טיול בחו"ל: ב"ארץ המלכים" בהודו כבר ביקרתם?

דומה שרג'סטן היא המקום הקרוב ביותר לחלום האקזוטי על הודו כארץ של ארמונות פאר של נסיכים לוחמים, על אגפי ההרמון שבהם, על הגנים המרהיבים, הצריחים המסוגננים ושערי הענק ששיירות פילים שלמות יכולות לעבור תחתם. כל אלה אכן מתקיימים ברג'סטן ("ארץ המלכים", בתרגום מילולי), אחת המדינות שמרכיבות את הפדרציה של הודו; למעשה, שטחה הוא הגדול ביותר מבין מדינותיה של הודו המודרנית.

אף שרג'סטן היא יעד תיירות פופולרי, היא עודנה אחת מהמדינות הנחשלות ביותר בהודו בכל הנוגע לרמת שירותי הבריאות ומוסדות ההשכלה. הרבה מנחשלותה של המדינה נזקף לחובתן של שושלות המלוכה המקומיות, ששלטו באזור במשך מאות שנים. אותן שושלות מלוכה חמסו ורמסו וגזלו מהתושבים את כל מה שמעולם לא היה להם, וצברו על חשבונם עושר אגדי.

עד המאה ה-16, אז נכבשו הנסיכויות המקומיות בידי השושלת המוגולית המוסלמית, התקיימו באזור ממלכות הינדואיות עצמאיות לחלוטין, אך בהדרגה נכבשו רובן על-ידי המוסלמים והפכו למדינות חסות. צבאותיהם של המהראג'ות (מהא-גדול, ראג'ה-מלך) ההינדואים עמדו לשירותו של השליט המוסלמי, וזה מצדו העניק הגנה וחסות למלך המקומי. המפגש בין ההינדואים לבין המוסלמים יצר השפעות בין-תרבותיות ובין-דתיות רבות, והוא ניכר היטב באדריכלות ובעבודות האמנות בנות התקופה, המאופיינות ביופי יוצא דופן.

ממלכת מוואר (שבירתה המאוחרת היא אודאיפור), שעל-פי המסורת מלכיה הם צאצאיו של השמש עצמה, הייתה היחידה שהצליחה להדוף את הלגיונות המוסלמיים ולשמור על עצמאותה. ככזו היא אף שימשה מקום מקלט לשאה ג'אהן, נסיך מוגולי שמרד באביו ונאלץ להימלט על חייו. לימים התחזק הנסיך, תפס את השלטון והתפרסם בעולם כולו כמי שבנה את הטאג' מאהל.

מה שקרה לממלכות המקומיות תחת השלטון המוסלמי, אירע לצאצאיהם תחת השלטון הבריטי. המלכים המקומיים נותרו במקומם, והפכו בעצמם למלכי חסות. השליטים המקומיים המשיכו לספק חיילים ולשלם מסים לשלטון המרכזי, ובמקביל הפכו חייהם למסואבים יותר ויותר. בתמורה לנאמנותם, ניתנו להם עוד ועוד טובות הנאה, ולמרות אורח חייהם המסורתי והאדוק של רובם, הם גם הוקסמו לא מעט מאורח החיים המערבי.

הבריטים עשו את כל שביכולתם על מנת להפוך את בני בריתם לדומים להם. כך, בשנת 1868 נפתח בעיר אג'מר שבמרכז רג'סטן בית הספר הראשון לנסיכים, המשמש עד היום כבית ספר יוקרתי. לכל נסיך נבנה ארמון נפרד (כל ארמון כזה מאכלס כיום יותר ממאתיים תלמידים). לצד מקום לרכוש בו השכלה מערבית יכלו המלכים להפגין את כוחם בפני עמיתיהם. התלמיד הראשון שהגיע לקולג' היה הנסיך מאלוור (Alwar). הוא הגיע רכוב על פיל ומלווה ב-300 איש.

דילמה של ממש עמדה בפני המלכים עת עמדה הודו לקבל את עצמאותה; האם יצטרפו אליה או לא? - זו הייתה השאלה ש-19 מלכים שחברו יחדיו, בראשם המהראג'ה של ג'איפור, התלבטו בה. בתום לבטים קשים החליטו בסופו של דבר לחבור להודו העצמאית. גבולות ממלכותיהם המאוחדות הוגדרו כגבולות המדינה, וג'איפור, עירו של מנהיגם, הפכה לבירתה.

