שנת 2015 התאפיינה בעיקר בתזוזות אגרסיביות ושליליות בשוק קרנות הנאמנות. מרבית הגופים פדו בשנה החולפת, כשהיקף הנכסים המנוהלים בשוק הצטמק בשיעור דו ספרתי לכ-230 מיליארד שקל, לעומת כ-261.5 מיליארד שקל בתחילת השנה. מבחינה זו חודש דצמבר היווה אקורד סיום הולם עם פדיונות מצרפיים של למעלה מ-4 מיליארד שקל בשוק קרנות הנאמנות.
המגמה הזו התרחשה אגב קיטון ניכר בקרנות המסורתיות, שרשמו בשנה החולפת פדיונות מצרפיים של כ-11 מיליארד שקל, וצניחה אדירה של כ-23.5 מיליארד שקל בקרנות הכספיות שכמעט והתאדו השנה בשל הריבית האפסית בשווקים - שייתרה את פוטנציאל התשואות שבהן. נציין כי מדובר באובדן של למעלה ממחצית הנכסים שהיו בקרנות הכספיות בסוף 2014.
תנודתיות גבוהה
מנגד, שוק קרנות הנאמנות הראה גם שלאופנת הניהול הפסיבי יש ביקוש כשהקרנות המחקות רשמו גיוסים מצרפיים של יותר מ-4.2 מיליארד שקל, כשהנכסים המנוהלים בקרנות המחקות הסתכמו בסוף 2015 בכ-29.3 מיליארד שקל. ללא ספק כבר מדובר בנתח משמעותי מהשוק, כאשר בתחילת השנה נוהלו בקרנות המחקות נכסים בהיקף של כ-24.5 מיליארד שקל.
ומה לגבי התשואות בקרנות הנאמנות השנה ואפיקי ההשקעה השונים? לדברי גורם פעיל בשוק, אפיקי ההשקעה השונים בשוק ההון היו מאופיינים השנה בתנודתיות גבוהה ובסיכום שנתי מרבית האפיקים הניבו תשואות נמוכות. כך, מציינים בשוק, תעשיית קרנות הנאמנות כולה הניבה למשקיעים בה השנה תשואה ממוצעת חיובית של כ-1%, וזאת תוך שונות גבוהה בין תשואות האפיקים השונים, כאמור.
בהקשר זה נציין כי אפיק מניות בארץ הניב את התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר השנה - 5.4%, כאשר קטגורית הקרנות הגמישות הקטנה בהיקפה הניבה כ-6% תשואה ממוצעת במהלך השנה. קרנות האג"ח הקונצרניות הניבו ב-2015 תשואה ממוצעת של כ-2%, כאשר קרנות אג"ח כללי הניבו תשואה ממוצעת של 1.6%. מנגד, הקרנות החו"ליות - מניות בחו"ל ואג"ח בחו"ל - הן האפיקים שרשמו התשואה הממוצעת הנמוכה ביותר: 3.1%- במניות ו-1.9%- באג"ח, כשהקרנות הכספיות הניבו תשואה אפסית של 0.05% במהלך השנה, כצפוי.
כמו כן, מציינים בשוק כי בעוד ש"מרבית האפיקים השנה רשמו פדיונות או גיוסים נמוכים", מי ש"היו יוצאי דופן לאורך מרבית השנה היו קרנות אג"ח כללי". מנגד, קרנות אג"ח מדינה ללא מניות ובעלות חשיפה נמוכה למניות (עד 10%), אשר היו אפיק מבוקש בתחילת השנה וגם בשנה שעברה, היו האפיק הפודה ביותר בסיכום השנה.
השנה של ילין לפידות
מה היה לנו השנה מבחינת השחקנים השונים הפעילים בו? המשך הנסיקה של ילין לפידות, גם בשוק קרנות הנאמנות ולא רק בשוקי הגמל וההשתלמות, לצד הצטיינות של בתי ההשקעות מור, אלומות ואילים, שרשמו גיוסים בהיקפים אדירים, כשאיתם אפשר לציין לחיוב גם את רוטשילד שגייס כמה מאות מיליוני שקלים והשלים את רשימת המגייסים המצומקת יחסית.
