למרות הבטחות ממשל אובמה, לפני כמעט שנתיים, להפסיק את המעקב האלקטרוני אחר בעלות בריתה של ארה"ב, הוסיף הבית הלבן לנטר תקשורות של מנהיגי מדינות ידידותיות ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ברקע: התנגדות נתניהו להסכם עם איראן. כך מוסר הבוקר (ד') "וול סטריט ג'ורנל" מפי פקידי ממשל בעבר ובהווה. העיתון מגלה, שלמודיעין האמריקאי גישה לתקשורות בלשכת ראש הממשלה בירושלים.
לדברי איש מודיעין בכיר, שמצוטט בדיווח, הצליחה הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, מוסד הריגול האלקטרוני הגדול בעולם, "ליירט תקשורות בין נתניהו לעוזריו שהחריפו את אי-האמון בין שתי המדינות" וטמנו מה שהעיתון מכנה "שדה מוקשים פוליטי" בחצר האחורית של אובמה - נאומו של נתניהו נגד ההסכם עם איראן לפני מליאות שני בתי הקונגרס במארס.
המקור אמר, כי הבית הלבן הוסיף לרגל אחרי נתניהו מפני שמעקב כזה שירת "מטרה חיונית של ביטחון לאומי". הממשל השתמש במידע שלוקט כדי לסכל את הקמפיין שהוביל נתניהו נגד ההסכם. כזכור, אובמה היה הכוח המניע שדחף את העסקה ללא ליאות.
המעקב האלקטרוני העלה, שלשכת נתניהו "תיאמה עם ארגונים יהודים-אמריקאים טיעונים נגד העסקה עם איראן". רשת הריגול האלקטרוני שפרשה הסוכנות לביטחון לאומי לנתניהו ומנהיגים ישראליים אחרים אף העלתה תכני תקשורות פרטיות בין הישראלים לבין מחוקקים בקונגרס במאמץ לברר מה יידרש כדי להניעם להצביע נגד ההסכם, אומר העיתון. לדברי פקיד אמריקאי בכיר, התעוררו חששות בממשל שהזרוע המבצעת תואשם בריגול אחר הזרוע המחוקקת בעקבות יירוט תקשורות עם מחוקקים. כמובן, האשמה כזו עלולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת.
פקידים בבית הלבן האמינו, כי המידע שלוקט במעקב האלקטרוני יסייע לסיכול הקמפיין של נתניהו נגד ההסכם, אומר הג'רנל. בה בעת, הכירו פקידים אלה בכך שמדובר בפעילות שנושאת בחובה סיכון פוליטי. הם חששו, אפוא, להורות רשמית, במסמך כתוב, על מעקב אלקטרוני נגד ישראל כדי לא להותיר מאחוריהם שביל של נייר. וכך, הניח הממשל לסוכנות לביטחון לאומי להחליט לבדה מה לחלוק עם הבית הלבן ומה להשאיר גנוז. "לא אמרנו (לסוכנות הריגול) 'עשו זאת' ואף לא אמרנו לה 'אל תעשו זאת', אמר פקיד אמריקאי בכיר.
המעקב האלקטרוני אחרי ישראל ומנהיגיה חשף לפני הבית הלבן כיצד נתניהו ויועציו הדליפו פרטים על המו"מ בין ארה"ב לאיראן, פרטים שישראל גילתה במבצעי ריגול משלה, במאמץ לחתור תחת השיחות, אומר העיתון.
לאחר שאדוארד סנודן, עובד קבלן של הסוכנות לביטחון לאומי, חשף ב-2013 את ההיקף הגלובלי של הריגול האלקטרוני שמנהלת ארה"ב, הכריז אובמה בנאום בינואר 2014, שהוא יגביל פעולות כאלה. הג'רנל מגלה, שבדיון בדלתיים סגורות, שקל הממשל אלו מנהיגים של מדינות ידידותיות יזכו בהגנה מפני המעקב האלקטרוני האמריקאי וייכללו במה שכונה "רשימת המוגנים". נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, קנצלרית גרמניה, אנג'לה מרקל, ומנהיגים אחרים של הברית הצפון אטלנטית אכן נכללו ברשימת המיוחסים, אך הבית הלבן התיר להוסיף ולקיים מעקב אחר התקשורות של עוזריהם הבכירים. אבל מנהיגים של בעלות ברית אחרות לא נכללו ברשימה, ובהם, כאמור, נתניהו וגם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.