כשהמהראג'ות הצטרפו להודו הגדולה, הם עשו זאת תוך שמירה על זכויותיהם הפיננסיות ועל רכושם. זכויות אלה אמנם נפגעו קשות ברפורמות שערכה אינדירה גנדי בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, אך למרות זאת משפחות המלוכה עודן מחזיקות בהרבה מעושרה של המדינה, ואף שזה עשרות שנים אין למלכים כל מעמד רשמי, עדיין חולקים להם התושבים, נתיניהם לשעבר, כבוד רב ומתייחסים אליהם כאל בני אלים.

שרידי העבר המפואר של המהראג'ות נמצאים על כל צעד ושעל: משרידי חומות חרבות, מבצרים נישאים, ארמונות מפוארים, מצבות זיכרון, גנים מסוגננים, אחוזות ציד שהפכו לשמורות טבע ועוד. חלק מהקומפלקסים שנבנו על-ידי המהראג'ות הם מהגדולים ומהמפוארים ביותר בעולם. הרבה מאוד משכיות החמדה המפוארות, שנותרו בידיים פרטיות, הוסבו במרוצת הזמן למוזיאונים או למלונות מורשת יוקרתיים, שממשיכים להכניס הון עתק לבעליהם, שבמקרים רבים כלל אינם חיים בהודו, אלא אי-שם מעבר לים.

אודאיפר: ארמון על האגם

הארמון הגדול ביותר ברג'סטן הוא ארמון אודאיפר, הבנוי על גדת אגם מלאכותי שנועד לספק את מימיה של העיר. כמו רוב הארמונות האחרים, גם ארמון זה בנוי מדורים-מדורים. חלקו החיצוני שימש כחצר קבלה ציבורית. מעבר לה היו חצרות ואולמות קבלה נוספים, שאליהם הורשו להיכנס בעלי אישורים מיוחדים. רק אנשים שזומנו במיוחד או ביקשו פגישה מראש יכלו לפגוש את המלך באופן פרטי.

מעבר לאולמות קבלות הפנים נמצאו מגוריו הפרטיים של המלך ומגורי הנסיכים, היועצים והמשרתים. האגף הסגור והשמור ביותר בארמון היה מגורי הנשים - ההרמון, שנוהל ביד רמה על-ידי אמו של המהראג'ה בעזרת לגיון של סריסים. כיום משמש חלק הארי של הארמון כמוזיאון. שאר חלקיו משמשים כבתי מלון, ואחד מהם עדיין משמש למגורי בית המלוכה.

פארו של הארמון ניכר כבר כשחולפים תחת שערי הכניסה המסוגננים. הם נבנו גדולים במיוחד, כדי לאפשר תחתם מעבר של פילים ועליהם אפריונים. מעל החצר החיצונית מתנשאים קירותיו הגבוהים של הארמון, ובאמצעם ניבט ריקוע מוזהב של השמש, סמל שושלת המלוכה. בחדר שמעבר לו נחבאת פינת פולחן מיוחדת, שבה מופיע השמש המשופם (בהודו השמש הוא ממין זכר) וקרניו עשויות חרבות.

בתוך הארמון שכיות חמדה רבות: ציורי מיניאטורה, ריהוט יוקרתי, אגן עשוי אבן שיש אחת, שבה נהוג היה לשקול את המלך החדש בזהב, ולהשליך את המטבעות אל ההמון. לצדם ניכרות השפעות אירופיות בדמות זכוכית בלגית ואריחים הולנדיים. מחלקים שונים בארמון נשקפים נופים יפים של העיר ושל סביבותיה. בין היתר ניתן לראות את ארמון האגם, שנבנה על אי מלאכותי בלב אגם פיצ'ולה, המשמש כיום כמלון יוקרה, ואת ארמון המונסון, שנבנה על ראש הר מחודד ושימש את משפחת המלוכה בעונה הגשומה, שבה גם מתרבים היתושים.

דונגרפור: הארמון המצויר

במרחק כמה שעות נסיעה מאודאיפור נחבאים הארמונות הלא מוכרים של דונגרפור, שושלת קטנת חשיבות. בעבר חיו בני המלוכה בארמון בראשו של הר, שייחודו בכך שכל קומותיו מצוירות. התוצאה היא מבוך רב קומתי מסחרר בעושר גוונים ומוטיבים. הציורים מתארים סצנות מחיי הארמון ומבארים סיפורים מיתולוגיים של אלים ושל אלות.

במגוריו הפרטיים של המלך עדיין ישנו ארון קיר תמים למראה, שכל חלקו הפנימי כספר לימוד מאויר ומפורט המלמד דרך גבר באישה. למרגלות הארמון, הכפר שבו מבנים קדומים רבים, ובשוליו, על גדות האגם, ניצב ארמונם החדש של מלכי המקום, שהסבו אותו למלון רב קסם שבו כל חדר שונה מהותית מרעהו.

