האם הריביות בכרטיסי האשראי באמת גבוהות בהשוואה לחו"ל?

"לא יכול להיות שאזרח ישלם על כרטיס אשראי 18% ריבית" - כך אמר אתמול (ד') שר האוצר משה כחלון בהתייחסו להמלצות ועדת שטרום להפריד את חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים. בנק ישראל אינו מפרסם נתונים רשמיים, אולם מעיון בדוחות הבנקים אפשר להעריך שגובה הריבית שמשלמים לקוחות הבנקים על ריבית הקרדיט בכרטיסי האשראי שלהם עומדת על כ-11%. האם זו ריבית גבוהה ביחס לעולם?

בדיקה שערך "גלובס" העלתה כי הריבית הממוצעת שמשלמים מחזיקי כרטיסי אשראי בגוש האירו על קרדיט בכרטיסי האשראי (להבדיל מהאשראי הרגיל לחיוב בסוף החודש, ע"ב), עומדת על כ-17% לשנה. נכון לאוקטובר, טווח הריביות הוא בין 8% במדינות הזולות כמו המדינות הבלטיות ואוסטריה (9%), לעומת ריבית גבוהה בהרבה מזו שבישראל במדינות כמו איטליה (23%), הולנד (21%), אירלנד (21%), גרמניה (17.72%) ובלגיה (15.43%). בארה"ב, הנחשבת לשוק כרטיסי האשראי הגדול והתחרותי בעולם, מגיעה הריבית הממוצעת על כרטיסי אשראי לכ-11%.

מאחורי פתיחת שוק כרטיסי האשראי לתחרות עומדת ההנחה שהוזלת הריביות בכרטיסי האשראי תיצור לחץ להוזלת האשראי הבנקאי למשקי הבית. ההנחה הזו הייתה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בוועדת שטרום, כשנציגי בנק ישראל גרסו שריבית האוברדרפט איננה מוצר תחליפי או מתחרה בריבית כרטיסי האשראי, ומשום כך פתיחה לתחרות באחד לא תוביל בהכרח להוזלת מחירים בשני. הטענה הזו מקבלת גיבוי מניתוח של ריביות הקרדיט של כרטיסי האשראי בגוש האירו בין השנים 2010 עד 2015 - ניתוח המראה כי אלה נותרו יציבות בשיעור של 16-17 אחוז בממוצע, בשעה שריבית הבנק המרכזי האירופי, ה-ECB, צנחה מכ-4% ב-2008 לריבית אפסית ואף שלילית כיום (ראו תרשים).

כתוצאה מכך נוצר מצב שהריבית שנגבית בגוש האירו על הלוואה בנקאית "רגילה" ל-12 חודשים עומדת כיום על 0.25% בלבד, בעוד שעל הקרדיט בכרטיסי האשראי משלמים הצרכנים, כאמור, כ-17% ריבית בחישוב שנתי. האשראי הבנקאי הקרוב ביותר לכרטיסי אשראי מבחינת מאפייניו הוא הריבית על משיכת היתר (האוברדרפט) שעומדת כיום במדינות גוש האירו על 6.7%.

מהשוואות בינלאומיות עולה כי התחרות בין חברות כרטיסי האשראי בעולם איננה בדרך כלל על גובה ריבית הקרדיט, אלא על תחום אחר לגמרי: צ'ופרים (Perks). הדוגמה הבולטת היא אמריקן אקספרס שאינה בבעלות בנק כלשהו. החברה אינה מציעה אשראי בריבית נמוכה יותר, אלא תדמית יוקרתית, הטבות, הנחות שונות ושירותי VIP. במודל של חברות כרטיסי האשראי אין תחרות על המחיר אלא על הטבות או הנחות מיילים לכרטיסי טיסה. בקנדה, למשל, המחיר כמעט שאינו מעניין את הצרכנים שמתמקדים במיילים, בהטבות, באחריות על מוצרים או בביטוח על שכירת רכב. מחקר שהזמין איגוד הבנקים בקנדה ופורסם השנה, מצא כי 9 מכל 10 קנדים בוגרים מחויבים לתוכניות שבמסגרתן צוברים נקודות או מיילים לטיסות - וזהו השיקול העיקרי בהחלטתם איזה כרטיס אשראי לרכוש.

הבנק המרכזי של אוסטרליה מצא במחקר שפורסם השנה כי ככל שהשימוש בכרטיסי האשראי תכוף יותר כך נוטים מייחסים המשתמשים בכרטיסים יותר חשיבות להטבות כמו ביטוחי נסיעות ואחריות על מוצרים, בעוד שצרכנים המשתמשים בכרטיסים לעיתים רחוקות מייחסים יותר חשיבות לעמלות ולמחיר הכרטיס. בבריטניה נשקל לאסור על כרטיסי האשראי להציע מיילים משום שחברות התעופה מנצלות את האטרקטיביות של המיילים כדי לגבות עבורם מחירים מופקעים. במילים אחרות, מודל ההפעלה של חברות כרטיסי האשראי בעולם הוא מעט מאוד תחרות על מחיר האשראי (ריבית הקרדיט), והרבה תחרות על מסגרות והטבות אשראי.

