איל ההימורים שלדון אדלסון התראיין ליומון הסיני בשפה האנגלית "Macau Daily Times" ואמר כי אין לו השפעה על התכנים ב"ישראל היום", וכי הוא נפגש עם עורך העיתון, עמוס רגב, רק 4 פעמים בשנה.
מרבית הראיון, שהתפרסם לפני שבוע, הוקדש לעסקיו של אדלסון בתחום ההימורים במקאו, אך חלקו הוקדש גם לעסקיו בתחום התקשורת.
בתשובה לשאלה אם יש לו תוכניות לרכישת כלי תקשורת בסין, כפי שעשה לאחרונה בלאס וגאס בארה"ב, אמר אדלסון: "לא, לא. יש לנו עיתון בישראל, והוא העיתון הנקרא ביותר [...] התחלתי אותו כי העיתון שם ('ידיעות אחרונות') היה כל-כך שמאלני שהוא הטעה את הציבור, וכשנפגשתי עם הבעלים, הוא אמר לי שהוא לא רוצה שאתחרה בו.
"אמרתי לו: 'אז פשוט תתקרב למרכז הפוליטי'. הוא אמר לי שהוא כבר בצד הימני של המפה, ואני אמרתי לו: 'לא, אתה לא, אתה בשמאל'. אז הקמתי אותו, והמודל העסקי הבסיסי שלי הוא לחלק אותו בחינם ולשרוד מפרסום, וזה מה שאני עושה. רכשתי בית דפוס.
"יש לי מאות עובדים, אבל אתה יודע באיזו תכיפות אני מדבר עם העורך? רק כשאני מגיע לשם, בערך 4 פעמים בשנה. אני אף פעם לא מתקשר אליהם".
אדלסון נשאל גם על הרכישה האחרונה שלו בלאס וגאס - "The Review Journal" - והתבקש להתייחס להשערה שההשקעות שלו נועדו להשיג השפעה פוליטית. "הריוויו ג'ורנל הוא גם ככה בימין, אז כמה עוד אני יכול להזיז אותו ימינה? הוא כבר שם", ענה אדלסון.
- אז עורכים ועיתונאים יכולים לפעול באופן עצמאי?
אדלסון: "הם יכולים לפעול בעצמם. בישראל היום יש לנו כ-200 עובדים. אתם יכולים להתקשר לכל אחד מהם ולשאול: 'האם מישהו ממשפחת אדלסון אי-פעם אמר לכם מה לכתוב או מה לא לכתוב?', והם יגידו: 'לא'. אם מישהו הולך לכתוב עליי משהו רע, אפילו אם אין לזה הצדקה - לא אדע על זה עד אחרי שזה יקרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
