הפונזי ביוטרייד: "רשות ני"ע אחראית להפסדים; נרדמה בשמירה"

סימני השאלה בסיפור קריסת יוטרייד ממשיכים להיערם. לאן נעלמו 46 מיליון שקלים מכספי המשקיעים? האם בעל השליטה, אביב טלמור, השוהה בחו"ל, התבקש לחזור לארץ על-ידי רשות ניירות ערך; וגם אם לא - האם בכוונתו לחזור לצורך הטיפול בנושא? האמנם יש רק 300 אלף שקל בקופת החברה, מול עשרות מיליוני שקלים חוב למשקיעים, כפי שמצאה רשות ניירות ערך בבדיקתה בשבוע שעבר, או שמה ישנם כספים בחברות קשורות בחו"ל, כטענת מקורביו של טלמור? ובמה, אם בכלל, יועיל למשקיעים הליך הפירוק שנפתח היום עם מינויו של מפרק זמני לחברה?

ואולם, השאלה הגדולה מכולם, היא איפה היה המבוגר האחראי בסיפור הזה? איפה הייתה רשות ניירות ערך עד היום, ומדוע לא ביקשה את הפסקת פעילותה של יוטרייד לפני חודשים ארוכים, כאשר החלו להצטבר תלונות המשקיעים? מדוע התאפשר ליוטרייד לגייס עשרות לקוחות חדשים בחודשים האחרונים, שהשקיעו עוד כ-3.5 מיליון דולר בחברה - וככל הנראה איבדו את כספם?

הנתונים בפרשה מלמדים כי רשות ניירות ערך בהנהלת פרופ' שמואל האוזר נרדמה בשמירה. הרשות עצמה מודה בבקשה שהגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א להפסקת פעילות החברה, כי במאי ביקשה מיוטרייד לחדול מפעילות של ניהול תיקים ללא רישיון, והחברה התחייבה בפניה לעשות זאת, והנה "לפתע פתאום", חודשים ארוכים מאוחר יותר, רק בדצמבר, "מגלה" הרשות כי יוטרייד ממשיכה בפעילות.

וחמור מכך - הרשות מגלה כי כספי משקיעים חדשים שגייסה יוטרייד באותם חודשים שחלפו מאז התחייבותה לרשות ועד היום אינם מושקעים, ככל הנראה, עבורם אלא "מוסטים" ממטרתם המקורית ומשמשים להחזר כספים של משקיעים קודמים הדורשים את כספם. באותם חודשים עלומים פנה גם "גלובס" לרשות, במסגרת סדרת תחקירים על נפגעי יוטרייד, ותהה מה עושה הרשות. אז איפה הייתה הרשות בחצי השנה האחרונה?

עו"ד אסף ברם, מומחה לניירות ערך וראש משרד עורכי הדין ברם-סלוקי, מסביר כי "ביוטרייד היה מחדל, שקשור לחוסר האקטיביות של הרשות. אותו דבר קרה עם אמיר ברמלי וקרן קלע. עד שעצרו את הפעילות של החברה שבבעלותו עברו כמה חודשים טובים. הוא נחקר לפני כשנה וחצי, והפעילות נעצרה בפועל לפני חודשיים-שלושה. הפער הזה הוא בלתי נסבל. הפער בין הרגע שיש לרשות מידע על חברה ועד שהיא פועלת להפסקת גיוס המשקיעים הוא בלתי נסבל. זה קרה פעמיים רק השנה, וזה לא הגיוני".

עו"ד ברם מוסיף כי "כל עבריין אחר שאתה תופס, מיד סוגרים לו את העסק העברייני. פה הכול רגוע ולוקח חודשים על חודשים, וזה גורם לפגיעה ברכוש הציבור. זה תמיד קורה באיחור של שנה או כמה חודשים ובינתיים הציבור הפסיד עוד עשרות מיליון - הלכו עוד 15 מיליון, 30 מיליון - בדרך-כלל של חלכאים ונדכאים בחברה. ההפקרות הזאת פוגעת ברכוש הציבור, והרשות, באופן עקיף ורשלני, שותפה לנזק שנגרם לציבור".

עו"ד ברם מסביר עוד כי התופעה כתופעה אינה חדשה לרשות. "למרבה הצער, התופעה של ניהול תיקים ללא רישיון (מניות, אגרות חוב, נגזרים מטבעות ועוד) זו תופעה נפוצה, גלויה, פומבית, ומהווה רעה חולה. במשך שנים רשויות האכיפה ערות לזה, הן משום שהכול גלוי ויש גיוס פומבי של משקיעים והן משום שאנשים מתלוננים כל הזמן, ולמרות זאת העניין הזה סובל מתת-אכיפה משווע על-ידי רשות ני"ע.

"הדבר דומה לכך שבכבישי ישראל היו נעים אלפי מכוניות ללא רישיון, לא המכוניות ולא הנהגים, והמשטרה עומדת מהצד ולא עושה כלום. מה יקרה? תאונות דרכים. ניהול תיקי השקעות ללא רישיון, זה לתת הגה בידיים של אדם ללא רישיון. זה כמו ללכת לטיפול בבית חולים שאף אחד בו לא רופא. משרד הבריאות היה מרשה לבית החולים לעבוד יום אחד? הוא היה נסגר בשנייה".

לדברי עו"ד ברם, "זה דורש תיקון מידי, כי כסף של הציבור, בדרך-כלל ציבור תמים וחסר מידע, מופקר לידיים לא מורשות, לא מוסמכות ועברייניות. מאות מיליונים הולכים לטמיון. רק ביוטרייד מדובר בעשרות מיליוני שקלים שידועים בינתיים; בפרשת רוביקון-אמיר ברמלי מדובר על עשרות מיליונים. רשות ני"ע חייבת להיות יותר אקטיבית, חייבת למלא את התפקיד שלה להגן על ציבור החוסכים והמשקיעים".

אחריות להפסדים

ממידע שהגיע לידי "גלובס" כבר לפני שנתיים הגיעו לרשות ניירות ערך תלונות מנפגעים של חברת יוטרייד. אחד המשקיעים, ח', שהפסיד כ-150 אלף שקל בהשקעות ביוטרייד תוך זמן קצר מאוד, פנה באמצעות באי-כוחו לרשות וסיפר על בעייתיות בהתנהלות החברה. "שנים זה ידוע לרשות. שנים יודעים על אביב טלמור, ולא עושים כלום", אומר בא-כוחו של ח'.

עו"ד יצחק אבירם, מתמחה בתחום ההשקעות ושוק ההון, מבהיר כי זו אינה הפעם הראשונה. "יש כמה וכמה תיקים של קרנות שפעלו בארץ ללא פיקוח ומוססו כספים של משקיעים והרשות לא הייתה בנמצא. יש גם את סיפור קר אינטגרל, שם נעלמו 100 מיליון שקל ו-400 משקיעים שנפלו, והרשות שותקת. היא לא רואה את עצמה כמי שאחראית לעשות מעשה יזום למניעת המקרים הללו, למרות שיש לה את כל הסמכויות בחוק והיא הייתה חייבת למנוע אותם".

עו"ד אבירם, המייצג פעמים רבות משקיעים שנפגעו בתביעות ייצוגיות ואחרות, מבקר את הרשות בחריפות על שאפשרה ליוטרייד להמשיך לגייס כספים, לאחר שכבר הייתה על הכוונת של הרשות. "רשות ניירות ערך אחראית על אי-מניעת המשך הפעילות של החברה הזאת וחברות אחרות, ובכך שהיא גרמה לאנשים להפסיד את כספם בהשקעות כאלה שאסורות על-פי חוק. יש הרבה חברות כאלה. התפקיד של הרשות הוא גם למנוע את המצבים האלה, לא רק להעניש בדיעבד, אבל היא לא מפעילה כראוי את סמכותה על-פי חוק - וזה הופך אותה לאחראית להפסד של עשרות מיליונים שקלים. עצם זה שהיא סוגרת פעילות של חברה בסוף מראה שהיא יכולה ומותר לה, אז למה היא לא עשתה את זה לפני שנה? למה לחכות לקטסטרופה?"