ג'איפור: ארמון על גב פילים

בג'ייפור ובסביבתה נמצאים כמה ארמונות גדולים. המוכר שבהם הוא ארמון העיר שהוקם בלבה של העיר החדשה במאה ה-18. גם ארמון זה משמש בחלקו כמוזיאון ובחלקו למגוריה של המשפחה המלכותית. יש כאן מוזיאון לפריטי לבוש, לכלי נשק ועוד. יפה במיוחד היא חצר פנימית שבה כל שער מעוצב בסגנון שונה. מורכב במיוחד הוא שער הטווס, שעשוי כולו ממודלים מוקטנים של טווסים המקיפים את הפתח. כל אחד מהם כמו הופך לנוצה במניפת זנבו של טווס גדול יותר. "גופו" של הטווס אינו אלא מי שניצב בשער. בחצר הארמון ניצבים כלי הכסף הגדולים ביותר בעולם, שכל ייעודם היה להוביל מי גנגס עבור המהראג'ה בעת מסעותיו ללונדון.

מצפון לעיר נמצא הארמון הקדום של מלכי העיר, שבניגוד לארמון העיר נבנה במרומי הר וסביבו מערכי הגנה עצומים. אל הארמון הזה ניתן להעפיל על-גבי פילים, ובכך לשחזר במשהו את החוויה המלכותית. ארמון זה ריק לחלוטין מרהיטים ומוצגים, ובכל זאת יופיו רב: יש בו סבכות אבן מיוחדות, עמודים מגולפים וציורי קיר. גולת הכותרת היא גנים הבנויים במתכונת פרסית (שבילים ותעלות מים צולבים, וביניהם ערוגות נמוכות בשלל צורות), אגף שיבוצי המראות והמקדש לאלה קאלי, שעד היום נוהג המלך לפקוד אותו מדי שבוע, ובו גילופי שיש בגוני ירוק וחום, היוצרים שני עצי בננה במראה ריאליסטי לחלוטין.

ג'ודהפור: תחרה של אבן

על הגבעה החולית שבשיפוליה בנויה העיר ג'ודהפור מתנשאות חומותיו הכבירות של מבצר מהרנגאר, הגדול במצודות המדינה. עד לפני שנים לא רבות קיננו בחלקיו העליונים נשרים שלא יראו את קרבת המבקרים. כיום נותרו כאן רק כוורות ענק תלויות, המעטרות את כל המונומנטים הקדומים בהודו.

לצד הנופים הנפלאים של בתיה הכחולים של העיר העתיקה, הנשקפים מחומותיו, יש בארמון זה עושר אדריכלי ואמנותי רב. חלק ממבני האבן בארמון גולפו בקפדנות ובעושר כה רבים עד שהם נראים כמעשה תחרה. בגלריות השונות מוצגים אפריונים, טקסטילים יוקרתיים, עריסות תינוק מהודרות, ציורי מיניאטורות, כלי נשק מעוררי סקרנות ופלצות כאחד ועוד. הסיור בארמון אינו שלם ללא ביקור במרומי חומותיו של המבצר, שם נחבאים להם תותחים דוממים.

בונדי: פרחים טריים על הכס

בדרום המדינה נמצאת בונדי, עיירה ציורית רוגעת שמעליה גבעה מבוצרת וחלקים ממנה הם ארמון יפהפה. בשנים האחרונות הוקמו בעיירה שכוחת האל הזו כמה בתי הארחה נחמדים ומלונות מורשת צנועים. חלק מקסמם הוא בהיותם ממוקמים בלבה של העיירה העתיקה.

פסלים של שני פילים השעונים חדק כנגד חדק ניצבים מעל שער הכניסה המרכזי לארמון. מעבר לשער מדוריו השונים של הארמון המתגלים זה אחר זה. גם כאן נשקפים נופים יפים על העיירה ועל האגם המלאכותי, וגם כאן חלקים מהארמון מצוירים בצבעים עזים וחיים. אם רק מתמזל המזל יסכימו שומרי המקום (בתמורה לכמה מעות) לפתוח עבורכם מעין מעבר סתרים, המקצר משמעותית את הדרך מאגף אחד של הארמון למשנהו. באולם הקבלה של הארמון ניצב עדיין כס השיש המפואר. אמנם השטיחים והכסתות הרקומים כבר אינם, וגם המהראג'ה אינו מגיע עוד לשבת כאן, אבל מדי יום מונחים כאן פרחים טריים כמנחה עבורו, כאילו בכל רגע הוא ישוב.

