אין עוד משקיע אגדי כמו וורן באפט. וכאשר אחד כמוהו נותן לנו אינדיקטור, מי אנו שנסרב לעקוב אחריו. זהו אינדיקטור המנסה לתת הערכה לתמחור היחסי של מניות וול סטריט. הסדרה מביאה יחס בין ערך השוק של החברות (Market Cap), ובין התוצר (GDP).
באינדיקטור המקורי מדובר במניות של "חברות הנסחרות בוול סטריט". אין מאחורי זה מדד מדויק, ולכן, לצורך התצוגה הראשונה נלקחו אותם העקרונות, ויושמו על בסיס מדד ידוע ועקבי, שניתן לעקוב אחריו במשך שנים רבות. זהו מדד ה-Wilshire 5000 המאגד כ-5000 מניות מן השווקים האמריקאים.
בקונפיגורציה זו ניתן לחשב את היחס מאז שנות ה-70, וזה מה שנראה בגרף הבא (כל הגרפים מאתר dshort.com):
משה-שלום-באפט-01
מן התצוגה הזו אנו למדים שהשווי היחסי של המניות יקר היום ממה שראינו בשיא של 2007, וקרוב מאוד לשיא של הדוט-קום בשנת 2000. כל זה כאשר העלייה הגדולה, מאז התחתית של 2009, נעשתה עם צמיחה מאוד נמוכה. יש האומרים שזו הסיבה המתמטית לאותה מגמה עולה בגרף היחס.
במקרה שנקבל הנחה זו נשאל: האם השוק אינו אמור לשקף את נתוני המקרו השוררים במדינה? בוודאי שכן, אם מדובר בטווח הארוך. מכאן נסיק שהשווי הגבוה "התנתק" מאותו בסיס כלכלי, וניזון מגורמים אחרים. פיננסיים בעיקר. בגרף גם ניתן לראות בבירור שברבעון האחרון קרתה נפילה חדה באינדיקאטור הזה, וזו יכולה להיות אזהרה לגבי העתיד המיידי, אם לא יבוא תיקון ממשי מיידי ברבעון הבא.
התצוגה הזו בהירה אבל אינה נותנת לנו את התחושה המלאה בדבר הקורלציה שבין האינדיקאטור, והשוק עצמו. לכן אני מביא לפניכם גרף שני, המציג את האינדיקאטור המקורי, על רקע מדד המניות העיקרי, והוא מדד S&P500:
משה-שלום-באפט-02
מייד ניתן לראות כמה דברים בולטים:
- המגמות בין האינדיקאטור ושוק המניות אכן נמצאות בקורלציה ישרה למדיי
- חדי העין יבחינו בעובדה שכמעט תמיד שיא בשוק המניות יגיע אחרי שיא באינדיקאטור
- בשנת 2000 היה ברור מן העקומה שלפנינו בועה לא קטנה
- במשבר של 2007-9 יחס שווי החברות נפל מתחת לערכו של שנות ה-80
- באותו משבר שוק המניות עצמו לא חזר נומינלית לתחתית של שנות ה-80
- משתי הנקודות הקודמות נסיק: העקומה אינה קנה מידה של כמות אלא של איכות הכיוון
ומה עכשיו?
שימו לב שהאינדיקטור מצביע על 4 רבעונים בשיא, כאשר החמישי, והאחרון, נופל בצורה חדה ומסיים את השנה הנוכחית בסימן שלילי די מפחיד. והשוק? הוא עדיין מרחף סביב 2000-2100, דהיינו סביב שיא כל הזמנים. כאמור, זו נראית כאתראה די חמורה. לפני שנקבע זאת סופית, אציין שניתן לראות אספקט מעניין של התנועה שיעזור לנו לתת תשובה בעלת סבירות גבוהה יותר לשאלה הזו: שימו לב שמשנות ה-50 ועד ה-90 התנועה הייתה מגמתית אבל לא אלימה במיוחד, ומלאת תנודתיות תוך מגמתית. לעומת זאת, מאז שנות התשעים אנו רואים תנועה מהירה, כיוונית, המתהפכת בפתאומיות וחדות.
לכן, על בסיס הבחנה זו, ועל בסיס ההיסטוריה של הזמנים בהם השוק אכן ירד כתוצאה מהגעה לשיא באינדיקאטור, הייתי אומר שזהו עוד אלמנט טכני מעניין הנותן סיכוי לתקופה פחות חיובית אחרי שנעבור את עונת החגים.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.