פינטק זו כנראה המילה החמה בתעשיית הטק העולמית אחרי סייבר, לפחות נכון לרגע זה. פתרונות פינטק, שפירושה טכנולוגיה פיננסית, נועדו בגדול לסייע למי שקונה ולמי שמוכר - ולא משנה מהי הסחורה - לבצע טרנסקציה. בראש ובראשונה, הפתרונות נועדו לסייע בהוצאה לפועל של הטרנסקציה (דהיינו העברת מטבע לסוחר), וכשזו מתבצעת, מטרתם היא להפוך את הטרנסקציה לכמה שיותר מהירה וידידותית למשתמש. יעילות היא שם המשחק, וכשמדובר בהעברת כסף מצד אחד לשני, יעילות זה לא מס שפתיים.
ולמה דווקא עכשיו נוצר המושג פינטק? כי כולנו חיים בעולם גלובלי, ומבצעים לפחות מדי שבוע טרנסקציה אחת באינטרנט - דרך המחשב הנייח או דרך הטלפון הנייד (כמו להזמין מונית בגט טקסי) - ואמצעי התשלום הוא בעיקר כרטיסי אשראי.
ואז מתפללים שהעסקה תתבצע. לשלב הזה נכנסת חברה ישראלית צעירה ששמה לה למטרה לייעל את תהליך הסליקה של כרטיסי האשראי במטרה להקטין את מספר הטרנסקציות שנדחות (עבור הקמעונאי) ולהפוך את השימוש בכרטיס האשראי, מכל פינה על פני הגלובוס, לכמה שיותר ידידותי (עבור הצרכן).
ZOOZ הוקמה על ידי אורן לוי, שמכהן כמנכ"ל, ורונן מורצקי, שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. מורצקי עבד בעברו במרקורי (בהווה HP) ולוי עבד בעברו, בין היתר, בפאנדטק, שפעלה אף היא בסקטור התשלומים שאליו משייכת כרגע ZOOZ את עצמה. "אנחנו חברים מגיל 12. רונן אחראי על הצד הטכני ואילו אני אחראי יותר על הצד הניהולי. בחברה מכנים אותנו 'יין ויאנג'", מספר לוי (42).
"הפינטק תמיד ריתק אותנו, ומכיוון שיש הרבה מאוד סולקים, ניסינו להבין למה זקוק שוק הקמעונאות הגלובלי כשמדובר בסליקה", מספר לוי. "קמעונאי בינלאומי צריך לעשות הרבה יותר מאשר אינטגרציה אחת כדי לאפשר סליקה. לדוגמה, בישראל הוא צריך לעבוד מול לאומי קארד, באנגליה מול ברקליס ובארה"ב מול סיטי, וזה אומר לפחות 3 אינטגרציות שונות שיוצרות פתח לבעיות", מסביר לוי.
דרך פשוטה להסביר את הפתרון של ZOOZ היא האפליקציה הישראלית המצליחה גט טקסי, שנמנית על לקוחות ZOOZ. גט טקסי פעילה במספר מדינות, ומי שמשתמש בה צריך להזין את פרטי כרטיס האשראי שלו.
"כרטיס אשראי בינלאומי אינו ערובה לכך שהטרנסקציה תצא לפועל. רגולציית השימוש בכרטיסי האשראי אינה מאפשרת לחברות כמו גט טקסי לשמור אצלן את פרטי הכרטיס, ולכן כשאת משתמשת בגט טקסי בארץ ומגיעה, נניח לרוסיה, ורוצה להפעיל את האפליקציה, תצטרכי להזין מחדש את פרטי כרטיס האשראי שלך. במקרה של גט טקסי, כשהפתרון של ZOOZ מוטמע באפליקציה שלה, אין צורך בהקלדה מחדש של פרטי הכרטיס, וכך חוויית המשתמש שלך לא נפגעת והסיכוי שהטרנסקציה ברוסיה תידחה קטן".
הרווח שבין הקמעונאי לסולק
ZOOZ, מסביר לוי, שומרת אצלה את פרטי הכרטיס ומחברת בין הקמעונאי לסולק. הלקוח שלה הוא הקמעונאי, המשתמש (דהיינו, אנחנו) לא מודע לקיומה, והיא אינה מתחרה בסולקי כרטיסי אשראי. "אני לא עוקף, מבטל או מתחרה בסולק. אני מייעל את תהליך הסליקה", מבהיר לוי. "בגדול, אנחנו מייצרים שכבה טכנולוגית בתווך שבין הקמעונאי לסולק, והשכבה הזו מאפשרת לקמעונאי לנתב את העסקה בין סולק אחד למשנהו, וכך להקטין כמה שאפשר את הסיכוי שהטרנסקציה לא תצא לפועל". המערכת של החברה נקראת Smart Routing, כלומר ניתוב חכם בזמן אמת של טרנסקציות בין סולקים שונים.
"לפתרון של ZOOZ יש 3 יתרונות", טוען לוי. "הראשון, יצירת גמישות לקמעונאי. הוא יכול להוסיף, להוריד או לעבור בין סולקים כראות עיניו. השני, אופטימיזציה דרך שיפור יחס ההמרה של טרנסקציות (הקטנת דחיית כרטיס אשראי), והקטנת עלויות כמו עמלת המרת מט"ח שהסולק גובה מהקמעונאי. השלישי, ניהול תהליך הסליקה תחת קורת גג אחת".
לדברי לוי, התחרות לפתרון של ZOOZ מתפתחת כרגע בעיקר על ידי מחלקות פנימיות (In House) של חברות גדולות דוגמת אמזון.
דוגמה נוספת שממחישה את הערך המוסף שטמון בפתרון של ZOOZ היא החנות המקוונת של ענקית האופנה הבריטית Burberry שנמנית על לקוחות החברה. "יש הרבה סינים שרוכשים באתר Burberry, ויחס הדחייה של כרטיסי אשראי סיניים עמד אצלה על כמעט 40%. כלומר 40% מהסינים שניסו לרכוש באתר נדחו. אנחנו אפשרנו ל-Burberry להפנות טרנסקציות של גולשים סיניים לבנק סיני ויחס הדחייה ירד לכמעט 20%. זה הרבה כסף בשורה התחתונה של Burberry", אומר לוי.
פתרון של ZOOZ ניתן ללקוחותיה בצורת SAAS (ר"ת של Software as a Service, שימוש בתוכנה כשירות). החברה מעסיקה כרגע 60 איש, ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה עד אמצע 2016. "2016 תהיה, בין היתר, בסימן הגדלת שיתופי הפעולה שלנו מול סולקי כרטיסי האשראי כי למעשה אנחנו מסייעים גם להם", מסכם לוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.