בדרך לסערה? דורית סלינגר שוב מרעידה את שוק הפנסיה

המפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, ממש לא מאמינה לסוכני הביטוח ולגופים המוסדיים - בעיקר לקבוצות הביטוח - וכבר זמן רב שהיא פועלת מעל לראשם או לצדו, בכבישים עוקפים, בעיקר דרך המעסיקים. כך, היא מכתיבה מציאות חדשה ושונה של פיקוח ישיר, פעיל, אגרסיבי ומנהל - לא עוד הגדרת כללים והותרת הזירה לתחרות בשוק, כי אם קביעת אופי המוצרים, מפרטי השירות והמחיר.

הצעד הדרמטי החדש שלה, רעידת אדמה של ממש, קרה אתמול. מדובר בטיוטת חוזר שלפיה מדי שלוש שנים ייצא מכרז לבחירת קרן ברירת מחדל לכלל הציבור, בהסתמך על המחיר הנמוך שתסכים לגבות הזוכה, וזאת תוך העדפת קרנות הפנסיה שאינן בבעלות חמש קבוצות הביטוח הגדולות. לקרן זו יצורפו עובדים שלא בחרו בעת הצטרפותם למקום העבודה במוצר פנסיוני.

נראה שסלינגר מעוניינת שצעד זה יפחית את דמי הניהול בפנסיה באמצעות קביעת רף מקסימלי אפקטיבי של עד 2% מההפקדות השוטפות, ובתקווה עד 0.3% מהצבירה - שנמוך בהרבה מזה שנקוב בהוראות הרשמיות (שם עומד הרף על 6% מהפרמיה השוטפת ו-0.5% מהצבירה).

נוסף על כך, ההוראות כוללות הנחיות מרעישות לגבי אופן בחירת קרן ברירת מחדל אחרת, שלא לכלל הציבור, על-ידי מעסיקים או ארגוני עובדים, על פי שלושה קריטריונים בלבד: איכות השירות, בהסתמך על מדד האוצר; השוואת תשואות במסלולי ברירת המחדל לתקופה של חמש שנים אחרונות בלבד; ושיעור דמי הניהול המוצעים על-ידי הגוף המוסדי.

הוראות אלה יצרו אתמול רעש אדיר, ושמענו כמה פעילים בשוק הביטוח, ומחוצה לו, שקוראים לזה הלאמה של הפנסיה. הם מגזימים - מדובר "רק" בצעד אגרסיבי, על סף ניהול עסקי.

למעשה, סלינגר פועלת כך גם בשוק ביטוחי הבריאות (שם היא קבעה פוליסה אחידה שמתחדשת מדי שנתיים, ובשל כך עלולה להתברר בעתיד הרחוק כריקה מתוכן או כיקרה מאוד) ובתחום ביטוחי הרכב (שם היא מקדמת חלופה לשוק באמצעות "הפול"), ועתה היא משלימה מהלך דרמטי אחר שעשתה אך לפני חודשיים, עם פרסום טיוטת חוזר להחלת תקנון אחיד לקרנות הפנסיה החדשות, שמטרתו לקבוע רף מקסימלי אפקטיבי חדש ונמוך לחיסכון בקרנות הפנסיה.

ההוראה מאתמול - לפי שעה במעמד טיוטה - תעורר מלחמה. כנראה מכמה כיוונים. מצד אחד ישנם בתי ההשקעות שמברכים, ומצד שני שורת מתנגדים פוטנציאליים. החשודים המיידיים הם חברות הביטוח שמחזיקות בקרנות הפנסיה הגדולות בשוק (שם אמר לנו גורם: "האם בהחלטת פקיד מדינה מלאימה ענף שלם? זה מטורף"), וסוכני הביטוח ומנהלי ההסדרים הפנסיוניים שכנראה ייפגעו מאוד מהמהלך שיחתוך להם את פוטנציאל העמלות במידה קריטית ("היא פותחת עתה ביטוח לאומי ב', כי ביטוח לאומי א' הוא ממש הצלחה גדולה", אומר לנו סוכן גדול בציניות, ומוסיף "היא ממוטטת את חברות ניהול קרנות הפנסיה. זו רגולציה קפריזית"). אבל לא רק הם. גם המעסיקים וההסתדרות שמייצגת את העובדים עשויים להתברר כמתנגדים, ואלה הם מתנגדים עיקשים מאוד.

