באוצר רוצים לסייע לכל ה"פראיירים" לקבל הנחות על הפנסיה

בעוד קצת יותר משלושה חודשים כל העובדים במשק שאינם נהנים מהנחות שיספק להם המעסיק שלהם בחיסכון הפנסיוני, יצטרפו מיידית לקרן פנסיה חדשה מקיפה שתיבחר על ידי האוצר לאחר הליך מכרזי שבו תיבחר הקרן הזולה ביותר. זאת, אלא אם אותם עובדים יבחרו במודע בקרן פנסיה אחרת שברצונם לחסוך באמצעותה.

כך עולה מטיוטת חוזר דרמטית שפרסם היום האוצר, שמטרתה לסייע לעובדים רבים במשק - לא אחת החלשים בשוק העבודה, להפסיק ולשלם את דמי הניהול הגבוהים שנהוגים בשוק הפנסיה ולהתחיל לקבל הנחה בחיסכון הפנסיוני כמו עובדים חזקים יותר. בכך מנסה האוצר לרתום את כל החוסכים החלשים לקבוצה שתהנה מהטבות ניכרות שכיום לא ניתנות להם.

בטיוטת החוזר שהוציאה היום הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, היא קובעת כי כל המעסיקים במשק וכל הגופים הפנסיוניים, יחויבו החל מה-1 באפריל 2016 תיבחר קרן ברירת מחדל שתקלוט אליה מיידית את כלל החוסכים החדשים במשק שאינם זכאים לקרן ברירת מחדל מיטיבה אחרת, או שאינם בוחרים להצטרף לקרן אחרת. קרן זו תיבחר רק על סמך ההנחה שתיתן לחוסכים (בשקלול הטבה שנועדה להעדיף קרנות קטנות). כמו כן, מאותו מועד, המעסיקים יורשו להציע לעובדיהם בנוסף קרן ברירת מחדל משלהם רק לאחר שזו תיבחר בתום הליך מכרזי ברור ושקוף, שאת כלליו קובע עתה האוצר.

לדברי שר האוצר, משה כחלון, "עובדים רבים משלמים עדיין דמי ניהול גבוהים מדי ובעזרת הרפורמה הזו נקטין במידה משמעותית את רמת הפגיעה בחיסכון הפנסיוני שלהם", בעוד שסלינגר הוסיפה ש"אנו רוצים באמצעות הליך תחרותי לקבל מחברות בשוק תעריף דמי ניהול שישרת אוכלוסיות חלשות שכח המיקוח שלהם נמוך יותר, ולמעשה עבור כל מי שלא בחר קרן פנסיה ושלא נבחרה עבורו קרן פנסיה על ידי המעסיק".

מנגד, גורם בשוק אשר נמנה על הצד של קרנות הפנסיה הגדולות שבבעלות חמש קבוצות הביטוח הגדולות, אמר כי "זהו מהלך שיעשה זעזוע אדיר בשוק, במיוחד בשוק ההפצה (סוכני ביטוח בעיקר, ר"ש). מדובר בהתערבות בוטה גם מצד המוסדיים עצמם גם מצד הסוכנים וגם מצד המעסיקים".

"גלובס" האיר לא אחת את הבעייתיות הרבה ששוררת בשוק הפנסיה ביחס לתשלום הגבוה יותר (כשיעור מהחיסכון הצבור ומההפקדות) שאותו משלמים לא אחת דווקא העובדים החלשים יותר במשק. באוצר מסבירים ש"מאות אלפי עובדים במשק משלמים כיום דמי ניהול מקסימאליים - 0.5% מהצבירה ו-6% מהתגמולים. רוב העובדים האלו אינם מאוגדים ולכן יכולת המיקוח שלהם נמוכה. גביית דמי ניהול בשיעור מקסימאלי פוגעת בהכנסה של העמית בפרישה".

מהי הדרמה שהאוצר מוציא לדרך? מדי כל שלוש שנים יוציא האוצר מכרז שבו תורשינה להשתתף כל קרנות הפנסיה החדשות בשוק הפנסיוני, ושבסופו תיבחר קרן ברירת מחדל לכלל הציבור בהסתמך על המחיר הנמוך שתסכים לגבות. במהלך שלוש השנים הללו, יצורפו לקרן זו עובדים שלא בחרו בעת הצטרפותם למקום העבודה במוצר פנסיוני, אלא אם השיג להם מעסיקם הסדר פנסיוני אחר. ההטבה עליה תתחייב קרן ברירת המחדל האמורה תישמר לחוסכים באמצעותה למשך 5 שנים (ולא רק לשנתיים כפי שנדרש כיום מכלל הגופים המוסדיים, ר"ש).

קרן ברירת המחדל הנבחרת לכלל הציבור, תיבחר במסגרת הליך במסגרתו המתחרות תורשינה לגבות רק עד 2% דמי ניהול מההפקדות השוטפות (לעומת מקסימום של 6% וממוצע גבייה בפועל גבוה יותר), כך שהן תתחרינה על דמי ניהול מהצבירה נמוכים ככל הניתן.

מדובר במהלך מרכזי שסלינגר מובילה זה זמן. באוצר מקווים שהמהלך יביא גם להפחתה בדמי הניהול הנהוגים בכלל בשוק הפנסיה החדשה, ושעמדו ב-2014 על ממוצעים ענפיים של 0.3% מהצבירה ו-3.44% מהפרמיה השוטפת עבור כלל העובדים והחוסכים במשק, וגם לשינוי במבנה שוק הפנסיה החדשה שכיום מוטה כמעט לגמרי לטובת חמש קבוצות הביטוח הגדולות.

לצד הכוונה ליצור חלופה זולה לחוסכים חלשים רבים שמשלמים כיום מעל לממוצע בשוק, באוצר מצהירים על עוד מטרה במהלך: שינוי מבנה שוק הפנסיה החדשה תוך עידוד יצירת חלופה לקרנות של חמש קבוצות הביטוח הגדולות במשק (שמחזיקות יחדיו בכ-97% מהשוק). על מנת להגשים מטרה זו האוצר קובע הגנת ינוקא שתסייע לקרנות שמחזיקות פחות מ-5% מהשוק. כלומר, לכל הקרנות שלא בבעלות חמש קבוצות הביטוח הגדולות - ברובן בבעלות בתי ההשקעות.

העדפת הקרנות הקטנות תתאפשר בכך שהצעת דמי הניהול מהצבירה שתצענה הקרנות הקטנות תיחשב לצרכי הבחירה בזוכה כנמוכה ב-0.05% ממה שייגבה מהחוסכים, ובדמי הניהול מהפרמיה יהיה מדובר בחישוב כאילו ההצעה נמוכה ב-0.5% ממה שיוצע בפועל.

לדברי סלינגר, "אנו גם מקווים לאפשר אופציה תחרותית חדשה בשוק בתקווה שנביא לשינוי בשחקנים בשוק. מאוד נשמח לראות בסוף התהליך הזה שחקן נוסף שיכול להתמודד עם השוק".

כאמור, במידה והמעסיק יבחר שלא לצרף את עובדיו לקרן שנבחרה בהליך שערכה המדינה, יהיה עליו לבצע הליך תחרותי לבחירת קרן פנסיה לעובדיו.

כיום, לעובד שמורה הזכות להחליט היכן הוא חוסך ללא תלות באיש. ואולם, למעסיקים שמורה הזכות להפקיד את כספי החיסכון של עובדים חדשים ושלא בוחרים היכן ברצונם לחסוך, לקרן ברירת מחדל שנקבע אצלו. בפועל, רוב מכריע מהעובדים מצטרפים לברירת המחדל שנבחרה עבורם על ידי המעסיק.

באוצר חוששים שלא אחת מדובר בברירה שהמעסיק בחר משיקוליו הוא ולאו דווקא מתוך טובת העובד בלבד. "מצאנו שכל מעסיק בחר קרן ברירת מחדל לעובדיו לפיו שיקוליו ולא תמיד אנו משוכנעים שהבחירה נעשתה אופטימלית וללא שיקולים זרים", אומרת סלינגר.

לכן, באוצר כוללים בהוראות החדשות גם הוראות לגבי אופן ברירת קרן ברירת מחדל אחרת, שלא לכלל הציבור, על ידי מעסיקים או ארגוני עובדים. מנגנון זה יכלול 3 קריטריונים בלבד: איכות השירות, בהסתמך על מדד השירות העדכני של האוצר; השוואת תשואות של הקרנות במסלולי ברירת המחדל שלהן, לתקופה של 5 שנים אחרונות בלבד, וזאת בשקלול העודף (או הגרעון) האקטוארי בתקופה זו; ושיעור דמי הניהול המוצעים על ידי הגוף המוסדי.

משקל פרמטר דמי הניהול יעמוד על לפחות 50% מדירוג הכולל. לפיכך, באוצר מעוניינים שהשיקול המרכזי לבחירת קרן ברירת מחדל כלשהי יהיה עלות החיסכון, וזאת במטרה להביא לדמי ניהול נמוכים כל הניתן.

כמו כן, המעסיקים יורשו להתייחס באופן שונה לקבוצות אוכלוסייה שונות המועסקות על ידו (בעיקר לגבי קבוצות גילאים שונות) לצורך בחירת ברירת המחדל אצלו. כמו כן, המעסיקים יורשו לבחור קרן ברירת מחדל אחת לתחום הפנסיוני (להוציא מקרים מיוחדים ובכפוף לעצת יועץ חיצוני בלתי תלוי) וקרן ברירת מחדל אחת בנוסף לכספי ההשתלמות.