מתרחב הפער בין הנפקות לציבור לגיוסים פרטיים בחברות טכנולוגיה

פער נפער בין מימון פרטי לציבורי של קבוצות טכנולוגיות בצמיחה מהירה, על רקע בחירתן של יותר-ויותר חברות בעמק הסיליקון להימנע מהנפקות ציבוריות - תופעה המביאה לירידה חדה במספר ההנפקות הציבוריות בעבור חברות מכל הסוגים, המתבצעות ברחבי העולם.

חברות ציבוריות גייסו פחות מ-10 מיליארד דולר באמצעות הנפקות ציבורית ראשונות בארה"ב בשנת 2015, כך על פי חברת דיאלוג'יק; זאת, בהשוואה ל-41 מיליארד דולר בשנה הקודמת. ב-2014 היה המספר גבוה בזכות ההנפקה של ענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא, שגייסה 25 מיליארד דולר.

המספר המצומצם של הנפקות ראשונות מעורר חששות בקרב משקיעי הון סיכון בעמק הסיליקון. זאת, לאחר שהאקזיטים המקווים שלהם הולכים ונדחים בשנים האחרונות, בעקבות החלטתן של חברות כמו אובר, Airbnb ו-Palantir להישאר בידיים פרטיות במקום ללכת בעקבות דורות קודמים של חברות סטארט-אפ ולהנפיק את המניות שלהן בוול סטריט. "יש חוסר סבלנות בשל העובדה שאנחנו זקוקים לנזילות", אומר ביל מאריס, העומד בראש זרוע ההון סיכון של Alphabet, חברת האחזקות של גוגל. "בדרך כלל חברות צריכות לצאת להנפקה כדי שתהיה נזילות בשוק. אנחנו חושבים שנלך בכיוון הזה, מכיוון שאנחנו לא יודעים עד כמה המגמה הנוכחית יכולה להימשך".

הואיל וחברות סטארט-אפ נמנעות מהנפקה בוול סטריט, הסכום שגויס במקום זאת מקרנות הון סיכון בשנת 2015 צפוי להיות השני בגודלו אי פעם, עם פרסום הדיווחים הרשמיים. ההערכה היא כי מדובר במספרים הגבוהים ביותר מאז 2000, שנת השיא של בועת הדוט.קום. אם תוצאות הרבעון האחרון דומות לתקופה המקבילה אשתקד, סכום ההשקעות הפרטיות יהיה גבוה מ-60 מיליארד דולר, שהם יותר מפי שישה מן הסכום שגויס בוול סטריט במשך השנה - פי שניים מהפער שהיה קיים בשיא בועת הדוט.קום.

עם זרם הכספים המושקע בחברות המכונות "יוניקורן", חברות סטארט-אפ פרטיות עם שווי של מיליארד דולר ויותר, אין צורך ללכת להנפקה ציבורית, כפי שאומרת ליז באייר, יועצת להנפקות ציבוריות בעמק הסיליקון. "בשנת 2015 ירד עליהם גשם של כסף, אז למה לטרוח?"

אנתוני קונטוליאון, העומד בראש סינדיקאט בינלאומי לפתרונות לשוקי מניות בקרדיט סוויס, מוסיף: "חברות טכנולוגיות כמעט שלא הנפיקו בשוק המניות בשל הזמינות של חלופות בשוק הפרטי". הוא מנבא כי "יהיה פיצוי על כך ב-24 החודשים הבאים, לאחר שהחברות הללו ימשיכו לשכלל את המודלים העסקיים שלהן ולהתכונן להנפקות ציבוריות".

מאריס מ-Alphabet אומר כי יש צורך בהנפקות ציבוריות נוספות כדי שקרנות כמו שלו יוכלו לדווח על החזרים למשקיעים שלהן. כמו כן, הוא חוזר על הדעה שמביעים יותר-ויותר משקיעי הון סיכון בשבועות האחרונים - כי ההימנעות מהנפקות ציבוריות מגינה על חברות טכנולוגיות מצליחות מפני הדיסציפלינות שמטילים שווקים ציבוריים על חברות בשלות יותר ומצמצמת את ההזדמנויות העומדות בפני העובדים שלהם - שרבים מהם מחזיקים במניות של החברות, לממש אותן.

ההתרסקות של הנפקות טכנולוגיות מהווה חלק מנסיגה נרחבת יותר במספר ההנפקות הציבוריות בארה"ב. היקף ההנפקות הכולל בוול סטריט בשנת 2015 כולה עמד על 36 מיליארד דולר, פחות ממחצית מאשר בשנה הקודמת, שבה עמד היקף ההנפקות על 96 מיליארד דולר. סך התקבולים מכל ההנפקות החדשות ברחבי העולם ירד בכ-30% - מ-264 מיליארד דולר בשנת 2014 ל-194 מיליארד דולר בשנת 2015.

בשבועות האחרונים ניכרים סימנים לכך שהחששות הגוברים מצד משקיעים פרטיים יאלצו יותר חברות טכנולוגיות לשקול הנפקות ציבוריות בשנה הבאה, כפי שאומרים מומחים בתחום ההון סיכון. "אין ספק כי ההשקעות בתחום ההון סיכון ירדו בצורה מהותית למדי", אומר אננד סנוול, מנכ"לCB Insights. לדבריו, קשיים תפעוליים בכמה חברות סטארט-אפ בעלות שווי גבוה - לרבות Dropbox, Evernote ו-Jawbone - תרמו לשינוי במצב הרוח.

תנודתיות בשוק ההון - גורם העומד מאחורי הדחייה בהנפקה של מניות על ידי רשת המזון Albertsons והקמעונאית נימן מרקוס בשנת 2015 - עשויה גם לתרום לתפנית במאזן בין היצע לביקוש בשוק ההנפקות הראשונות. אנליסטים צופים כי חברות ייאלצו לתת דיסקאונט לעומת המתחרות הנסחרות כדי לבצע את העסקאות, מגמה שכבר ניכרה בחודשים האחרונים של שנת 2015. "רוכשים של מניות בהנפקות ראשונות חזרו לעמדה של מובילות", אומר מתיו קנדי, אנליסט ב-Renaissance Capital, המתמחה במחקר על הנפקות ראשוניות והשקעות.

 הנפקות ראשונות לציבור