כאמור, סלינגר רואה במעסיקים גורם שישנה את שוק הפנסיה וייטיב את מצב החוסך/עובד. בין אם מדובר בהוראות הממשק האחיד, בהכרח לתת בחירה לעובד וכן לדאוג רק לאינטרסים שלו, או בהשוואת והעלאת שיעורי ההפקדות לעובדים, היא רוצה לשנות את השוק הפנסיוני באמצעותם. לצורך זה היא גם ניסתה לרתום את חוק ההסדרים האחרון, והוראות אחרות. להסתדרות, נציין, חשיבות בתור המייצגת של העובדים.

כאמור, לפני כחודש וחצי נדרשה סלינגר להסכמות של ההסתדרות ונציגי המעסיקים כדי להעביר בוועדת הכספים את רפורמת ההפרדה בין תפעול ושיווק פנסיוני, כחלק מחוק ההסדרים. לצורך כך היא הגיעה להסכמות עם הגורמים הללו, שאותן ההוראה מאתמול כנראה מפירה. מה גם שלאור הטיוטה, מעכשיו יידרשו המעסיקים לעשות מחדש את כל המכרזים הפנסיוניים שכבר עשו, וכנראה שבלחץ זמן.

אפרופו חוק ההסדרים, בתחילה הוא כלל בחובו גם את המסגרת לקרן ברירת המחדל. זה הוצא מחוק ההסדרים במסגרת הסכמות נרחבות שהושגו בין האוצר לבין חברי הכנסת, נציגי המעסיקים, ההסתדרות ועוד. עתה סלינגר כבר לא מחכה לכנסת, ומעבירה את המהלך הכה משמעותי דרך חוזר - הליך פשוט שרק היא מחליטה לגביו, ושאינו דורש אישור בכנסת.

זו לא הפעם הראשונה שהאוצר בוחר בכביש עוקף כנסת כדי להעביר רפורמות משמעותיות, ועושה זאת באמצעות כלים שמייתרים אחרים. הדבר יעורר אולי התנגדות נוספת מכיוונו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני.

צל"ש או טר"ש

המטרה של סלינגר ראויה. דאגה לצרכן. אבל, בתחום כמו הפנסיה, טובת הצרכן היא דבר מורכב. מדובר בשירות שמסופק לאורך עשורים רבים, וחלק מטובת הלקוח היא הבטחת איכות שירות מינימלי כיום וגם בעוד עשרות שנים. זה אומר שישנה חשיבות רבה ליציבות. בצעד שעליו הכריזה אתמול סלינגר היא בוחרת את טובת הצרכן כיום, ובעיקר מהפריזמה של הוזלת דמי הניהול. מישהו בשוק הגדיר זאת: "היא רוצה שכל השוק יהיה בגולן טלקום", תוך שהוסיף כי "ראינו איך זה מתקדם". בכך היא לוקחת על עצמה ועל המדינה אחריות אדירה. ההעדפה לטובת החברות הקטנות בשוק הפנסיה אומרת שיש סיכוי נוסף, גם אם זניח, שגוף עם משאבים פחותים יזכה בקבוצת לקוחות אדירת ממדים, ויתקשה לתת שירות טוב. או אז, למי יבואו הלקוחות בטענות? לפיקוח ולמדינה.

כך, סלינגר מתבררת כרגולטורית שמקבלת החלטות, גם דרמטיות, לבד, ורצה איתן קרוב לחזה ובספרינט עד לקו הסיום. לא אחת נראה שהיא נוקטת צעדים שאינם מדודים ואינם זהירים. בכל אופן, המניעים שלה ראויים, ואם היא תצליח להגשים את מטרותיה מבלי שהשירות בענף ייפגם לאורך השנים, אז היא תשפר את מצב הצרכן הממוצע, ויגיע לה צל"ש. מנגד, אם יתברר בעתיד שיותר מדי פעילים נשברו, והשוק לא טוב דיו, זה עלול להתברר כטר"ש.

ולסיום, אם וכאשר הטיוטה תהפוך לחוזר, יהיה מדובר בפגיעה אדירה בשווי של קרנות הפנסיה הגדולות ביותר, שבבעלות מנורה מבטחים, מגדל, כלל ביטוח, הראל והפניקס, ומכאן שגם בחברות האימהות. אפשר שמדובר במכה בתזמון בעייתי במיוחד לאי.די.בי, ששולטת בכלל ביטוח, ולקבוצת דלק, ששולטת בהפניקס, משום ששתיהן נמצאות בימים אלה בעיצומם של מהלכים למכירת החזקותיהן בקבוצות הביטוח - והנה באה עוד רפורמה מבית האוצר, שמשנה רמות שווי ומצריכה חשיבה מחדש. בשורה לא טובה למוכרים, שגם כך רואים את הרוכשים הסינים הפוטנציאליים מתקשים לקבל את אישור הפיקוח על הביטוח.