הסיבה העיקרית לכך היא שהיקף השוק של כרטיסי האשראי מסך האשראי הצרכני הוא קטן יחסית.במדינות צפון אירופה השמרניות יחסית, היקף שוק האשראי של כרטיסי האשראי הוא כחצי אחוז מהתוצר; ואילו בארה"ב ובמדינות אנגלו-סקסיות אחרות היקף האשראי בכרטיסי אשראי מגיע ל-4% מהאשראי הצרכני. בישראל, היקף שוק האשראי בכרטיסי אשראי הוא למעלה מאחוז. הסבר נוסף לכך שההחלטה לרכוש כרטיס אשראי לא מושפעת מגובה הריבית הוא פסיכולוגי - בעוד שהצרכנים בודקים היטב ועורכים השוואות (שופינג) לפני שהם לוקחים משכנתא או אפילו הלוואה בנקאית לשנה (שעלותה באירופה 0.25% בלבד), רכישות בכרטיסי אשראי נחשבת לפעולה אימפולסיבית יותר שנובעת מדחף לרכוש מוצר מסוים.

הבנקים לחצו

נקודת המחלוקת העיקרית השנייה בוועדת שטרום נגעה בשאלה האם לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי לאחר שאלה יופרדו מהם. "גלובס" חשף כי בדוח האלטרנטיבי של אגף התקציבים באוצר הוצע לאסור על הבנקים להנפיק בעצמם כרטיסי אשראי למשך 10 שנים ממועד הפרדת חברות כרטיסי האשראי. בבנק ישראל טענו כי אין תקדים לכך שבנקים אינם רשאים להחזיק בחברות אשראי, ולאחר שהאחרונים לחצו קוצר משך האיסור ל-4 שנים בלבד.

המחלוקת השלישית בוועדת שטרום נגעה לשאלת הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל מבעליה הבנקים דיסקונט והבינלאומי. גם כאן גרס האוצר שיש לחייב הפרדה מלאה, בנימוק שהפרדת כ.א.ל תגרום פגיעה לא מידתית בבנקים הבינוניים המחזיקים בה שיתקשו להתחרות בבנקים הגדולים בשוק האשראי הבנקאי - שהוא כאמור שוק חשוב בהרבה מאשראי חברות כרטיסי האשראי.

בהקשר זה ציינו נציגי בנק ישראל בוועדה, המשנה לנגידה נדין בודו-טרכטנברג וראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן, כי חברות כרטיסי האשראי הן אחד ממקורות הרווח הגדולים של הבנקים - ורווחיותן מספקת לבנקים הון עצמי שמשמש להגדלת היקף האשראי שהבנק יכול לספק במסגרת מגבלות הלימות ההון שמוטלות עליו.

בסיכום הדיונים התקבלה עמדת בנק ישראל והוחלט שלא להפריד את כ.א.ל מבעליה הבנקים, ואולם תרומת המודל שעליו ממליצה ועדת שטרום תיבחן בעוד ארבע שנים על ידי ועדת היישום של ההמלצות. הוועדה תתבקש להעריך האם המודל הצליח כשהפרמטרים העיקריים לבדיקת הצלחתו של המודל יהיו האם גדלה כמות האשראי והאם ירד מחירו לצרכנים.

הריבית על האשראי בישראל: 9%-10%

הריבית הממוצעת שגבו שלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל עמדה על 9%-10% נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה. הנתון המקביל אשתקד עמד על 8.95%. בענף מעריכים כי נתונים אלה מוטים כלפי מטה בגלל ההיקף הגדול יחסית של הלוואות לרכישת רכב - שבהן נגבות ריביות נמוכות יחסית של 5%-6%. ללא הלוואות שוק הרכב, עומד האשראי שמספקות החברות על 10%-11% בממוצע, לפי הערכות.

הרווח הנקי המצרפי שרשמו שלוש החברות כ.א.ל, לאומי קארד וישראכרט בחודשים ינואר-ספטמבר 2015, עמד על כ-490 מיליון שקל, וההכנסות המצטברות הגיעו ל-3.15 מיליארד שקל. היקף האשראי שמספקות חברות כרטיסי האשראי גדל בקצב מהיר: נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה עמד סך האשראי החוץ-בנקאי על 7.5 מיליארד שקל - גידול של 25%. במהלך 2014, זינק היקף האשראי בכמעט 30% והגיע ל-6.4 מיליארד שקל בסוף דצמבר אשתקד.

 ריבית