סחורות ב-2016: חברות הכרייה והנפט מקוות שהשפל מאחוריהן

בסיומה של אחת השנים הקשות למגזר הקומודיטיז, נשאלת השאלה אם העננה הנוכחית מייצגת את שיא השפל לפני ההתאוששות או שמדובר על מעבר ל"נורמלי החדש" שמאופיין ע"י שנים של היצע יתר ושווקים חדשים

נפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחרי אחת השנים המתועדות הגרועות ביותר בהיסטוריה לחברות הנפט והכרייה, אפשר לסלוח למשקיעים ששואלים אם יש עדיין הזדמנויות בשוק הסחורות בסופו של מה שנקרא "מחזור העל".

שאלת המפתח ל-2016 היא אם הקדרות הנוכחית שתלויה מעל הסקטור הזה מייצגת את שיא השפל לפני ההתאוששות, או שהיא פשוט מעבר למה שנקרא "הנורמלי החדש" שמאופיין על ידי שנים של היצע יתר ושווקים חלשים. במילים אחרות - האם המחירים נגעו בתחתית או שהם יישארו ברצפה עוד זמן רב.

מחיר הנפט הממוצע ב-2015 היה 55 דולר לחבית בלבד, ירידה של כמעט 50% משנת 2014. מחירי הנחושת, הפחם ועפרות הברזל צנחו לרמות שהורידו את מניות חברות הכרייה אל קרוב לשיאי שפל.

חברות כרייה כמו גלנקור טוענות שמתכות כמו נחושת וניקל נגררו כלפי מטה בצורה לא הוגנת על ידי מחירי הנפט וספקולנטים שהימרו נגד הכלכלה הסינית. הן טוענות שהביקוש הפיזי באסיה הוא חזק ועולה, ואילו ההיצע פגיע לירידות המחירים מתחת לעלויות ההפקה במכרות רבים.

מהצד השני ניצבים בנקים רבי השפעה כמו גולדמן זאקס וקבוצת קרנות גידור אגרסיביות, שמהמרים שהמחירים ימשיכו לרדת. כאשר כלכלת סין מאיטה, פרויקטים במיליארדי דולרים של השקעות חדשות באנרגיה וכרייה נחנכים, מה שמלחיץ עוד יותר את המחירים. לפי המחנה הזה, המחירים יצטרכו להישאר "נמוכים יותר ליותר זמן" כדי שההיצע יצטמצם והשוק יחזור לאיזון.

שלא במפתיע, המשקיעים מתפכחים יותר ויותר מתקוותיהם לגבי הסחורות אחרי ארבע שנים של תשואות פושרות במקרה הטוב. בסוף אוגוסט, נכסי סחורות בניהול הסתכמו ב-242 מיליארד דולר, לפי בנק ברקליס, רמת שפל של שש שנים וירידה מ-259 מיליארד דולר בתחילת 2015. מדד התשואה הכוללת S&P GSCI ירד השנה ב-26.3%, וזהו הביצוע השנתי הגרוע בחמישי בגודלו בהיסטוריה שלו.

נפט

למצוא משקיע אופטימי בנוגע לנפט הוא משימה קשה בימינו. מדיניות אופ"ק בהובלת סעודיה של פתיחת הברזים כדי להקשות על יריבות שמפיקות בעלויות גבוהות היא כבר בת שנה, ומעטים מצפים שהקרטל הזה ישנה אותה.

המלאים בכלכלות המפותחות תפחו לרמות חסרות תקדים של כ-3 מיליארד חביות, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, IEA, ובתחילת השנה הבאה השוק יצטרך כמעט בוודאות לקלוט עוד יצוא מוגבר מאיראן כאשר העיצומים על התוכנית הגרעינית שלה יוסרו.

אבל כדאי לזכור שהתוכנית של סעודיה התמקדה תמיד בטווח הארוך, וייתכן ששנת 2016 תהיה השנה הראשונה שבה היא תישא פרי. עם מחירים שהם כמחצית מרמתם בשנים 2012-2014, תעשיית הפצלים בארה"ב מקצצת את מספר קידוחי הנפט. חברות נפט בינלאומיות החזירו למגירות השקעות עתידיות בחיפושים וקידוחים בהיקף של כ-200 מיליארד דולר.

