עובדים על הבית: הישראלים שבונים את בתיהם במו-ידיהם

"בסוג הבנייה הזה אתה אף פעם לא באמת לבד"

ירון פרידלנדר מושב אליעד ברמת הגולן

אישי: בן 42, מומחה לתכנון וליישום בנייה בחומרים טבעיים, נשוי 2

הבית: בנוי מחומרים טבעיים: קירות מאדמה נגוחה וגג קמרון, בנוי מבאלות

שטח: 120 מטרים רבועים

כמה זמן: שמונה חודשים

עלות הבנייה: 700 אלף שקלים (כולל עלויות מחיה בתקופת הבנייה)

- מה הביא אותך לבנות בית בעצמך?

"התחלתי את דרכי המקצועית בתחום השימור, במשרד אדריכלים מילוסלבסקי בצפת. דרך השימור הבנתי שיש כבר בארץ הידע לעבודה בחומרים טבעיים. יש בארץ מסורת בנייה בת 4,000 שנים, ואנחנו פשוט לא מתייחסים אליה. הבטון הגיע לישראל בראשית ההתיישבות, ובבת-אחת הפסיקו לעבוד בחומרים המסורתיים. יש כאן מבנים עתיקים ששרדו 4,000 שנים לעומת בנייני בטון שמחזיקים כשמונים שנים. מעבר לזה, בסוג הבנייה הזה אתה אף פעם לא באמת לבד - הוא מאפשר לכולם להשתתף. כך שנוצרת אווירה שקטה ומשפחתית סביב לבנייה ולא אווירה קשוחה וגברית שמלווה את הבנייה הקונבנציונלית".

- הייתה לך גם עזרה מקצועית בבנייה?

"יש לי חבר סופר-בנאי, אורי לוי, שליווה אותי בכל הפרויקט. הוא היה שר לאבנים שהשתמש בהן לבנייה, כך שמאחורי כל אבן שהוא שם אני יודע שיש שיר טוב והאנרגיה החיובית הזאת נכנסת גם לתוך הבית. למערכות החשמל והאינסטלציה הבאתי אנשי מקצוע כדי שתהיה לי אחריות".

- איך הבית בנוי, בעצם?

"הקירות בנויים בשיטה שנקראת אדמה נגוחה, שבה ממלאים שבלונות באבנים ומהודקים בחומר אדמתי. השתמשנו ב-12 משאיות פול-טריילר של אבנים! בכל בוקר הייתי מרים וממלא שבלונה, ובערב מפרק את השבלונה של היום הקודם. האדמה הנגוחה מתפקדת כקיר נושא ויש לו התנגדות תרמית גבוהה פי ארבעה מבטון. להבדיל משיטות אחרות, מה שיוצא מהשבלונה הוא כבר הגימור הסופי, דבר שחוסך המון שלבים נוספים של טיח וצבע. את הרעיון לגג קמרון הבאתי מעבודתי בשימור, אבל כדי לבנות את זה לבד הייתי צריך למצוא שיטה ייחודית. הפתרון היה להניח באלות, במקום אבנים, על שלד ברזל מקומר. הגג אטום מבחוץ עם שכבה של משחת אבן, אבל נשאר לי לעשות עוד שכבת צבע".

"יהיה מקום לשני ילדים"

ארז קובריגו

קיבוץ מבוא חמה, רמת הגולן

אישי: בן 37, צורף בהכשרתו ופעיל של בנייה אקולוגית, רווק (יתגורר עם בת זוגו בבית החדש)

הבית: בנייה היברידית (שלד בטון, קירות משיטת קש-קל)

שטח: תשעים מטרים רבועים על מגרש של 600 מטרים רבועים

כמה זמן: התחיל בסוף קיץ 2014 וצפוי לסיים בעוד שנה

- מה הביא אותך לבנות בית בעצמך?

"אחרי הצבא וטיול בהודו, עברתי לגור בלונדון. עבדתי כצורף, ואפילו שהגעתי לרמה גבוהה, אחרי עשר שנים שם עדיין לא ממש הצלחתי להתקיים מזה. הבנתי שאני צריך כיוון חדש, חלום ברור שאחריו אני יכול ללכת. מתישהו ראיתי את הסרט Garbage Warrior, על החיים של נביא התנועה הירוקה מייק רנולדס, אדריכל אמריקאי רדיקלי שתכנן ובנה את בתי Earthship (ספינת אדמה), בתים סולאריים עצמאיים, שלא מחוברים לרשת. יש קטע בסרט שנגע ללבי, כשמייק מתאר את ההרגשה אחרי שבנה את הבית הראשון שלו: 'I'm Free!'. משם התחיל החלום לבנות בית לעצמי".