"וול סטריט ג'ורנל", שראיין כ-25 גורמי מודיעין ואנשי ממשל בעבר ובהווה לצורך התחקיר, חושף פרטים מדהימים על היקף הריגול ההדדי בין ישראל לארה"ב:
■ בדיון שהתקיים בממשל אובמה, בעקבות הדלפות סנודן לאילו מנהיגים זרים לתת חיסיון מפני המעקב האלקטרוני של ארה"ב, לא היו כל התלבטויות בנוגע להמשך הריגול נגד נתניהו. "לסגור את השאלטר (של המעקב האלקטרוני) על ביבי? - כמובן שלא נעשה זאת", אמר פקיד אמריקאי בכיר.
■ במקרים מסוימים, הקדישה הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב עשרת שנים להטמנת "שתלים" אלקטרוניים במערכות טלקומוניקציה ברחבי תבל כדי ללקט שיחות טלפון, טקסטים ודוא"לים. אחד מהאמצעים לליקוט מידע אלקטרוני על תקשורות של מנהיגים ישראליים היה שתל שהטמינה הסוכנות במערכות ישראליות, ושהקנה לה גישה לתקשורת בלשכת ראש הממשלה.
■ הסוכנות לביטחון לאומי סייעה לישראל להרחיב את מנגנון הריגול האלטרוני שלה (סיגינט) בסוף שנות ה-70 של המאה שעברה. ההסדר היקנה לישראל גישה לתקשורות של מדינות אויב והיא חלקה מידע זה עם ארה"ב. בכל אופן, ראשי סוכנויות המודיעין של ישראל חשדו, בשלב מאוחר יותר, שהסוכנות לביטחון לאומי חדרה למערכות של המודיעין הישראלי. כאשר אובמה נכנס לבית הלבן, הסוכנות האמריקאית ויחידה 8200 הישראלית עבדו יחדיו לסיכול איומים משותפים, לרבות קמפיין לחבל בצנטריפוגות של איראן. בה בעת, המודיעין הישראלי והמודיעין האמריקאי פעלו זה נגד זה. הג'רנל מגלה, כי בתחילת נשיאותו של אובמה, מסרה יחידה 8200 לסוכנות לביטחון לאומי מכשיר לביצוע פריצות אלקטרוניות (HACKING), אך הסוכנות האמריקאית גילתה מאוחר יותר, שהמכשיר הישראלי הכיל "דלת אחורית" שדיווחה חזרה לישראל כיצד האמריקאים ניצלו את המכשיר. ישראל נהגה לומר שחדירות כאלה היו מקריות, אך הסוכנות לביטחון לאומי השיבה להם: "אל תדאגו, גם אנחנו עושים שגיאות כאלה"...
■ המעקבים האלקטרוניים של ארה"ב שכנעו את הבית לבן, שישראל מרגלת אחרי המו"מ בין ארה"ב לאיראן על ההסכם הגרעיני, שהתנהל אז באירופה. בשלב מאוחר יותר הכחישו גורמים ישראליים שהם ריגלו אחרי הנציגים האמריקאיים למו"מ. לדבריהם, המידע שהגיע לישראל על המו"מ הושג בריגול אחר הנציגים האיראניים. כבר ב-2013, הגיע הבית הלבן למסקנה שלנתניהו אין כל כוונה לתקוף את איראן. בסוף 2014, היה הממשל משוכנע שנתניהו רוצה לחסום את העסקה הגרעינית שהלכה והתגבשה עם איראן, אך הוא לא ידע כיצד.
■ העיתון מצא את הפיתרון לתעלומה הגדולה סביב נאומו של נתניהו קונגרס במארס: כיצד נהגה הרעיון? לפי העיתון, ידו של שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, לא היתה במעל, כפי שחשדו גורמים מסוימים בעבר. את המזימה רקחו מנהיגי סיעות הרוב הרפובליקניות בסנט ובבית-הנבחרים, מיץ' מקונל וג'ון ביינר, והם פנו לדרמר כדי שיגייס את הסכמת נתניהו. הבית הלבן טען, כי הוא "הופתע" מההזמנה שקיבל נתניהו לנאום על גבעת הקפיטול.
■ המעקב האלקטרוני איפשר לממשל אובמה הצצה לעומק אל תוך מאמצי ישראל לשכנע את הקונגרס לפעול נגד העסקה. כך, למשל, תואר דרמר כמי שהנחה ארגונים אמריקאים מסוימים - לדברי פקידי רשות מדובר בארגונים יהודיים - באלו טיעונים להשתמש כדי לשכנע מחוקקים להצביע נגד הסכם.
דובר בשגרירות ישראל בוושינגטון אמר לעיתון: "כל הטענות האלה הן שטות מוחלטת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.