אנליסטים רבים רואים את שוק הנפט מתחיל להתהדק במחצית השנייה של השנה הבאה. המחירים אמנם לא צפויים לנסוק חזרה לרמה של 100 דולר לחבית, אך הם יכולים לטפס לרמה שמאפשרת יותר השקעות בהפקה עתידית. סעודיה הייתה רוצה לראות חזרה למחירים של 60-80 דולר לחבית בסופו של דבר.

"קיצוצים בהפקת פצלים והפקה שאינה פצלים, סיכונים גיאופוליטיים מוגדלים ויכולת הפקה עודפת נמוכה יותר מציעים אפסייד למחיר הנפט בטווח הבינוני", כתבו אנליסטים של סיטי.

מתכות תעשייתיות

זהו מגזר הסחורות שקשור יותר מכולם למצבה של סין, מה שגם מסביר במידת מה את התפלגות התחזיות על ביצועי מתכות כמו נחושת, ניקל ואבץ בשנה הבאה.

גולדמן זאקס, שנתפס בעיני רבים כבנק המשפיע ביותר בתחום הסחורות, צופה שהנחושת תיסחר בכ-4,500 דולר לטון בסוף השנה הבאה. בנובמבר רשמה הנחושת מחיר שפל של שש שנים, 4,481 דולר לטון.

ההאטה בסין, שמייבאת 45% מהנחושת בעולם, היא אחת הסיבות העיקריות לתחזית של גולדמן, מפני שבייג'ין מנסה להרחיק את כלכלתה מתלות יתר בהשקעה האדירה בתשתיות של העשור האחרון. "בסין הצמיחה לא רק מאיטה, אלא גם מאזנת את עצמה מחדש לכיוון צריכה ופחות השקעות בנכסים קבועים", כתב הבנק בסקירה עדכנית שלו.

הנחושת נקלעה גם ללחצים של כמה קרנות אגרסיביות באסיה ובמקומות אחרים, שטוענות שהיא אחד ההימורים הטובים ביותר נגד סין, הימור שעוקף את ניסיונות בייג'ין למנוע ממשקיעים למכור בחסר מניות בשווקים שלה. בכמה חוזי מתכות, מחזורי המסחר בשנחאי כבר עוקפים את אלו של בורסת המתכות בלונדון, שנוסדה לפני 138 שנים.

גלנקור וחברות כרייה נוספות טוענות, לעומת זאת, שמכירותיהן בסין נשארו חזקות וצומחות.

זהב

מאז השיא של כל הזמנים, 1,902 דולר לאונקיה ב-2011, הזהב צנח ב-45% לקראת 1,000 דולר לאונקיה. הרוח הנגדית החזקה ביותר מול המתכות היקרות היא העלאת ריבית שנייה שצפויה בתחילת 2016 בארה"ב, שנוטה להעיק על נכסים לא מניבים כמו נחושת ומתכת הכסף.

"כאשר הפד מעלה ריביות ועלות ההזדמנות של החזקת זהב עולה, אנחנו צופים שמחירי הזהב ירדו אל מתחת ל-1,000 דולר לאונקיה", כתבו אנליסטים בנטיקסיס.

הביקוש הפיזי לזהב בסין ובהודו נשאר חזק יחסית. משקיעים רבים ממתינים לראות אם הבנק המרכזי הסיני ימשיך לקנות זהב, מה שיכול לספק עידוד למתכת הזו.

"אנחנו מעריכים שמחירי הזהב יתאוששו סוף סוף ב-2016, אחרי רצף שיאי שפל של חמש שנים בחודשים האחרונים", כתבו אנליסטים ב-HSBC.

סחורות חקלאיות

הסחורות החקלאיות לא נמלטו מגורלן של אחיותיהן התעשייתיות. החיטה צנחה בשנה החולפת ב-22%, התירס ירד ב-8% ופולי הסויה ירדו ב-14%, כולם על רקע שילוב של מזג אוויר נוח לגידולים ותנודות מט"ח.

בשנה הבאה צפויה תשומת לב רבה לתופעת האקלים הידועה כ"אל ניניו", שצפוי הפעם להיות ממושך וחזק יותר, ועלול לאיים על יבולים.

גם הקקאו, ששחה נגד הזרם ב-2015 וסיים את השנה בעלייה, נראה כעת פגיע למימושים. המחיר הגבוה הנוכחי צפוי לעודד חקלאים להשיג יבולים גדולים יותר שלו.