- הרשות אומרת בתגובה כי היא פרסמה אזהרה לציבור שלא להשקיע בגופים לא מפוקחים.

עו"ד אבירם: "זה לא רציני. התפקיד שלה היא גם למנוע שלא יהיו מקומות כאלה לא מפוקחים. האזהרה לא מספיקה. רוב האנשים לא יודעים ולא יכולים לדעת מה עושים בחברות האלה, אם בכלל עושים. הרי ברוב החברות האלה בכלל מתברר בסוף שלא היו שום השקעות. הרשות נרדמת בשמירה".

- האם בעקבות זאת ניתן לתבוע את הרשות על ההפסדים שנגרמו למשקיעים?

עו"ד אבירם: "גם לרשות ממשלתית יש חבות וחובה כלפי אזרח. אם יוכח שהרשות ידעה על פעילות אסורה ונמנעה מלחקור או התרשלה בהפסקת הפעילות, בהנחה שיש לה סמכות כאמור, אזי יכולה לקום אחריות גם לרשות".

עו"ד אבירם מסביר כי "רשות ני"ע ערך אחראית על יישומו ואכיפתו של החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. אחת הנורמות המרכזיות שמעגן החוק היא כי לא ניתן לעסוק בייעוץ, שיווק או ניהול, ללא רישיון מתאים לכך, שניתן, לאחר עמידה בקריטריונים קפדניים, על-ידי רשות ני"ע - והדבר אף מהווה עבירה פלילית לפי החוק. על הרשות למצות את הדין עם מי שפועל ללא רישיון.

"כך, במצב בו הרשות מודעת לקיומו של מנהל השקעות שפועל ללא רישיון, עליה לפעול להפסקת פעילותו באופן מידי. ככל שהרשות נמנעת מלעשות כן, הרי שכספם של המשקיעים בסכנה. יתרה מכך, לפי השכל הישר, כאשר מדובר בחברה שמפרסמת את פעילותה בכלי התקשורת, הרי שמניעת הרשות מלעצור את פעילותה יוצרת מצג-שווא כלפי משקיעים, לפיו היא פועלת בהתאם להנחיות של הרשות. שכן לא יעלה על הדעת, בעיני המשקיע הסביר, שקיים גוף שמנהל כספי משקיעים בניגוד לדין, הרשות מודעת לכך, אך מסיבותיה שלה בוחרת לאפשר לו להמשיך לפעול.

"אי-עצירת הפעילות, או לחילופין אי-התרעה בפני המשקיעים, מהווה התרשלות של הרשות כלפי המשקיעים. ולפיכך, לא מן הנמנע כי משקיע אשר נגרם לו נזק בתקופה בה ידעה הרשות על הפעילות הבלתי חוקית אך אפשרה, על דרך המחדל, את המשך פעילותה, ידרוש פיצוי על נזקיו מהרשות עצמה.

"בנוסף יוער כי הרשות היא בבחינת 'מונע הנזק הטוב ביותר' - היא זאת שיש לה את הכלים ואת הסמכות החוקית לשמור על כספי המשקיעים ולוודא שמי שמנהל כספי משקיעים עושה כן בהתאם לדין. מעמד זה אף הוא מקים עילת תביעה כלפי הרשות, ויטען הטוען כי לא מדובר רק במקום בו הרשות ידעה על פעילות בניגוד לדין, אלא גם מקום בו היה עליה לדעת".

רשות ני"ע: "הרשות נוקטת בצעדים חריגים, לעתים חסרי תקדים, נגד בתי השקעות לא מפוקחים"

על רקע הקריסה של חברת יוטרייד והטענות נגד התנהלות רשות ני"ע בפרשה, פנה "גלובס" לרשו בשאלה "איפה הייתם"?. במייל לדוברת הרשות, התבקשה תגובת הרשות לשאלות הבאות: ראשית, לפי הנתונים שהעברתם לביהמ"ש, כבר במאי ביקשתם מיוטרייד לחדול מפעילות של ניהול תיקים ללא רישיון, וקיבלתם התחייבות שלא תעשה זאת. אם כן, מדוע עד חודש דצמבר לא וידאתם שהחברה עומדת בהתחייבות שלה? ורק היום פתאום אתם מגלים שבפועל היא ממשיכה בפעילות, ויתרה מכך - כספי משקיעים חדשים המגויסים על-ידה כיום אינם מושקעים ככל הנראה כלל עבורם, ובהתאם להתחייבות החברה, אלא משמשים להחזר כספים של משקיעים קודמים הדורשים את כספם?

שנית - המשכנו לשאול - "גלובס" פנה אליכם מספר פעמים בתקופה האחרונה בבקשה לתגובות על התנהלות החברה, בעקבות תלונות של לקוחות כי כספם אינו מוחזר לכם - כאשר הפנייה הראשונה נעשתה במאי-יוני - כיצד ייתכן שאפשרתם לחברה להמשיך לגייס ללא מפריע עוד 44 משקיעים חדשים מחודש מאי, שהפקידו סכום של כ-3.5 מיליון דולר בחשבונה של יוטרייד? מדוע לקח כחצי שנה עד שביצעתם ביקורת בחברה, על אף שהתלונות הלכו ונערמו במהלך כל החודשים האחרונים? כיצד הרשות מסבירה את העיכוב בפעילותה נגד יוטרייד - הרי לו הרשות הייתה פועלת קודם, ייתכן שהיה נמנע אובדן כספם של חלק מהמשקיעים - לפחות החדשים - בהיקפים של מיליונים.

"פרסום אזהרות מיוחדות"

תגובתה הראשונית של הרשות לדברים הייתה: "הרשות אינה יכולה להתייחס לפעולות אכיפה ספציפיות. הרשות שבה ומפנה לאזהרות שפרסמה בדבר השקעות בגורמים לא מפוקחים, על הסיכונים הכרוכים בהן". ואכן, הרשות פרסמה באתר האינטרנט שלה אזהרה לציבור שלא להשקיע בבתי השקעות לא מפוקחים - אך האם זה מספיק? האם, זה מסיר ממנה את האחריות למנוע את אובדן כספם של משקיעים חדשים לאחר שהיא כבר מודעת לבעייתיות של החברה, קיבלה תלונות עליה ואף ביקשה ממנה לחדול מפעילותה האסורה לגיוס משקיעים?

פנינו שוב לרשות בבקשה לקבל תשובה מפורטת יותר, נוכח הטענות העולות כלפיה, וזו השיבה: "רשות ני"ע נוקטת פעילות מוגברת בכל המישורים האפשריים נגד התופעה של פנייה לציבור בהשקעות שאינן מפוקחות. במסגרת זאת, נוקטת הרשות בצעדים חריגים, לעתים חסרי תקדים, כגון פרסום אזהרות מיוחדות לציבור, הוצאת צווי מניעה להפסקת פעילות מפרה, מניעת פרסומים בתקשורת ופעולות חקירה יוצאות דופן.

"מטבע הדברים פעולות אכיפה ננקטות לאחר שבוצעה הפרה ונגרם נזק, ועיתוי נקיטתן מושפע משורה ארוכה של שיקולים ונסיבות. לכן, שבה הרשות ומדגישה את חשיבות ההשקעה באמצעות גורמים מפוקחים, והסיכונים הרבים הכרוכים בביצוע השקעות בגורמים שאינם מפוקחים. לצורך בדיקה אם גורם מסוים מפוקח על-ידי הרשות, ניתן להיעזר ברשימות המתווכים הפיננסיים והגורמים המפוקחים המצויות באתר הרשות.

