עיכובים של שנים, מחלוקות כספיות עם ספקים בינלאומיים ומיליוני שקלים שירדו לטמיון: עתיד פרויקט הפחתת הפליטות הענק של חברת החשמל לוט בערפל.
כפי שחשף "גלובס" במאי האחרון, לאחר שבמשך שנים עבדה חברת החשמל על הסבת תחנת הכוח בחדרה לגז טבעי, היא שוקלת במקום זאת להתקין סולקנים שיפחיתו את הזיהום ב-90%. אלא שלטענת מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, התקנת הסולקנים, שדורשת השקעה של מיליארדי שקלים, תסכן את מצבה הפיננסי של החברה.
במכתב ששלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, ביקש יוגב כי "טרם נכפית על החברה תוכנית השקעות בהיקפים הנדרשים, תתקבל החלטה של רשות החשמל בדבר הכרה תעריפית מלאה ופריסת ההשקעה של התוכנית".
לטענת יוגב, מצבה הפיננסי של החברה לא מאפשר לה להשקיע כנדרש, ואם תעשה זאת, "הדבר יחייב הקטנת השקעות במקטעים האחרים, לרבות הולכה וחלוקה".
פרויקט הפחתת הפליטות, שנועד להפחית את פליטות המזהמים בתחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, הוא אחד הפרויקטים המורכבים והיקרים של חברת החשמל. הוא יצא לדרך ב-2010 בעקבות הוראה של השר להגנת הסביבה אז, גלעד ארדן, המחייבת את חברת החשמל לפעול להפחתת הפליטות המסוכנות של תחנות הכוח.
לפרויקט נקבעו לוחות זמנים עד סוף 2016, אך לאור טענות חברת החשמל שנגרמו לה עיכובים שאינם בשליטתה, אישר לה המשרד להגנת הסביבה דחייה עד ינואר 2018. אלא שהחברה לא תעמוד גם בלוח זמנים זה.
פרויקט של 10 מיליארד שקל
מתוך פרויקט שנאמד ב-8-10 מיליארד שקל הוציאה החברה עד כה כ-3.5 מיליארד שקל. עד היום פעלה החברה להסבת 2 מתוך 6 יחידות הייצור באורות רבין בחדרה והסבת 2 מתוך 4 יחידות הייצור ברוטנברג שבאשקלון. לגבי יחידות 1-4 בחדרה, שהן המזהמות ביותר, טרם נעשתה עבודה. במשך שנים בחנה החברה אפשרות להסב אותן לגז, אך האופציה הזאת כנראה ירדה מהפרק. גם לגבי יחידות 5-6 בחדרה עוד לא הושלמה העבודה - הן עדיין לא פועלות. חיבור יחידה 6 לרשת החשמל נראה רחוק וסנכרון יחידה 5 לרשת החשמל נתקל בבעיות, מספר ל"גלובס" גורם המעורב בפרויקט. עוד הוא מוסיף, כי החברה נתונה בסכסוכים כספיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים עם החברות הבינלאומיות שמעורבות בו, ובהן חברת CDI האמריקאית, יצרנית הארובה, וחברת BNG שסיפקה את מערכת ה-SCR לניקוי תחמוצות החנקן.
"בואי נגיד שהמחלקה המשפטית של חברת החשמל עובדת שעות נוספות רק בגלל הפרויקט הזה", טוען אותו גורם. נציין שגורמים בחברה טוענים שמדובר במהלך עסקים טבעי בין קבלן ללקוח ובתקלות סטנדרטיות שהן חלק מהליך רגיל של הפעלה אחרי חודשים רבים של השבתה.
גורם נוסף המעורב בפרויקט מתאר התנהלות רשלנית ומספר כי "לקראת סיום העבודות שכחה החברה לשאוב את הפירורים שנשארו מהריתוכים, מה שהוביל להרס חלק מהטורבינות. לכן היא הייתה צריכה להזמין להבים חדשים במיליוני שקלים. קשה לאמוד עוד את גובה הנזק. זה יכול להגיע ל-5 מיליון שקל, אבל גם ל-20 מיליון". בחברת החשמל הבהירו כי לא מוכר להם מקרה כזה.
לא עומדים בזמנים
כפי שחשף "גלובס" בחודש שעבר, רשות החשמל מסרבת להכיר לחברה ב-780 מיליון שקל שהשקיעה בפרויקט, וזאת בטענה כי מדובר בחריגות שרק הולכות ותופחות. מתוך הבנה כי החברה לא עומדת בלוחות הזמנים, התערב המשרד להגנת הסביבה ודרש בינתיים מחח"י להפחית בכל שנה את השימוש ביחידות הפחמיות ב-10%. משרד האנרגיה גם הוא התערב והחליט אתמול לחייב את החברה להפחית את השימוש שלה ביחידות הפחמיות ב-15%.