מסביב לעולם

1 עד 17 בינואר

ניו יורק, מלחמת הכוכבים

אם אתם נוסעים לניו יורק, עם ילדים או עם חיבה ונוסטלגיה לעולמות "מלחמת הכוכבים", אל תוותרו על התערוכה Star Wars And The Power Of Costumes, המציגה 70 תלבושות מששת סרטי מלחמת הכוכבים הראשונים ועוד שבע מהסרט החדש, "הכוח מתעורר". בתערוכה ניתן לראות קלאסיקות כמו המסיכה של דארת ויידר, את חליפת הזהב של C-3PO, את הביקיני של הנסיכה ליאה, ועוד.

התערוכה מציגה את תהליך יצירת התלבושות החל מסקיצות ראשוניות ועד המוצר הסופי ואת הקשר שבין הדמויות לתלבושותיהן. לצד כל אלה פועלות במקום גם תערוכה אינטראקטיבית וחוויה וירטואלית שבה תוכלו למדוד חלק מהתלבושות עליכם. לצפייה בסרטון סרקו את הקוד.

איפה Discovery Times Square, רחוב 44 פינת 226 מערב

מתי: עד 29 בפברואר 2016

ברלין, פסטיבל מחול

גם מי שאינו שוחר מחול מובהק, אך מתעתד לשהות בברלין בימי הפסטיבל, מומלץ לו לתת צ'אנס לפסטיבל המיוחד הזה, הנקרא "ימי המחול של ברלין" (Tanztage) המתקיים בעיר מדי שנה. משתתפים בו מיטב הכוריאוגרפים והרקדנים שפועלים בעיר, שמשלבים תנועה עם יצירות מרשימות בתחום הוויזואליה והסאונד. לצד אלה התוכנית נותנת ביטוי גם לריקודי מועדונים, לריקודי פופ, ברייקדאנס ועוד. להתרשמות מהיופי הוויזואלי המרהיב, סרקו את הקוד.

מתי: 7 עד 17 בינואר

איפה: מתחם Sophiensaele

גלובלי, יום ללא מכנסיים

יום ללא מכנסיים (No Pants Day) הוא אירוע בינלאומי, שבמהלכו נוסעים המשתתפים ברכבות תחתיות בלי מכנסיים, אך פרט לכך בלבוש מלא. תחילתה של המסורת בניו יורק ב-2002, כששבעה חברים בקבוצת היצירה "Improv Everywhere" נכנסו לרכבת התחתית בניו יורק, והסירו את המכנסיים. משם הרעיון הוא להתנהג בטבעיות - לקרוא עיתון, להציץ בסמארטפון, לבהות בנוסעים האחרים.

ב-2006 השתתפו באירוע הניו יורקי כבר כ-150 נטולי מכנסיים, ומאז המספרים גדלים בהתמדה, לאלפי אנשים בעשרות ערים בעולם. השנה אמורות להשתתף 60 ערים בעולם, כולל ישראל. המארגנים הישראלים מזכירים: "דווקא בתקופה מתוחה זו חשוב לזכור לצחוק קצת, לשבור שגרה וליהנות. אין לנו אידיאולוגיה פרט לזה". לאלה המתלבטים אם חוטיני מנומר אינו נועז מדי, הם מציעים לשקול תחתוני בוקסר סולידיים וממליצים לחיילים במדים שלא להצטרף למיזם, מניסיון. לצפייה בסרטון הניו יורקי סרקו את הקוד.

מתי: 10 בינואר

איפה: בארץ ובעולם

לקבוצת הפייסבוק הישראלית: www.facebook.com/ImprovIsrael

טיסות: אל רג'סטן ניתן להגיע בנסיעה מדלהי (המרחק בין דלהי לג'איפור הוא כשש שעות נסיעה). ישנן טיסות ממומבאי אל ג'איפור, אודאיפור, ג'ודהפור וכן ערים אחרות במדינה.

מלונות: בכל הערים הגדולות ישנם מלונות בדרגות שונות: ממלונות מורשת ומלונות מודרניים בדרגת חמישה כוכבים (ואף יותר) ועד מלונות פשוטים ובתי הארחה צנועים. המעוניינים בלינה במלונות-ארמונות ימצאו מבחר נאה באתרים www.palacesofindia.com, http://neemranahotels.com/palaces-india ואחרים.

עונה מומלצת: העונה הטובה ביותר לבקר היא החורף: הטמפרטורות נמוכות יחסית ואין גשם.