הויטארה מציעה עיצוב פנאי אופנתי, שארוז בממדים דומים לאלו של הטיבולי. תא הנוסעים מעט פחות מרווח, ותא המטען מסתפק ב-375 ליטר. המנוע הוא 1.6 ליטרים בהספק 120 כ"ס עם תיבה אוטומטית, והאבזור התקני מכובד

רנו קפצ'ר

עם מחיר רשמי של 127 אלף שקל, אך בפועל הרבה פחות, מציעה הקפצ'ר עיצוב תוסס ותא נוסעים מרווח יחסית עם בסיס גלגלים באורך 2.61 מטרים, אם כי תא המטען מסתפק ב-300 ליטר. המנוע הוא 1.2 ליטרים טורבו עם תיבה כפולת מצמדים והביצועים זריזים

פיז'ו 2008

ב-115 אלף שקל מציע רכב הפנאי הקומפקטי של פיז'ו תמחור אגרסיבי, עיצוב חוץ עדכני ועיצוב פנים עם ניחוח היי-טק. הממדים מעט קטנים יותר והמנוע הוא 1.6 ליטרים עם הספק של 120 כ"ס. בשנה הבאה יקבל הרכב מנוע 1.2 ליטרים טורבו, זריז וחסכוני