שנה פושרת, בלשון המעטה

רגע לפני תום שנת 2015 הציגה הנהלת הבורסה בתל אביב לציבור הרחב את הישגיה בשנה החולפת, ופרסה את תוכניותיה לשנה הבאה. כמו כל ארגון עסקי טרחה הבורסה בכישרון רב למרוח שכבות של מייק אפ על נקודות התורפה, ולהדגיש את הפרופיל היפה שלה. וכך, מי שמעיין בסקירה השנתית יתרשם כי מדובר בשנה מוצלחת במיוחד עבור הבורסה המקומית. אולם כל מי שיעבור בין מנהלי ההשקעות המקומיים יגלה מיד כי הדעה הרווחת היא שבורסת תל אביב מסכמת שנה פושרת בלשון המעטה.

הגידול השנתי בשיעור של 18% במחזורי המסחר היומיים הממוצעים לרמה של 1.4 מיליארד שקל הוא לא יותר ממסך עשן לעובדה שמחזורי המסחר במניות השורה השנייה והשורה השלישית נותרו מצומקים. יבוא חברות דואליות לבורסת תל אביב חייב את המשקיעים לעדכן החזקות וייצר פעילות סרק שהגדילה את מחזורי המסחר ותרמה לעמלות חברי הבורסה, אולם לא תרמה להגברת הסחירות והנזילות.

בעיית הנזילות והסחירות בבורסת תל אביב נותרה הבעיה המרכזית גם בשנה החולפת. בשנת 2007 עמד מחזור המסחר היומי הממוצע במניות והמירים על 2 מיליארד שקל לא כולל תעודות סל. בשנת 2015 הגיע הנתון הזה הזה ל-950 מליון שקל בלבד. די בעובדות הללו כדי להבין את עומק הבור אליו נקלעה הבורסה בתל אביב בשנים האחרונות, ואת המרחק של מחזורי המסחר הנוכחיים מהיקפי המסחר בימי הזוהר של הבורסה.

רפורמת המדדים עליה הכריזה הבורסה צפויה ליצר מחזורי מסחר עצומים בשנת 2016 נוכח הצורך להזיז עשרות מיליארדי שקלים בין המניות במדדים, אולם גידול כזה במחזורי המסחר שוב לא תורם דבר וחצי דבר לסחירות ולנזילות של הבורסה, ולכל היותר מהווה חומר גלם טוב למצגת המסכמת של השנה הבאה.

בכלל, רפורמת המדדים - שהושקה בקול תרועה רמה וכוללת הרבה אלמנטים חיוביים - עדיין סובלת מאי בהירות רבה באשר ללוחות הזמנים ליישומה. כאשר מבצעים רפורמה כה כבדת משקל חובה ללוות אותה בשקיפות מקסימלית מבחינת המשקיעים.

העובדה שבמהלך שנת 2015 בוצעו רק שתי הנפקות ראשוניות בבורסה, בהיקף כספי של 150 מיליון שקל, היא עוד תעודת עניות מבחינתה, אם כי כאן מדובר במחדל של שנים שקשה לתקן בלחיצת כפתור. היצע החברות בבורסה ירד השנה מ-473 ל-461 וזאת על אף היבוא של תשע חברות באמצעות רישום דואלי.

הנהלת הבורסה לא השכילה להביא להכללת ישראל במדדי יחס בולטים מעבר לים ולמשוך משקיעים זרים להשקעה במניות השורה השנייה והשלישית כאן. הרישום הכפול של חברות הביוטכנולוגיה הזרות גרם לפי שעה יותר נזק מתועלת למשקיעים המקומיים. הרישום הכפול של חברת סודהסטרים הוא הצלחה של הנהלת הבורסה המקומית, וכולנו תקווה כי הוא מעיד על העתיד, אולם ספק רב אם החברה הזו הייתה נרשמת כאן אלמלא עברה שנה קשה מאוד בשוק ההון האמריקאי.

כבר לא פסיביים

אין זה סוד כי מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, רואה בהשקעות בהיי-טק ובביומד הישראלי את מנוע הצמיחה של הגוף שבראשו הוא עומד. השקת מדד "ביגיטק", שנועדה לאפשר למשקיעים בארץ ובעולם להיחשף למגזר הטכנולוגיה המקומי באמצעות קניית סל של חברות היי-טק ישראליות, זכתה לקבלת פנים צוננת בקרב המשקיעים המקומיים, ולראייה לא הוקמו קרנות נאמנות העוקבות אחר המדד הזה.

גם מיזמי האופציות על מניות ואופציות וחוזים על בורסת ת"א לא ממריאים בכל הנוגע לשימוש שעושים בהם המשקיעים, וזאת למרות הכוונה של דירקטוריון הבורסה להרחיב פעילות זו. בכל האמור בהשקת מדדי איגרות חוב מקומיים, השנה נרשמו רק שניים כאלה - צמד מדדי חוב קונצרני - בעוד הביקוש לחוב מקומי גדול. בבורסה עדיין חסרים מדדי חוב קונצרני מוגבלי מח"מ ומפולחי דירוג וכפועל יוצא לא ניתן להשיק מכשירים עוקבים כאלה.

הטרנד הגדול ביותר של השנה בשוק החוב הקונצרני היה הנפקות הענק של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שגייסו מיליארדי שקלים באג"ח מהציבור הישראלי, אולם מוקדם להעריך אם מדובר בברכה או קללה עבור המשקיעים המקומיים.

החזון של הנהלת הבורסה הוא להוות שוק ציבורי לחברות קטנות בדגש על חברות שיונפקו בעתיד בבורסת הנאסד"ק, אולם כלל לא ברור האם המשקיעים המוסדיים המקומיים ימצאו עניין בהשקעות בחברות מיקרו-קאפ מקומיות, הסובלות מנזילות נמוכה וכיסוי אנליטי חסר, בעוד הם נגישים להשקעה בחברות אלו באמצעות קרנות השקעה ייעודיות בעלות התמחות.

הפעלתנות של הנהלת הבורסה ראויה להערכה והיא מייצגת שינוי ביחס לפסיביות שהייתה נהוגה בה מזה שנים, אולם על אף מכלול הפעילויות שבוצעו בשנה האחרונה קפיצת המדרגה של בורסת תל אביב עדיין נראית רחוקה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון