מי ייצא בראש מורם?

פרשת הולילנד פרצה לחיינו באפריל 2010, אז עצרה המשטרה שורה של יזמי נדל"ן, אנשי עסקים ובכירים לשעבר בעיריית ירושלים ובמקומות אחרים, בראשם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בחשד כי ניהלו ביניהם מערכת שוחד מושחתת.

מערכת זו כללה מיליוני שקלים שזרמו בסתר מהיזמים - באמצעות שמואל דכנר המנוח - לבכירי העירייה כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם בפרויקטים שונים, ובראשם פרויקט הולילנד בבירה. דכנר, שהיה עוזרו של יזם פרויקט הולילנד, הלל צרני, הסתכסך איתו והפך לעד מדינה בפרשה, ואילו יתר המעורבים הועמדו לדין.

ב-31 במארס 2014, בתום משפט דרמטי שנמשך כשנה וחצי, הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, את מרביתם של נאשמי פרשת הולילנד, ובראשם את אולמרט. רוזן קיבל כמעט במלואן את טענות הפרקליטות המבוססות על עדותו של דכנר, שהלך לעולמו במהלך המשפט. אולמרט נידון למאסר כבד של 6 שנות מאסר ונקנס במיליון שקל.

"היריעה הרחבה שגוללה על-ידי דכנר חשפה במהלך המשפט מערכות ציבור ושלטון מושחתות, שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים", קבע רוזן נחרצות. "מאות רבות של אלפי שקלים הוזרמו לעובדי ונבחרי ציבור, שטמנו הכספים באמתחתם. הכספים המזוהמים נמסרו לעובדי ונבחרי ציבור למען יקדמו ענייניהם של נותני אותם כספים, בדרך קלוקלת כזו או אחרת".

גם שולה זקן, לשעבר ראש לשכתו של אולמרט, הורשעה בלקיחת שוחד. לקראת תום המשפט הפנתה זקן גב לפטרונה, אולמרט, חתמה על הסדר טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתו הביאה למדינה הקלטות של שיחות שניהלה עם אולמרט וסייעו בהרשעתו במשפט טלנסקי. זאת, לאחר שאולמרט כבר זוכה בתיק זה.

עוד הורשעו בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד - ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי; אורי שטרית, שהיה מהנדס עיריית ירושלים; אליעזר שמחיוף, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים; ואברהם פיינר, ששימש בתפקידים שונים בעירייה.

יזמי פרויקט הולילנד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר וכן מאיר רבין, שהיה יד-ימינו של דכנר, הורשעו במתן שוחד לאישי ציבור בתמורה לקידום האינטרסים שלהם. איש העסקים דני דנקנר, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, הורשע בשוחד. גם החברות הקשורות בפרויקטים - הולילנד תיירות, הולילנד שירות ונופש והולילנד פארק - הורשעו במתן שוחד ובעבירות נוספות.

רק 3 נאשמים יצאו מבית המשפט בראש מורם - יעקב אפרתי, לשעבר ראש מינהל מקרקעי ישראל; ומנהלי הולילנד פארק בתקופה הרלוונטית, אמנון ספרן ושמעון גלאון, שזוכו מהאישומים נגדם מחמת הספק.

פרקטיקה של העסקת מאעכרים

שניים מהמורשעים במשפט הולילנד, שסיכויי הערעור שלהם נראים לכאורה טובים משל האחרים, הם דני דנקנר ואורי לופוליאנסקי.

דנקנר הורשע בפרשיית משנה ב-3 עבירות של מתן שוחד, בכך שהעביר למאיר רבין, יד-ימינו של דכנר, 1.3 מיליון שקל כדי שיעבירם לאפרתי, לשעבר ראש מינהל מקרקעי ישראל. זאת, במטרה שיקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח. על דנקנר נגזרו 3 שנות מאסר וקנס.

בערעור שהגיש, באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, טען דנקנר כי הוא כלל לא ידע שהעסקת מאעכר כרבין כשלעצמה היא עבירה של שוחד. דנקנר טען כי בהעסקת רבין הוא נקט בפרקטיקה מקובלת, נוהגת וממוסדת של העסקת מאעכרים במוסדות השלטון השונים.

על העונש הכבד של 6 שנות מאסר שהטיל השופט רוזן על לופוליאנסקי בעקבות הרשעתו בשוחד כבר נכתבו תלי-תלים של מלים. בשונה מנאשמים אחרים, לופוליאנסקי לא לקח כסף לכיסו, אלא הורשע כי השוחד שקיבל הועבר כתרומות לארגון הצדקה "יד שרה", שהוא מפעל חייו. בנוסף, לופוליאנסקי חולה בסרטן וסובל ממצב בריאותי קשה.

"מפעליו הנדירים של לופוליאנסקי, מטרות החסד ששימשו לו כמצפן כל חייו, השליחות שאותה נטל משך 4 עשורים כמעט - הם שהתהפכו נגדו והתנקזו אל תוצאה משפטית כה מרחיקת לכת - תוצאה שהקורא או השומע מתקשה להבינה ולקבלה", כתבו פרקליטיו, עורכי הדין יאיר גולן ונחשון שוחט, בערעור.

במהלך הדיון בערעור לופוליאנסקי הבהיר התובע, עו"ד יונתן תדמור, כי הפרקליטות מסכימה כי יופחתו שנתיים מתקופת המאסר שנגזרה על לופוליאנסקי. "אנחנו סבורים כי ניתן היה להוריד את מתחם הענישה מ-6-8 שנות מאסר ל-4-6 שנות מאסר, ובנסיבות האישיות בחלק התחתון של מתחם הענישה", אמר תדמור.