השכר החלומי של דוברי החברות הממשלתיות - על חשבונכם

אין זה סוד ששיאני השכר במגזר הציבורי הם בד"כ רופאים מומחים. בשנת 2014, לדוגמה - ולפי דו"ח הממונה על השכר באוצר שיצא בדצמבר 2015 האחרון - השיאן היה גינקולוג מומחה בקופת חולים "כללית". שכר הברוטו הממוצע שלו לחודש עמד על כמעט 128 אלף שקל.

אך מסתבר שלא חייבים ללמוד רפואה במשך לפחות 7 שנים כדי להיכלל ברשימת שיאני השכר במגזר הציבורי - אפילו אם לא מדובר בעשיריות הראשונות של הדירוג. "גלובס" בחר לחזור לאותו דו"ח ולבדוק מיהם שיאני השכר מבין דוברי המגזר הציבורי, דהיינו לתת לקוראינו מושג כלשהו כמה משתכר דובר של חברה ציבורית. והמסקנה? לא רע. שכר די שווה עבור מי שבין היתר, תפקידו הוא לשכנע את עמיתיה למקצוע של כותבת שורות אלו להשתדל להחמיא לגוף אותו הוא מדברר.

לפני שנצלול לתוך הנתונים שמצאנו, תזכורת קצרצרה: הממונה על השכר באוצר הפריד בדו"חותיו בין שיאני שכר במגזר הציבורי (דהיינו חברות דוגמת נמל אשדוד) לבין שיאני שכר במשרדי הממשלה (דוגמת משרד המשפטים). בדיקת "גלובס" העלתה כי נמצאו שיאנים שתפקידם הוא דובר רק ברשימת המגזר הציבורי, וכאלו נמצאו שישה: ארבעה מהם נשים ושניים גברים. מקרה? כנראה שלא. לפי אותו דו"ח, ואנחנו מצטטים: "אפשר לראות כי ברוב תפקידי הניהול יש רוב גברי, למעט תפקידים ספציפיים כגון דוברות וייעוץ משפטי, שבהם יש רוב נשי".

 דברור ושכר נאה בצדו

ועכשיו לנתונים: שיאנית השכר מבין דוברי המגזר הציבורי (לפי שכר ברוטו ולא לפי עלות מעסיק) היא אליענה פישלר, דוברת התעשייה האווירית. שכר הברוטו החודשי של פישלר עמד בשנת 2014 על 48,415 שקל, דהיינו קצת מעל חצי מיליון שקל בשנה. עלות העסקתה, לעומת זאת, עמדה על 58,789 שקל בחודש, דהיינו בערך 700 אלף שקל בשנה. עלות העסקה, נזכיר, כוללת הפרשות לפנסיה, שווי רכב, שווי טלפון נייד ושאר הטבות סוציאליות ואחרות שאינן תזרימיות אך שוות כסף כמעט כמו שכר בסיס ו/או בונוס.

נציגה אחת למגזר הבריאות

פישלר נכנסה לתפקידה בדיוק ב-1 בינואר 2014, וזה אומר שהיא סוגרת עכשיו שנתיים בתפקיד. לפני שהצטרפה לתע"א, הובילה את מערכי התקשורת והדוברות של בנק ירושלים, משרד ראיית החשבון BDO זיו האפט ועוד. בין היתר, שימשה בעברה דוברת הבורסה לני"ע. התעשייה האווירית, די בקיצור, היא למעשה זרוע המו"פ והייצור של מוצרי תעופה וחלל של מדינת ישראל.

השיאן השני הוא יגאל בן זיקרי, דובר נמל אשדוד, כנראה הנמל הכי מושמץ במדינה וזה אומר שידיו של בן זיקרי עמוסות בעבודה. שכרו החודשי של בן זיקרי עמד על 41,360 שקל בעוד עלות העסקתו עמדה על 53,664 שקל. בן זיקרי משמש בתפקידו זה משנת 2002, ובשנת 2009 שודרג לסמנכ"ל דוברות ותקשורת תאגידית. נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל, ומהווה שער כניסה מרכזי לסחורות ומטענים למדינת ישראל.

אחרי בן זיקרי מדורג עופר לפלר, דובר רשות שדות התעופה - הרשות שכל שביתה שלה הופכת את נתב"ג לאחד המקומות הצפופים בישראל. שכרו החודשי של בן זיקרי עמד על 41,066 שקל, אך עלות העסקתו הייתה גבוהה משמעותית, והוא למעשה הדובר בעל עלות ההעסקה הגבוהה ביותר מבין השישה: 60,285 שקל או בערך 723 אלף שקל בשנה. לפני שהצטרף בשנת 2013 לרשות שמאפשרת לנו לטוס מתל אביב לניו יורק, כיהן לפלר כמנהל יחידת הדוברות ויחסי הציבור של הסוכנות היהודית, והדובר של ועדת טירקל, הוועדה לבדיקת אירועי המשט לעזה.

שלושת השיאנים הנותרים הם נשים: שכרה החודשי של דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל, עמד על 40,945 שקל. בודינגר מכהנת בתפקידה מאז שנת 2012 ובעברה נמנתה על מקימי חברת החדשות של ערוץ 2, ומקימי חברת החדשות של ערוץ 10.

השיאנית הלפני אחרונה היא נציגת מערכת הבריאות ברשימה, דוברת שירותי בריאות "כללית", מיכל קיזלשטיין. שכרה החודשי עמד על 40,845 שקל וגם במקרה שלה, עלות ההעסקה שלה היא גבוהה משמעותית לעומת שכר הברוטו: 56,931 שקל. קיזלשטיין נכנסה לתפקידה בתחילת 2010 ושימשה בעברה כדוברת זכיינית ערוץ 2 "רשת".

אחרונה ברשימה היא רות רנרט, דוברת "מקורות", החברה שמזרימה מים לברזים בבתים שלנו. שכרה החודשי של רנרט עמד על 40,666 שקל, בעוד עלות העסקתה הייתה שלישית לזו של לפלר: 58,383 שקל. רנרט הייתה בעברה מנהלת רגולציה בבנק דיסקונט ודוברת הוועדה למאבק בתאונות הדרכים של הכנסת.