מחברת החשמל נמסר: "המידע שהועבר לידיעתכם הוא שגוי ומוטעה. חברת החשמל משקיעה משאבים רבים במטרה לקדם את הפרויקט הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל - הפחתת הפליטות, פרויקט הנדסי מסובך ועתיר השקעות המתבצע בתחנות פעילות של חברת החשמל. במסגרת זו מפעילה החברה קבלנים רבים, חלקם מהארץ וחלקם מחו"ל. יחידה 5 באתר אורות רבין סונכרנה בהצלחה יתרה לרשת החשמל ביום חמישי האחרון, בניגוד למה שהועבר אליכם.
"לאור העובדה שמדובר בהחזרת יחידת ייצור שעברה שינויים ותוספות מתקנים לטובת הפחתת פליטות, שלב הבדיקות וההתאמות החל ביום חמישי האחרון וצפוי להימשך עד תחילת חודש פברואר 2016.בפרויקט הנדסי מורכב כמו זה, צפוי שבשלב ההכנסה לפעולה יידרשו התאמות ואף עשויות לקרות תקלות שונות בתהליך ההרצה וההכנסה לפעולה. החברה תטפל בכל בעיה שתתעורר בשיתוף כל הגורמים המעורבים בפרויקט. "לא ידוע לנו על דחיית ההחלטה לביצוע הפחתת פליטות ביחידות 1-4 באורות רבין".
דוח: "תוכנית הפחתת הפליטות לא תצא לפועל אם לא יהיה בעל בית"
ישראל חתמה החודש על אמנה בינלאומית להפחתת פליטות, שבה התחייבה להפחית ב-25% את פליטות גזי החממה שלה עד 2030, אלא שדוח של המרכז הישראלי להעצמת האזרח, עמותה שעוקבת אחרי יישום החלטות הממשלה, בשיתוף ארגון חיים וסביבה (ארגון גג של 130 ארגונים סביבתיים בישראל), מראה כי הממשלה כבר גיבשה בשנים האחרונות שלוש החלטות בנושא שלא יושמו או יושמו באופן חלקי בלבד. הדוח הוגש למשרדי האוצר, הכלכלה, הגנת הסביבה והאנרגיה, והוצג היום בכנסת.
"המציאות מוכיחה שישראל יודעת טוב מאוד לגבש תוכניות ולקבוע מדיניות, אך נכשלת בליישם אותן", אומר מנכ"ל העמותה תומר לוטן. "זה כמעט מגוחך לגבש תוכנית חדשה להפחתת פליטות, מבלי ללמוד מטעויות העבר".
לטענת לוטן, החסם העיקרי בפני יישום ההחלטות הוא שאין כתובת אחת. "יישום החלטות דרמטיות מחייב תיאום מלא של הרגולטורים. חסר משרד שיגיד 'זה הנושא שלי ואני מחליט לקדם אותו בכל הכוח'. ההחלטה על בנייה ירוקה, למשל, יושמה בצורה טובה כי היה ברור שהמשרד להגנת הסביבה מקדם אותו. לא כך בנושא הפחתת הפליטות".
משרדי הממשלה היו אמורים לגבש תוכנית בין-משרדית ליישום היעד בהפחתת פליטות, אך לאור סכסוך בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה, כל משרד מגבש תוכנית משלו ונדמה ששוב אין "בעל בית".
הערכות: משרד האנרגיה הציל את חברת החשמל מתשלום עודף של 3 מיליארד שקל
הוראת משרד האנרגיה להפחית את השימוש בפחם ב-15% תעזור לחברת החשמל להתמודד עם כל עודפי הגז שרכשה מתמר - כך מעריכים היום גורמים במשק האנרגיה. להערכת החברה, בשנים 2018-2023 יצטברו אצלה עודפי גז בכמות של 3.53 BCM, בעלות של כ-3 מיליארד שקל.
"חברת החשמל מייצרת בשנה כ-29 מיליארד קוט"ש מפחם. הפחתה של 15% פירושה הפחתת השימוש בפחם בכ-4.5 מיליארד קוט"ש. אותם ניתן לייצר באמצעות 0.9 BCM של גז", מסביר מיקי קורנר, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז, המשמש כיום יועץ עצמאי במשק האנרגיה. "יצרני החשמל הפרטיים ודאי "ינגסו" בחלק מאותו גז, אך גם אם חברת החשמל תגדיל את הצריכה שלה בכל שנה ב-0.5 BCM, עדיין זה פותר לה את כל בעיית עודפי הגז. אף שבטווח הקצר תעריף החשמל יעלה כי מחיר הגז גבוה ממחיר הפחם, בטווח הארוך, גם חברת החשמל וגם הצרכנים יודו על ההחלטה".
עוד מוסיף קורנר כי להפחתת השימוש בפחם קיימות תועלות סביבתיות "על בסיס דוח קנדל לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות.
חיסכון של 4.5 מיליארד קוט"ש מפחם, פירושו חיסכון עלויות סביבתיות של כ-790 מיליון שקל בשנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.