מנגד, זו הייתה שנה קשה לסופרמרקטים הגדולים ביותר בשוק קרנות הנאמנות, ובראשם הראל, שרשמה בשנה החולפת פדיונות שהסתכמו בסכום אדיר של כ-9 מיליארד שקל, מיטב דש (עם פדיונות של כ-5.9 מיליארד שקל) ופסגות (עם פדיונות של כ-4.5 מיליארד שקל).
אבל לא רק להם הייתה שנה שחורה בשוק הנאמנות, שאיבד נפח השנה. גם למגדל שוקי הון, אנליסט, מנורה מבטחים, אלטשולר שחם, אי.בי.אי ואקסלנס, הייתה שנה שלילית, עם פדיונות שהחלו בכ-2.2 מיליארד שקל (מגדל שוקי הון) ועד לפדיונות של כ-3.7 מיליארד שקל לאקסלנס. ביחס לאנליסט, נציין, מדובר על פדיונות בשיעור אדיר מהנכסים שלהם, כשגם אי.בי.אי ומנורה מבטחים מסכמים את השנה עם תוצאות חלשות, כשהאחרונה אף ירדה לנכסים מנוהלים של מתחת לרף 10 מיליארד שקל.
עיקר הפדיונות היו השנה בקרנות הכספיות, שנחשבות כפחות רווחיות עבור הגופים המנהלים. לכן, תמונת הפדיונות בקרנות המסורתיות בלבד מספרת תמונה שונה של דירוג המתקשות בשנה החולפת בשוק קרנות הנאמנות. גם בבחינת הפדיונות בקרנות המסורתיות בלבד הראל אוחזת בפסגה, עם פדיונות של כ-3.9 מיליארד שקל בקרנות אלה. צמוד אליה הגוף הקטן בהרבה - אי.בי.אי, עם פדיונות של כ-3.7 מיליארד שקל כשאחריו אלטשולר שחם ומנורה מבטחים פיננסים שירצו גם הם לשכוח את 2015.
15 מיליארד שקל נפדו מתעודות הסל
הקרנות המחקות אינן עיקר שוק הניהול הפסיבי, למרות צמיחתן. עיקר הכספים שמנוהלים באפיקים הפסיביים, מנוהלים באמצעות תעודות הסל, שמנוהלות על-ידי ארבעה גופים. מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר, עולה כי גם שם נרשמה בשנה שעברה מגמה שלילית באופיה.
על פי הנתונים, ב-2015 נפדו משוק תעודות הסל כ-15 מיליארד שקל, והוא מנהל כיום נכסים בהיקף כולל של כ-103.5 מיליארד שקל. עיקר הפדיונות נרשמו בתעודות הפיקדון, אגב הריביות האפסיות ששוררות כאן, כשגם בתעודות הסל על מדדי המניות בארץ נרשמו ב-2015 פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקל. מנגד, זרם הכספים שיוצאים לחו"ל מהמשק שלנו לא פסח גם על שוק תעודות הסל. כך, מנתוני חברות תעודות הסל עולה שבשנה שעברה גויסו כ-3.7 מיליארד שקל בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל.
כמו כן, נכון לסוף 2015 כ-25% מההשקעות בענף הינן בתעודות סל על מדדי מניות בארץ, לעומת כ-23% בסוף 2014, כשכ-40% מהנכסים מושקעים במדדי מניות בחו"ל לעומת כ-30% בשנת 2014.
אפרופו הזרמת הכספים לתעודות שעוקבות אחר מדדים בחו"ל, לדברי רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "מאחר ושוק תעודות הסל הינו אחר הגורמים המרכזיים להגברת הנזילות בבורסה בישראל, והוא מהווה כיום כשליש מהיקף המסחר היומי בבורסה, הרי שהמשך מגמת הפידיונות של תעודות בארץ, עשוי להוביל בסופו של יום ליובש במסחר בבורסה בישראל".
הגיוסים והפדיונות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
