היקף השינויים התקציביים ב-2015 היה נמוך בהרבה מהשנים הקודמות, עקב אישורו המאוחר של תקציב המדינה והכללת ההסכמים הקואליציוניים בתוך בסיסי התקציב - כך טוענים היום (א') במשרד האוצר, בתגובה לביקורת הנשמעת בוועדת הכספים על-כך שהשינויים שאושרו בימים האחרונים הופכים את תקציב המדינה המאושר ל"תיאורטי".
החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו פרסמה היום (א') את נתוני הסיכום על התקופה שבה ניהלה את תקציב המדינה הזמני. תקופת ניהול התקציב הזמני הסתיימה בגירעון נמוך בהרבה מהמתוכנן של 2% בלבד (תקציב 2015 שלא בוצע תוכנן לפי גירעון של 3.4%, ע.ב), כפי שעולה מנתוני המעקב אחר ביצוע התקציב לחודש נובמבר שפרסם האוצר.
הגירעון הנמוך מוסבר בכך שהכנסות המדינה ממסים ב-2015 היו גבוהות בהרבה מהמתוכנן והוא איננו תוצאה של הוצאה תקציבית נמוכה מהמתוכנן בתקופת ניהול התקציב הזמני, הנחשב בעגה הכלכלנית להתנהלות מרסנת. מנתוני הסיכום שפרסמה החשכ"לית עולה כי שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים עד סוף נובמבר עמד על 85.8% מתוך התקציב המאושר, כששיעור הביצוע הממוצע לאותה תקופה בעשר השנים האחרונות עומד על 86.3% בממוצע.
כזכור, תקציב המדינה ל-2015 לא אושר עקב הקדמת הבחירות לכנסת ה-20, והמדינה התנהלה בהתאם לתקציב זמני (1/12) עד לאישור תקציב המדינה הנוכחי ב-19 בנובמבר השנה. מדובר בתקופה הממושכת ביותר שבה התנהלה המדינה בהתאם לתקציב זמני, שגודלו נקבע לפי 1 חלקי 12 מתקציב המדינה לשנה הקודמת. במשך התקופה נדרש אישור של ועדת החריגים לכל התקשרות חדשה או הרחבת התקשרות קיימת. מנתוני החשכ"לית עולה כי בסך הכול אושרו בוועדות החריגים התקשרויות ב-47.2 מיליארד שקל, שמתוכם 10.7 מיליארד הוצאו ב-2015 והיתר (כ-36.5 מיליארד) יוצאו בשנים הקרובות. משרד התחבורה זכה בחלק הארי של התקציבים: כ-3 מיליארד שקל ב-2015 ועוד כ-20 מיליארד לשנים הקרובות. ועדת החריגים להתקשרויות של מערכת הביטחון אישרה התקשרויות חדשות בכ-6 מיליארד שקל. באוצר ציינו היום כי כ-12.5% מהבקשות שהוגשו נדחו על-ידי הוועדה, הוכחה לכך שלא הייתה "חותמת גומי" של מערכת הביטחון.
בתגובה לטענות הנשמעות כי "התקציב תיאורטי" בגלל השינויים העמוקים שעושה בו ועדת הכספים, אמרו היום באוצר כי 97.5% מהתקציב המאושר של 2015 בוצע ללא שינוי ורק 2.5% או 8 מיליארד שקל הם כספים שהצטברו בפועל מתוכם 2.5 מיליארד שקל למימון הסכם כחלון-יעלון. כמו כן האוצר הוסיף 800 מיליון שקל בעקבות ביצוע יתר של תקציבי פיתוח תשתיות תחבורה, 400 מיליון שקל הועברו לביטוח הלאומי לצורך כיסוי התחייבויות לזכאים, 800 מיליון שקל נוספים הועברו לגופים לא-צה"ליים במערכת הביטחון ו-300 מיליון שקל נוספים הועברו לרשות לניצולי שואה.
הסיבות לכך שהשינויים היו קטנים יחסית היו תכנון התקציב בשלב מאוחר מאוד השנה, וכן הוכנסו כל התקציבים שסוכמו בהסכמים הקואליציוניים לתוך התקציב, בשונה מכפי שנעשה עד היום. הסיבה השלישית היא הסכם כחלון-יעלון שהושג לאחר אישור התקציב. העודפים בתקציב 2015 נאמדים ב-24 מיליארד שקל, מתוכם עודפים מחויבים מ-2014 בסך 18.5 מיליארד שקל ועוד 4.5 מיליארד שקל הכנסות הנובעות מאי-ניצול תקציבים מיוחדים ממשרד הביטחון (כספי הסיוע האמריקאי) וממשרד השיכון (בגין עבודת פיתוח). מיליארד שקל נוספים, מקורם בתת-ביצוע של משרדי הממשלה.
עוד ב-2015: קצב גידול מצבת השכירים בממשלה קטן ב-50%
במסגרת ניהול תקציב המדינה הזמני ניתנה לחשבת הכללית האפשרות לסרב לאשר איוש משרות שאינן חיוניות לתפקודה הסדיר של הממשלה. מהנתונים עולה כי מספר השכירים שמשכורתם משולמת מתקציב המדינה גדל ב-2015 ב-1.1% - קצב גידול נמוך ב-50% בקירוב מקצב הגידול במספר השכירים בשנים 2008-2014, שעמד על 2.3% בממוצע.
בסך הכול אישרה החשכ"לית לאייש 1,188 משרות שהשתכנעה שהן חיוניות להמשך פעילותה הסדירה של הממשלה מתוך בקשות לאיוש 1,466 משרות. רשות המסים הייתה הגוף שקיבל את מרב המשרות - 364 במספר - ואחריה המשרד לביטחון הפנים (255 משרות) רשות האוכלוסין וההגירה (237), האוצר (76), משרד ראש הממשלה (57) ומשרד המשפטים (63).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
