ניר ברקת חכם על עשירים

בואו נתערב שמי שמחזיק דירת רפאים בירושלים, מחזיק גם בדירת רפאים בפריז או בלונדון, אולי בשתיהן, ואפשר גם דירה רביעית במנהטן. ככה עשירים - מרבים דירות בערים גלובליות, גדולות ומצליחות. והנה בירושלים, כך הכריז בשבוע שעבר ראש העיר ניר ברקת, יתחילו השנה לגבות מדירות כאלו מס עירוני גדול פי שניים. למה? הוא הסביר: כדי להגדיל את היצע הדיור, ולהפעיל לחץ על בעליהן להשכיר אותן "לצעירים". ובכן, הצחקתם את העשירים, וגם את הצעירים. תוספת ארנונה בסך אלפיים ואפילו 4,000 שקלים בשנה לא תניע בעלי דירות כאלה להביא בתוכן דיירים זמניים, ובכלל, הן אינן בגודל ובמפרט שמתאים למשפחות צעירות או סטודנטים רווקים.

לפיכך מסופקני אם זה המס אשר יהפוך את ירושלים לאטרקטיבית ואפשרית לצעירים. יש שלל מהלכים אחרים שיכולים לקרב למטרה: למשל, טיפוח עסקים קטנים ועידוד פעילות שגרתית ברחובות ("התחנה" אינה הדרך וגם החריבה רחוב טוב שפעל בסמוך לה); בתי קולנוע צמודים למרחב ציבורי מזמין (סינמה סיטי הוא ההפך הגמור); הרחבת מדרכות וסלילת שבילי אופניים (בשיקגו מהלך כזה שינה שכונות שלמות).

נכון, בשביל לעשות את כל אלה צריך כסף, וחלקו יכול להגיע מארנונה. והנה הבעיה: מחצית מתושבי ירושלים פטורים מארנונה מטעמים כלכליים, וגם בקרב המחויבים בתשלום, הגבייה אינה עולה על 60%. מצב זה גורם לגירעון שנתי "טבעי" קבוע בהיקף חצי מיליארד שקלים ויותר, ולא מס דירות הרפאים יכסה אותו.

ראש עיר אמיץ היה גובה מס אמת מתושביו החייבים, בלי לחשוש מעימות איתם. ראש עיר נאמן לתפקידו היה פונה לממשלה ודורש להפסיק את ההנחות לתושביו הקבועים שמכניסים אותו לחובות ומקשים עליו לטפל ולפתח את ירושלים. רוצה הממשלה לסעוד עניים, בבקשה - שתיתן להם כסף מתקציבה ולא תאלץ אותו, כראש העיר, לעשות הנחה על איסוף אשפה, תאורה ברחובות, ושיפור חוצות בכל המובנים שהופכים עיר למושכת ציבור מהסוג שברקת שואף שיבוא ויגור אצלו. אם הארנונה גבוהה מדי לתושבים ירושלים הנוכחיים שרגילים לפטור, אדרבא, שיעזבו את העיר ויפנו דירות "רגילות" לתושבים חדשים ועובדים, שיכולים לשלם.

אקזיט לשולחן הממשלה

ובחזרה למס הרפאים: אם עשירים לא יקנו דירות בירושלים בגללו, הם יקנו בלונדון, בניו יורק ובברלין. ערים אלה אטרקטיביות גם בגלל עשירים שגרים בהן והעסקים שהם מעוררים: מסעדות יוקרה, מעדניות מיוחדות, אופנה עלית וגלריות של אמנות עכשווית, שמשרתות את העשירים תמיד, ואת מעמד הביניים לפעמים. ה"עניים" (סטודנטים) יכולים למצוא בעסקים כאלה את פרנסתם, "לשטוף עיניים" בחלונות הראווה, לאכול בהן פעם בשנה ולרכוש משהו פעם בשנתיים. עיר לא צריכה להיות רק לעשירים, אבל כדאי לה מאוד שיהיו בה גם כאלה. הבה נודה, ערים "רגילות" שגרים בהן רק בני מעמד ביניים, בדרך כלל די משעממות.

ברקת חכם על עשירים, מיסוי שלהם הוא מהלך שמצטלם טוב, זה "צדק חברתי" וזה אופנתי. כך נמנעים מריב עם התושבים, ולא באים בדרישות לשלטון המרכזי. המהלך לא טוב לעיר? לא נורא, בייחוד אם אתה ראש עיר רק כדי לעשות אקזיט לשולחן הממשלה.