ריבלין: מעבר רשות השידור למודיעין - סכנה לשידור הציבורי

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מתנגד לתחילת פעילות תאגיד השידור הישראלי במודיעין, ולא בירושלים. ל"גלובס" נודע כי בשיחה סגורה שהתקיימה בלשכתו עם חברי הוועדה המייעצת לכנסת באשר לערוץ הכנסת, בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, התייחס הנשיא לשידור הציבורי ואמר כי הוא רואה במעבר רשות השידור מהבירה לפאתיה "סכנה חמורה לשידור הציבורי".

לדברי הנשיא, "לא מוותרים על סמלים כל-כך מהר, גם אם כך מנחה ועדה שממליצה לעבור למודיעין כי שם זול יותר".

גורם שנכח בפגישה אמר ל"גלובס" כי מדבריו של ריבלין עלה כי הוא חושש לחופש של השידור הציבורי. "אני מאוד מודאג ממצב השידור הציבורי בישראל", אמר, "חשוב שנזכור ששידור ציבורי הוא לא ממלכתי ולא דוקטרינרי - הוא של הציבור ולמען הציבור, ובגללו קבענו את חוק האגרה בזמנו. ערוץ הכנסת אמור היה לשמש כשידור ציבורי לכל דבר".

ריבלין נזכר בימי המנדט הבריטי ואמר כי "עם האמונה שהמדינה תקום היינו פותחים את הרדיו ושומעים קול ירושלים. זה היה קולה של הציונות, קול התקווה. הייתי שומע בלילה קול ירושלים, והייתי אומר 'תהיה לנו מדינה'. וכשהכנסת החליטה אחר המצור על ירושלים לעבור לירושלים, היא אמרה 'ירושלים בירת ישראל, לא יכול להיות שהכנסת לא תהיה שם'.

"משרדי הממשלה הועתקו לירושלים, וודאי שישיבת הממשלה בירושלים, בנק ישראל בירושלים. היום עולות ידיעות שעומדים למכור את כל נכסי קול ישראל, ובאופן זמני עומדים להעביר את רשות השידור מירושלים".

חיסכון של 30 מיליון שקל

עמדתו של הנשיא נתפסת כמנוגדת לתפיסה במשרד האוצר ולזו של משרד התקשורת בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שם מבקשים להוציא לפועל במהירות האפשרית את תאגיד השידור החדש ולעמוד במתווה שקבע החוק - סגירת רשות השידור הנוכחית במארס 2016 ובמקביל תחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי החדש.

כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", המעבר של התאגיד לפעול במבנה האולפנים המשמש כיום את ערוץ 9 באזור התעשייה במודיעין אמור להיות פתרון זמני, זול ומהיר לאחד הקשיים המרכזיים להוצאת הרפורמה המשמעותית לפועל - סוגיית המיקום.

נודע כי לפני חודש התקיימה במשרד החשב הכללי של האוצר ישיבה שבה עלתה האפשרות כי התאגיד החדש, בראשותו של אלדד קובלנץ, יעשה שימוש באופן זמני בנכסי רשות השידור ששייכים למדינה.

בדיון הגדיר קובלנץ את צורכי התאגיד החדש - שיכלול 3 ערוצים ו-8 תחנות רדיו - ואמר כי הוא יזדקק ל-8,000 מ"ר. קובלנץ ביקש לעשות שימוש במתקנים שבמבנה המיתולוגי בשכונת רוממה שבירושלים.

אנשי רשות מקרקעי ישראל והאוצר התנגדו לדרישה זו, ואמרו כי נוכחותה של רשות השידור במקום מקשה על שיווק הקרקע, שעליה אמורות, על-פי ההסכם שחתמה הרשות מול רשות השידור, לקום 300 יחידות דיור. ההכנסות משיווק זה אמורות לכסות את הוצאות הפרישה של עובדי רשות השידור, כמו גם את ראשית פעילותו של התאגיד החדש.

בתום הפגישה הוחלט כי לנוכח משבר הדיור במשק, לא ניתן להיאחז עוד בקרקע ששימשה את רשות השידור בעשרות השנים האחרונות. עוד הוחלט כי מועד פינוי רשות השידור מתוך המבנה יהיה בתוך 3 חודשים - יום סגירת הרשות.

על-פי תחשיבים, מעבר ופעילות של התאגיד למודיעין עשוי להוזיל בכ-75% את פעילותו, לפחות עד שיימצא מתקן קבע בירושלים. על-פי ההערכות, על שטח בנוי של 18 אלף מ"ר, לכל הפחות, במתחם רוממה, ייאלץ התאגיד לשלם לפחות 16 מיליון שקל שכירות מדי בשנה (לפי 63 מ"ר רבוע). זאת, לא כולל הוצאות שונות כמו תחזוקה, תפעול וביטחון, שעשוי לבדו להגיע לכ-8 מיליון שקל, ובסך-הכול עד לכ-40 מיליון שקל. שכירת המתחם במודיעין, שגודלו קטן משמעותית, עשויה לעלות פחות מ-10 מיליון שקל.

דרושים 100 עובדים

בתוך כך, מתפתחת מורת-רוח קשה בקרב עובדי רשות השידור הנוכחית סביב המעבר הצפוי למודיעין, ולצד זה - ובעיקר - בשל העובדה שהתאגיד החדש פרסם מודעת דרושים ל-100 משרות.

העובדים מלינים נגד משרד התקשורת, כמו גם נגד הארגונים היציגים שלהם - אגודות העיתונאים וההסתדרות - על שלא הגיעו להסדר המבהיר להם את עתידם: כמה מהם ייקלטו בשידור הציבורי החדש, ובאילו תנאים.

בעוד שהחוק קובע כי רק 25% מבין עובדי התאגיד החדש יהיו עובדי רשות השידור לשעבר, עובדי הרשות מבקשים להעלות מכסה זאת. באוצר ובמשרד התקשורת מבקשים להיצמד למכסה על-פי חוק. על-פי החלטות ועדת הנגבי, ההחלטה על מספר העובדים אמורה להתקבל בדיונים בין ההסתדרות ובין האוצר ומשרד התקשורת, אולם בפועל לא מתקיימים דיונים בנושא.

בשבוע שעבר שלח יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, מכתב לקובלנץ ובו ביקש הבהרות באשר לקליטת העובדים בתאגיד החדש. "האם בכוונתך לפנות לעיתונאים של רשות השידור ולהציע להם להיקלט בתאגיד החדש? אם כן, מתי בכוונתך לפנות אליהם ובאיזה אופן תפנה?". ביום חמישי הקרוב אמור להתקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה.

עובדי רשות השידור ממגזרים שונים נערכים בימים אלה להגשת עתירה לבג"ץ נגד מעבר השידורים מירושלים למודיעין ונגד שכירת העובדים, כשלא מתקיים משא-ומתן.

יש לציין כי קובלנץ לא יכול לקבוע את כמות העובדים טרם שיסתיימו המגעים בין הצדדים, בעיקר לאור העובדה שאין מעליו עדיין דירקטוריון מפקח, כנדרש על-פי חוק. ל"גלובס" נודע כי רק בימים הקרובים אמורה להתקיים פגישה בין קובלנץ ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.

מההסתדרות נמסר כי "ההסתדרות מחויבת לעובדי רשות השידור".