שינויים דרמטיים בחסכון שלנו

החודש, ב-1 בינואר 2016, החלה הרפורמה בחיסכון הפנסיוני. במסגרת זו הושקו מסלולי "המודל הצ'יליאני" של החיסכון הפנסיוני, או בשפת משרד האוצר - "מודל חיסכון כספי מותאם" לגיל, ובקיצור "מודל חכ"מ".

בתיבות-הדואר שלנו ימתין בקרוב שוב אחד מהמכתבים בשפת ג'יבריש (לגבי רובינו), אשר נשלחים אלינו אחת לתקופה מאת מנהלי החיסכון ארוך הטווח, ולרוב נשלחים לתיקייה עלומה או לפח האשפה. מנהלי החיסכון הפנסיוני יבשרו לנו במכתבים על השקת המודל החכ"מ, ויעדכנו אותנו בשינוי שמות מסלולי החיסכון. נראה שרבים מאיתנו לא יטרחו לקרוא את המכתב, הכולל שינויים דרמטיים בתוכניות הפנסיוניות.

מבין האחרים, שכן יקראו את השינויים האמורים, רבים חסרים את ההבנה הפיננסית בכדי לקבל החלטה טובה בסוגיות שעל הפרק. במציאות זו, אין תחליף לייעוץ פיננסי לחוסכים על מנת להתאים אישית בין המוצר הפנסיוני המתאים לבין הלקוח בהתאם למאפייניו, אולם מערך הייעוץ הפנסיוני הקיים בישראל לא ערוך לפעולת ייעוץ יזומה וסימולטנית אדירה כזו. וכך, העתיד הפנסיוני של רבים מאיתנו יוכתב על-ידי צעדים מקריים וללא יד מקצועית מכוונת.

מודל החכ"מ הוא יוזמה של משרד האוצר מתחילת שנת 2010, על רקע לקחים מן המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008, יוזמה אשר רק כעת מבשילה לכדי פעולה.

"המודל הצ'יליאני" בא לשפר את ההתאמה בין רמת הסיכון לבין גיל החוסך. הוא מבוסס על הקמה של מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בקבוצות גיל שונות. מסלולים המיועדים למשקיעים מבוגרים צפויים להיות בעלי רכיב סיכון נמוך יותר מהמסלולים המיועדים לחוסכים צעירים. זאת, מתוך מחשבה שבשל השוני באופק ההשקעה, משקיע מבוגר המושקע במסלול עתיר סיכון פגיע יותר למשבר פיננסי מאשר משקיע צעיר. לפיכך, מוטב להפנות את המבוגר להשקעה במסלול ברמת סיכון מופחתת. זאת במטרה למנוע פגיעה בגודל הקצבה הפנסיונית עקב ירידות בשוק ההון, בשנים שלפני הפרישה.

מנהלי החיסכון הפנסיוני מצויים בלחץ מתמיד להגדלת סיכונים בתיקי החיסכון הפנסיוני - במטרה לקבל תשואות יותר טובות - על מנת לשרת את צורכי הקצבה של החוסכים. שכן, התשואה הפוטנציאלית על השקעה בשוק איגרות-החוב הממשלתיות בשווקים המפותחים (בסיכון נמוך), ובכלל זה בישראל, נמוכה ביותר. זאת, בשל הריביות האפסיות והתמריצים החריגים של הבנקים המרכזיים.

נראה כי המסלולים החכ"מים החדשים יגבילו את הסיכון בתיקי ההשקעות והחסכונות על-ידי הגבלת הרכיב המנייתי, אולם סיכון המניות בתיקים אינו הסיכון היחיד. היום ניתן לצרף למניות את הסיכונים הטמונים בהשקעות באיגרות-החוב הקונצרניות, ובאפיקי ההשקעה האלטרנטיביים, בהם נדל"ן, הלוואות לא-סחירות, סיכון המדינה, סיכון מח"מ ועוד.

בשל התשואות האפסיות בשוק איגרות-החוב והצורך של מנהלי החיסכון הפנסיוני לייצר תשואה שוטפת גבוהה על הצבירה הפנסיונית כדי למנוע את שחיקת הקצבאות, המסלולים הצ'יליאניים החדשים יהיו חייבים להחזיק רכיב סיכון לא מבוטל. האבסורד שנוצר במהלך השנים שחלפו מאז משבר 2008 ועד היום הוא, שתיקי החיסכון ארוך הטווח דווקא הגדילו דרמטית את רכיב הסיכון בתיקי ההשקעות. זאת, משום שהריבית במשק המשיכה לרדת במהלך השנים, והגבירה את הצורך של מנהלי ההשקעות לתור אחר אפיקי תשואה אלטרנטיביים, כך שמסלול בסיכון נמוך כיום, היה לפני פחות מעשור מסלול השקעות סטנדרטי.

במציאות זו, יישום מודל החכ"מ חייב היה לכלול התייחסות פרטנית להגדרת הסיכון בתיקי השקעות מותאמי גיל, ולא לגלגל את מלוא שיקול הדעת למנהלי החיסכון טווח הארוך, הכלואים בין הפטיש של היעדר אלטרנטיבות לבין הסדן של הרצון להפחית סיכונים כדי לשרת באופן מיטבי את החוסכים הוותיקים.

טוב היה לו יישום מודל החכ"מ היה יוצא לפועל, בשילוב עם הגדלה מהותית ברכיב של האג"ח המיועדות לחוסכים הוותיקים בחיסכון ארוך הטווח. איגרות-חוב מיועדות הן איגרות-חוב ממשלתיות בעלי טווח לפדיון של 15 שנה, אשר מבטיחות ריבית ריאלית קבועה, ללא קשר למתרחש בשוק ההון.

השקעה מוגברת באג"ח מיועדות הייתה מאפשרת להוריד מהותית את הסיכון בתיקי ההשקעות של החוסכים הוותיקים, והמטרה שלשמה הושקו המסלולים הייתה מושגת בהסתברות גבוהה. ולמי שתמה ושואל - מנין יבוא המקור התקציבי הניכר להגדלת רכיב איגרות-החוב המיועדות בתיקים הפנסיוניים, נאמר כי העלאת המע"מ ב-1%, בחזרה ל-18%, היא הפתרון המתבקש. הפחתת המע"מ ב-1% בחודש שעבר צפויה לעלות למדינה באובדן הכנסות של כ-5 מיליארד שקלים בשנה.

בהנחה שאיגרות-חוב מיועדות של המדינה מניבות כ-4% בשנה יותר מאג"ח ממשלתית סחירה, ניתן היה להנפיק עוד עד כ-125 מיליארד שקלים חוב ממשלתי מסובסד לקרנות הפנסיה, עבור מסלולי החוסכים הוותיקים, ולוותר על הפחתת המע"מ המיותרת, ובמקביל להימנע מטלטול מיותר של כלל המערכת הפנסיונית. הבעיה עם יוזמה כזו היא, שלפנסיה בישראל אין אבא ואימא פוליטיים, ואילו באמצעות הפחתת מע"מ חפוזה ניתן לגרוף דיבידנדים פוליטיים שמנים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון