שינוי איטי בתחושת הסכנה

מה הם הסימנים המתריעים על בעיה אפשרית בשוק מניות? תחילה, ותמיד בהתחלה, המחיר. הכוונה, כמובן, לשווי של המניות בשוק מול מה שהחברות מציגות כתוצאות עסקיות.

בועות, אשר תמיד קשה לזהות בזמן אמת, מתפתחות תמיד עם אלמנט של אופטימיות יתר ביחס הזה, הן עבור מצב החברות בהווה, אך במיוחד עבור מצבן לעתיד לבוא. ומכיוון שהשוק מייצג את אותו צפי עתידי, אנו נראה את המדדים מתנפחים בהתאם.

מה עוד? הסנטימנט, הנמדד על ידי עניינים כמו "רוחב השוק", או מדדי סיכון שונים, וכמובן האספקט התקשורתי. לגבי האחרון מובן הדבר שככול שהמצב האופטימי יתפוס תאוצה אנו נראה אזכור נרחב יותר ויותר של כדאיות ההשקעה בסקטור המנייתי דווקא במדיה הכללית, בנוסף למדיה הכלכלית ה"כבושה" ממילא.

התהליך טבעי ונדוש: מן הכוך של אותה מדיה מקצועית, ומן המשרדים הממוזגים של האנליסטים, מתקדם הסיקור לכיוון הדפים החדשותיים, ואף לרוחב עמודי השער. התמונה של נהגי המוניות הסוחרים מתוך נהיגה, או את מנהלי התיקים בני ה-15, המשיגים מאות אחוזים בכמה חודשים, כל אלו יבואו כשלב לפני אחרון, וזאת כאשר הבורסות יתקבלו כמקור של עושר בלתי מעורער.

לגבי אותו סנטימנט נאמר שהוא עניין בעל עוצמה אדירה, אך בעל תנודתיות גדולה מן האופטימיות המהותית. הוא נבנה בצורה אקספוננציאלית, ולא ליניארית, ונגמר לעיתים קרובות באבחה אחת, כאשר הסיכה פוגשת את דפנות אותה בועה.

ומה בדבר תקופתנו? יש בה בעיה משני נקודות המבט: אין ממש מצב של בועה אופיינית.

הצמיחה הגלובלית, ואף האמריקאית, אינן מאפשרות אופטימיות כלכלית גדולה. הערכות הרווחיות של החברות אינן בשמים. ולמרות זאת, המדדים קרובים לשיאים, ויש המייחסים את המצב המוזר הזה לפיננסיזציה של המערכת. ההרחבות הכמותיות, ובעיקר ריבית ה-0, יצרו מנגנונים "דוחפים" לכיוון הסקטור.

חיפוש תשואות, עלויות מימון אפסיות לרכישות חוזרות, מנגנון החלפת תשלום גבוה של דיבידנד בהחזר ריבית על אג"ח מונפק בזול על ידי החברות, ועוד כמה תופעות לוואי למדיניות הפד שלא אזכיר כאן, כל אלו יצרו את הנוף שבו השוק נמצא הרחק מעבר לתחושה הכללית כלפיו.

ההתערבות הגדולה של קובעי המדיניות, אשר נתפסת כמגבה טוטאלית, אפשרה למדדי הסיכון ליפול, וליפול. ראו את גרף מדד VIX, המייצג את סטיות התקן (העלות שכותבי האופציות מבקשים) של האופציות המונפקות על מדד S&P500:

 משה-שלום-ויקס-05-01

אחרי טראומת 2008 היה קשה להנחיל בשחקנים רוגע תיכף ומיד. וכך, בכל פעם שהרחבה כמותית נפסקה ראינו את הדאגה חוזרת לזירה, ובגדול. זה קרה בתחילת 2010, ובסוף 2011. מאז, ובעזרת ההרחבה הגדולה מכולן (85 מיליארד דולר לחודש!) כותבי האופציות היו הרבה יותר בטוחים בעצמם, והורידו בהתאם את פרמיית הסיכון המשתקפת בסטיית התקן.

המשבר היווני, והפאניקה מסין, יצרו תזזית לא קטנה אבל ניתן לומר שה-VIX התנהל בצורה ממושמעת למדיי עד אמצע 2015, כאשר התחלנו לראות עלייה איטית, אך עקבית. ראו את הממוצע הנע 20 שבועות בסגול על מנת לקבל תחושה טובה יותר כלפי התנועה האיטית הזו. קו המגמה הכחול גם הוא תורם את חלקו בהצגה הברורה של השינוי הכיווני המתון האחרון.

אינדיקטור הסטוקסטיקס מוסיף ומראה לנו שהשפלים של המתנד עולים בהתאמה ואינם סוטים מן הוויקס, דבר שהיה מכניס ספק לגבי האבחנה העיקרית.

כפי שאזור ה-25-27 הוא אזור ההתנגדות במדד, באינדיקטור אנו יכולים לומר שמעל 50-60 יהיה שינוי משמעותי במהות לכיוון החיוב של VIX , ועל ידי כך של צפי לשלילה משמעותית במחיר של מדד המניות עצמו. שימו לב שאנו רואים זאת כאשר נסתיימה ההרחבה הכמותית האחרונה זה מכבר, וכאשר ראינו עליה ראשונה בריבית האפקטיבית של הפד.

אגב, היינו מצפים למשהו הדומה ל-2010 ו-2011, וזה לא קרה.

מה שאני למד מכל זה הוא שיש אמנם התחלה של חששות מצד הכותבים, והצבעה על סכנה כלפי המניות, אבל שהכול נמצא עדיין במידה גדולה של אמון כלפי הפד. אזכיר שוב: פרץ הסכר הוא פתאומי, ואיננו יכולים לדעת מתי הוא יקרה אבל ככל שהמגמה העולה האיטית תמשיך, עמדת הזהירות המתונה תהפוך למשהו הרבה יותר מוחשי ליותר ויותר פעילים. והם יוכלו להזיז את השוק.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com .

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.