"הרשות התנהלה בצורה נכונה, אסור להרוס חברות כשאין בסיס לכך"

לא כולם סבורים שרשות ני"ע הייתה צריכה לנהוג אחרת בעניין יוטרייד. עו"ד צבי גבאי, לשעבר הממונה על האכיפה ברשות ני"ע וכיום שותף בכיר במשרד עוה"ד עדיני-ברגר-גבאי, אומר שלא צריך לתקוף את הרשות. "הרשות היא גוף חוקר ורגולטור, והיא לא יכולה להיכנס לגופים שלא מפוקחים ולעצור להם את הפעילות כדבר בשגרה. והיא גם לא יכולה לעשות את זה לבד. היא צריכה לפנות לביהמ"ש, וכך עשתה".

- הטענה היא שהיא עשתה זאת באיחור ניכר, שככל הנראה גרם להפסדים של מיליוני שקלים למשקיעים.

עו"ד גבאי: "כולנו יותר חכמים בדיעבד, ויכול להיות שהיא הייתה צריכה לפעול מהר יותר ולפנות מהר יותר לביהמ"ש, אבל אני חושב שלא נכון שהרשות שהיא גוף חוקר במהותו, כשהיא מקבלת ידיעות על כך שהחוק מופר, שהדבר הראשון שהיא תעשה זה לפנות לביהמ"ש. הדבר הנכון הוא לפנות קודם לחברה ולערוך בירור, ואם בעקבות הבירור באמת הרשות סבורה שאותו גוף ימשיך לפעול במקביל להמשך הבירור, אז הכלי של פניה לביהמ"ש זמין לה - והרשות מאוד זהירה בפניות האלה, וזה לזכותה. היא לא פונה בצורה תכופה. אני חושב שזו מדיניות נכונה, כי אני מאמין שבעולם הפלילי אנחנו מעדיפים שעשרה אשמים לא יישבו בכלא, מאשר שחף מפשע אחד ישב בכלא".

- זו אמירה קשה, כי אתה אומר: 'אני מעדיף שעוד עשרות משקיעים יפסידו מיליונים מאשר שחברה אחת שיש איזשהו חשד נגדה תיסגר'.

"הרשות בהרבה מאוד מקרים לא יודעת, ולא יכולה לדעת מה קורה בגופים כמו יוטרייד שאינם מפוקחים, וזה נכון לא לקפוץ על גופים ישר בצו מניעה ונכון לפנות כמו שהרשות פנתה. מהלך כזה אמנם מאט את השתלשלות העניינים ועלול לגרום פגיעה לאחרים, ונכון שיש אנשים שאיבדו את כל כספם, אבל במקביל זה המהלך המתחייב. אסור להרוס חברות כשאין בסיס לכך. הבדיקה לוקחת זמן. ואם החברה התחייבה להפסיק את פעילותה, אך במקביל המשיכה אותה, אז הרשות צריכה לפתוח בחקירה על מצגים כוזבים לרשות והטעיית הרשות - יש פה ממד חמור - אבל הרשות לא יכולה לעקוב כל יום אחר ההתחייבויות האלה. אם הרשות תצטרך לבדוק כל סיכום או כל הבנה שהיא מגיעה אליו עם גוף מפוקח - לא ניתן יהיה לעבוד".

לדברי גבאי, בשורה התחתונה, "לא צריך לעשות עליהום על הרשות. זה לא יהיה הוגן בתחום הזה שהוא מורכב עם הרבה מאוד ניואנסים. אולי בדיעבד זה צריך היה לקחת פחות זמן, אבל יש קצב למידה ובחינה. גם התחום של האלגו-טריידינג זה תחום חדש שהרשות נכנסה לעובי הקורה בו רק בחצי שנה-שנה אחרונה. אולי זה מאוחר, כי זה תחום שמתפתח כבר כמה שנים, אבל המציאות מורכבת וזה לוקח זמן.

"תמיד אפשר לעבוד יותר מהר, אבל לא בטוח שזה היה אפשרי במקרה הזה, ובכל מקרה לא נכון לבוא בחשבון עם הרשות, וצריך לזכור שמי שבאמת לא בסדר בסיפור הזה זה יוטרייד - שלא נשכח מי האיש הרע בסיפור הזה".