חדוה בר: "לא נרצה שיקרה פה מה שקרה במשבר העולמי"

נמשכת המתקפה של בנק ישראל על טיוטת המלצות ועדת שטרום: המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר מצטרפת לנגידה ד"ר קרנית פלוג ומזהירה כי ישראל עלולה להיקלע למשבר פיננסי כמו זה שחווה העולם ב-2007-2009, וזאת על רקע טיוטת המלצות ועדת שטרום והחשש מהגדלה משמעותית של היצע האשראי במשק.

"לא נרצה שיקרה בעתיד בישראל מה שקרה במשבר העולמי של 2007-9, בעקבות צעדי הדה-רגולציה שבוצעו בעולם טרום המשבר", אמרה בר בפורום שוק ההון, של בית ספר רזינר למשפטים במרכז הבינתחומי. "לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו את עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או ש'בנקאות הצל' שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ-בנקאיים - תיטול סיכונים מוגזמים ש'ידביקו' את כל המשק, ויובילו למשבר שבו האבטלה תעלה והתוצר ייפגע. לכן חובה עלינו ליצור תשתית פיקוחית כוללת והולמת".

דבריה של בר מגיעים בהמשך ישיר לאזהרה ששיגרה פלוג במעמד פרסום המלצות הביניים של ועדת שטרום, אז היא הזהירה מ"נטיעת הזרעים שיובילו למשבר פיננסי". בבנק ישראל מתנגדים לחלקים מרכזיים בדוח שטרום, כמו למשל איסור (זמני) על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי או הסרת מגבלות מהמוסדיים כדי לאפשר להם להיכנס לשוק האשראי הקמעונאי ביתר שאת, וכן מתן הלוואות קמעונאיות לעמיתי המוסדיים על חשבון הפנסיה תוך השארת קצבת מינימום של 3,800 שקל בחודש (כולל קצבת זקנה של הביטוח הלאומי).

בר שבה והדגישה את עמדת בנק ישראל בדבר הצורך ביצירת 3 רמות פיקוח שונות במערכת הפיננסית: בנקים, מגייסי פיקדונות, שיפוקחו באופן שמרני על-ידי הפיקוח על הבנקים, בדומה למצב היום; גופי אשראי ותשלומים בעלי חשיבות מערכתית, שאינם מגייסי פיקדונות, אשר יפוקחו במתווה מקל מזה של בנקים בהיבטי יציבות על-ידי הפיקוח על הבנקים. בין גופים אלה יהיו גופים שיגייסו אג"ח בהיקפים גדולים ויתנו הלוואות, כמו למשל חברות כרטיסי האשראי; וכן גופי אשראי ותשלומים קטנים, שאינם בעלי חשיבות מערכתית, שיפוקחו באופן מקל בהיבטי יציבות אך תוך הבטחת זכויות הצרכנים באופן דומה לגופים ברמות הפיקוח האחרות, על-ידי רגולטור ייעודי (מתווה ועדת בריס).

בר הדגישה כי הפיקוח על הבנקים כבר יוצר את המדרגה הפיקוחית המקלה יותר בבנק ישראל, ופרסם היום הוראות שמקלות על חברות כרטיסי אשראי וסולקים. הטיוטה נחשפה ב"גלובס" לפני 10 ימים והיא כוללת בראש ובראשונה הורדת דרישות ההון לחברות כרטיסי אשראי, לרמה נמוכה מזו של בנקים, ולהורדה משמעותית של דרישות ההון לסולקים בהתאם למתווה האירופי.

כפי שנחשף ב"גלובס", בנק ישראל יפחית את הלימות ההון רובד 1 של חברות כרטיסי האשראי לרמה של 8% לעומת 9% היום, ואילו דרישת הלימות ההון הכולל תרד ל-11.5% מ-12.5%. מדובר בהורדה לא דרמטית שתקל על דרישות ההון מהחברות בשיעור של 10%-12%. ההון העצמי של שלוש חברות כרטיסי האשראי עומד היום על כ-5 מיליארד שקל (ישראכרט - 2.2 מיליארד שקל, לאומי קארד 1.5 מיליארד שקל וכאל 1.3 מיליארד שקל).

במערכת הפיננסית מעריכים זה מכבר כי אחרי פיצול ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ולאומי, החברות לא יוכלו לספק את מסגרות האשראי הקיימות היום ויצטרכו לצמצם את המסגרות לצרכנים. ההערכה היא כי החברות יצטרכו גם להתחיל לגבות מהצרכנים ריבית על מסגרות האשראי שיעמידו להן. 

בטיוטת בנק ישראל ישנן הקלות משמעותיות בדרישות ההון לסולקים חדשים שיתרת החוב שלהם אינה עולה על 2 מיליארד שקל. דרישת ההון תיקבע כשיעור מהמחזור החודשי הממוצע של סליקת העסקאות, באופן הבא: 4% מהיקף מחזור של 25 מיליון שקל בחודש, 2.5% עבור היקף סליקה חודשי של 25-50 מיליון שקל, 1% על היקף של 50-500 מיליון שקל, 0.5% על היקף של 500 מיליון שקל עד 1.25 מיליארד שקל ו-0.25% עבור היקף סליקה חודשי ממוצע של מעל 1.25 מיליארד שקל.

לשם ההשוואה, שלוש חברות כרטיסי האשראי הקיימות סולקות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל בשנה (ישראכרט מחזיקה בנתח של 45%, לאומי קארד עם 28% וכאל עם 27%). על מנת להדגים את ההקלה בדרישות, סולק חדש קטן שיגיע לשוק עם היקף של 25 מיליון שקל בחודש בממוצע יצטרך לרתק הון של כ-12 מיליון שקל, מספר נמוך משמעותית מהנדרש היום (כ-100 מיליון שקל).

עם זאת, בהוראות בנק ישראל הודגש כי "למפקח על הבנקים סמכות לקבוע לסולק מסוים דרישת הון מינימלית גבוהה יותר, בהתחשב בפרופיל הסיכון ואיכות ניהול הסיכונים שלו".