המפיקה יעל פוגל: "הקולנוע הצרפתי לא מחפש את האקטואלי"

"אולי בעוד 40 שנה יעשו סרטים על הטרור בפריז. הקולנוע הצרפתי לא מחפש את האקטואלי", כך אומרת מפיקת הקולנוע יעל פוגל, ישראלית לשעבר המתגוררת ופועלת בפריז ב-30 השנים האחרונות.

בראיון ל"גלובס", לרגל יציאתו לקולנוע של הסרט העלילתי "הגבעה", קופרודוקציה צרפתית-ישראלית עתירת כוכבים, אותו הפיקה בשיתוף-פעולה עם "למה הפקות", פוגל מספרת שהיא, להבדיל, דווקא כן מחפשת את האקטואלי. "שומרי הסף" (2012), סרטו הדוקומנטרי המצליח של דרור מורה, שהיה מועמד לאוסקר, הופק בשיתוף חברת ההפקות שלה: Les Films du Poisson, ופוגל היא זו שמפיקה גם את סרטו הבא ומעורר הסקרנות של מורה, אשר יעסוק במדיניות ובאופני קבלת ההחלטות במועצת הביטחון של האו"ם לגבי מדינות בהן מתרחש רצח עם. פוגל מספרת שמורה שם את הדגש על הטרגדיות ביוגוסלביה לשעבר, ברואנדה, וסוריה. פוגל: "דרור הוא בולדוזר. הוא מתכוון לראיין את אובמה ואת פוטין, והוא יראיין אותם". פוגל, במקור מרמת השרון, נסעה לטייל בצרפת לאחר השירות הצבאי, התאהבה במקום והחליטה להישאר. תחילה עבדה בהפקות קולנוע שונות ובחברת הפקות, בשלב מסוים אזרה אומץ והקימה את החברה יחד עם לטיסיה גונזאלס, שותפתה מאז.

לפני ארבע שנים ואחרי הפקה של למעלה מ-20 סרטים, חלקם הצלחות קולנועיות מרשימות, ביניהן "מסעות" (1999) של עמנואל פינקל, "סיבוב הופעות", סרטו של הבימאי והשחקן הוותיק מתיו אמלריק ו"העץ" (2010), של ג'ולי ברטולוצ'י, זכו השתיים בפרס הסזאר (האוסקר הצרפתי) למפיקים המובילים לשנת 2011. אף שחברת ההפקות נטועה בפריז, פוגל מרבה לבקר בישראל, כשהיא שמה לעצמה מטרה להפיק סרט ישראלי אחד בשנה. בין השאר הפיקה את "מדוזות" (2007) של אתגר קרת ושירה גפן, את "עמק תפארת של הדר פרידליך, וכאמור את "שומרי הסף" ואת "הגבעה". בזמן האחרון, היא אומרת, הקרנות הצרפתיות הרבה יותר בררניות, והן כבר לא לוטשות עיניים כבעבר לעבר התוצרת הישראלית. לא מטעמים פוליטיים, אלא בעיקר מתוך תחושת שובע מהקולנוע ישראלי. עם אתגר קרת פוגל עובדת בשנתיים האחרונות על סדרה צרפתית מקורית, עבור רשת "ארטה" הצרפתית. פוגל: "ארטה השקיעו הרבה כסף בסדרה, המספרת על יחסים של אדם עם בניין. אדם שגר במכונית שלו. זה מאוד אתגר קרת, וזו סדרה צרפתית לכל דבר".

קונטרה לקולנוע האמריקאי

בחמישי בערב, שהוא ליל חגיגות הסילבסטר, יעלה בבתי הקולנוע בישראל הסרט "הגבעה", סרט הביכורים של יוסי אבירם, זוכה פרס הביכורים בפסטיבל חיפה (2013). אבירם, בוגר סם שפיגל, מספר את סיפורם של אנשים הרדופים על ידי עברם, לא פחות מאשר הם רדופים מפני עצמם. אולי בשל כך נמנע אבירם מלהציג מהלכים דרמטיים, ומליצור עימותים בין דמויות. לא בכדי שיא הסרט הוא גם ההתרה שלו. בסרט מככבים נילס ארסטרופ וליאור אשכנזי, ולצדם שורה מרשימה של כוכבים ישראלים וצרפתים, כמו אמה דה-קון, מתייה אמרליק, מוני מושונוב, גאי מרשאן, ודנה עדיני.

פוגל: "התסריט של 'הגבעה' היה מעולה. בצרפת, תסריט טוב מביא את המימון ואת השחקנים. אם התסריט לא טוב - לא תצליח לקבל מימון. גם הליהוק הוא מאוד מרשים, ושתי חברות ההפצה מהגדולות בצרפת נלחמו על ההפצה של הסרט. הדליק אותם שזה סרט ראשון של בימאי, שמדובר בכישרון שמתגלה, וכמובן הקאסט המדהים".

- האם לדעתך הצרפתים מרוצים מהקולנוע הצרפתי של היום?

"הקולנוע הצרפתי הוא קולנוע מצליח. וזה בריא. הוא נותן קונטרה לקולנוע האמריקאי, במובן הזה שהוא מצליח להתקיים למרות הקולנוע האמריקאי, ויותר מזה - הוא פורח גם מחוץ לצרפת. קח, למשל, את ההצלחה של 'הארטיסט' זוכה האוסקר, ושל 'מחוברים לחיים', שזכה להצלחה בבתי הקולנוע בכל המדינות, שזה נדיר לסרט צרפתי".

- דור אחרי "הגל החדש" של הקולנוע הצרפתי, אין איזושהי התרפקות על העבר?

"לצרפתים יש גאוות יחידה. בקולנוע ובתרבות בכלל. אם בישראל הביטחון ניצב בראש סדר העדיפויות, בצרפת התרבות נמצאת בראש סדר העדיפויות. בקולנוע, יש משהו שלישראל אין - 1 אירו מכל כרטיס לסרט עובר למפיק הסרט, למטרת השקעה ועידוד קולנוע נוסף, צעיר, יותר תרבותי ופחות כלכלי. צרפת גם תומכת במפיצים של סרטים צרפתיים מחוץ לגבולות צרפת. כדי שישקיעו בשיווק ובהפצה. זו מעין הלוואה, היות ובמידה והסרט מצליח - אמורים להחזיר את סכום התמיכה".

- מצד שני, הקולנוע הצרפתי של ימינו חסר תעוזה. אפשר להתווכח באם הקומדיות הצרפתיות מצחיקות, ואם לצרפתים יש הומור, אבל מה שדי בטוח הוא שאין הומור עצמי ואין התמודדות עם נושאים קשים.

"נכון. למשל, סדרה כמו 'זגורי אימפריה' לא יכולה להיות משודרת בצרפת. יש שיראו בזה גזענות, העלבה. לצרפתים אין הומור עצמי, אין הומור שחור, הם לא מסוגלים לביקורת פנימית. הם לא פתוחים. הם יכולים לפתוח כל מה שקשור בסקס. אבל לגבי גזענות? זה לא. פרות קדושות בצרפת נשארות קדושות".