בנק ישראל בדק: כמה באמת תורם ענף הבנייה למשק?

ענף הבנייה בישראל נמצא בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות על רקע הזינוק במחירי הדירות. בנק ישראל ניתח את תרומת הענף למשק וגילה כי למרות העלייה בתרומה, השפעתו של ענף הבנייה על שוק העבודה מצומצמת. 

לפי הנתונים, התוצר של ענף הבנייה צמח בשנים 2007-2013 מהר מהתמ"ג (7.9% ו-3.5%, בהתאמה) ומשקלו בתמ"ג עלה מ-4.4% ב-2007 ל-5.7% ב-2013. תרומתו הממוצעת של ענף הבנייה לצמיחה השנתית בתמ"ג הגיעה באותן שנים לכ-0.3 נקודת אחוז. בתקופה זו נוספו לענף הבנייה כ-54 אלף עובדים ומשקל הבנייה בתעסוקה עלה מ-6.1% ל-6.7%. עם זאת, המחקר קובע כי השפעתו של הענף על תעסוקת ישראלים מצומצמת יותר: ישראלים היוו רק כמחצית מהמצטרפים לענף, ומשקלו בתעסוקת ישראלים נותר כמעט ללא שינוי (כ-5%).

הסתכלות ארוכת טווח מגלה כי התרומה הישירה של תוצר הבנייה לצמיחה ירדה עם השנים, אולם התכווצות זו אינה רציפה כיוון שהתוצר של ענף הבנייה מתאפיין במחזוריות: לעתים הוא מתרחב בחדות ולעתים הוא מתכווץ במידה מתונה. הגאות הנוכחית בפעילות הענף אינה חריגה בהיקפה יחסית לתקופות גאות קודמות, כמו אלה שנראו בשנות ה-60 ובשנות ה-90. אולם היא שונה מהן היות שאת האחרונות הניע גידול אוכלוסייה מהיר, והתלוותה להן צמיחה מהירה בכלל המשק.

בנק ישראל מציג גם איור שמראה כי הזינוק בתוצר הבנייה המקומי התרחש במקביל להתכווצות בפעילות הבנייה במרבית מדינות ה-OECD:

 משקלו של ענף הבניה בתוצר

"כאשר מדרגים את המדינות על פי פער התוצר המצטבר בשנים 2009-2014, מוצאים כי המדינות שנפגעו באופן החמור ביותר מהמשבר העולמי גם סבלו מקריסה של ממש בענף הבנייה", נכתב במחקר. "דבר זה בא לידי ביטוי גם בצניחה במשקל הבנייה בתמ"ג, כלומר הירידה בתוצר הבנייה במדינות אלה חרגה מעל ומעבר לירידה בכלל המשק. ישראל, לעומת זאת, נפגעה במידה הפחותה ביותר מאז המשבר העולמי וגם הפיקה מענף הבנייה את התרומה הממוצעת הגדולה ביותר לצמיחה השנתית (כ-0.3 נקודת אחוז). הדברים שלובים זה בזה: מצד אחד החוסן הכלכלי של ישראל אִפשר לה להגדיל את ההשקעה בענף הבנייה, בניגוד למדינות שנפגעו מהמשבר הפיננסי וסבלו ממחנק אשראי; מצד שני, עצם התנופה בתוצר הבנייה סייעה למשק להתמיד בצמיחה על אף השפל במחזור העסקים העולמי והאטת היצוא".