ארז התחיל להשתתף בקורסים ובעבודות בבנייה אקולוגית באנגליה, בשוויץ, בצ'כיה, ואפילו הגיע לניו מקסיקו, ל-Earthship Biotecture Academy של הגורו מייק רנולדס, שם למד חודשיים בנייה בחומרים ממוחזרים. בקיץ 2012 חזר לארץ. "בתוך כמה שבועות חברתי לבני הזוג כפיר ודנה שדה, מחברת 'בוץ', המתמחה בבנייה מחומרים טבעיים, והתחלתי לעבוד איתם בבנייה בחומרים טבעיים ברחבי הארץ. כשהם החליטו לקנות חלקה בהרחבה במבוא חמה, הלכתי בעקבותיהם, וקניתי חלקה לבניית הבית שם. במרכז לא יכולתי להתקרב לקניית בית. אחרי שעברתי לגור בקיבוץ פגשתי את דפנה, לימים בת הזוג שלי".

- אתה יכול לדמיין איך יהיה הבית הגמור?

"אני בונה בית קטן, תשעים מטרים רבועים. שני חדרים, סלון-מטבח, פרגולה גדולה, וגינה גדולה. רציתי בית קטן לחסוך בהוצאות, אבל גם כי אני רוצה גינה גדולה עם עצי פרי וערוגת ירקות. השלד מבטון, אבל הקירות יהיו משיטת קש-קל - זה מן תערובת של חמר וקש שיוצקים בתבניות ויוצרים קירות מבודדים. מבחוץ אטייח בטיח סיד אקולוגי, שהוא עמיד למים, ומבפנים בטיח אדמה. אלה שיטות שהבאתי מעבודתי עם חברת בוץ. הבית יכיל גם כמה אלמנטים בהשראתו של מייק רנולדס, כמו פתחי האוורור שבניתי בתקרה, לשחרור של אוויר חם וליצירת סירקולציה, וחלק מהקירות יהיו עשויים מבקבוקי יין משומשים להכנסת אור וצבע פנימה. עוד תכונות אקולוגיות שאימצתי הן מערכת למים אפורים ומערכת של homebiogas ליצור גז טבעי לבישול משאריות האוכל. יהיה מקום לשני ילדים באחד החדרים במיטת קומתיים".

- קיבלת עזרה מקצועית?

"שלד הבטון של הבית נעשה על-ידי אותו הקבלן שבנה את היסודות. יש דברים שכדאי להביא בשבילם איש מקצוע, כמו בעבודת האיטום בגג. שם עשיתי את כל ההכנות לבדי, אבל הבאתי איש מקצוע להלחמה, כי בכל זאת יש לו 15 שנות ניסיון של יד על המבער. גם באינסטלציה ובחשמל אתן לאנשי מקצוע לעשות את השלבים הסופיים. כפיר ודנה נמצאים שלב אחד לפניי בבנייה, וכך אני לומד מהם הרבה, גם בבנייה וגם מהניסיון שלהם בהשגת אישורי בנייה במערכת הביורוקרטית. אנחנו גם עוזרים זה לזה בבנייה עצמה".

- היו רגעי משבר?

"לא ממש. מה שקשה לי בעיקר זה קצב הבנייה האיטי - אני גם בונה לבד, ובדרך כלל לא יותר מיומיים בשבוע, כי אני צריך לכלכל את עצמי. יחד עם זה, אני לא ממהר, ולא קם בחמש בבוקר בסופי שבוע - אני רוצה ליהנות מהבנייה, ולהקדיש זמן גם לדפנה".

"בסוף, השכנים הצטערו על שגם הם לא בנו בעצמם"

אלקנה וחנה כתר

ירוחם

אישי: אלקנה בן 53, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, עוסק בתרגום ומקים חברה בשם GreenBiet לבנייה ולתכנון של בתים חוסכי אנרגיה (יחד עם שותפו דוד סיניגליה); חנה בת 52, תופרת ועובדת עם הבת בעסק לעיצוב אירועים. יש להם שלושה ילדים

הבית: שלוש קומות בבנייה היברידית (שלד בטון, ובלוקים מבחוץ, מבפנים בנייה קלה מעץ)

שטח: מאתיים מטרים רבועים

כמה זמן: ארבע שנים (מ-2007 עד 2011)

עלות: כמיליון שקלים

על-פני השטח, הבית שבנו אלקנה וחנה כתר נראה קונבנציונלי - בית יפה בשכונה חדשה ואמידה בירוחם. קשה להאמין שהוא תוצאה של בנייה עצמית. אבל כמו המערכות הירוקות המרשימות שמסתתרות בקירות הבית, מתחת לכיפה השחורה ולזקן המטופח של אלקנה וסינר "אשת חיל" שחנה לובשת במטבח בהכנת ארוחת השבת, נמצא סיפור לא צפוי. שניהם נולדו וגדלו בשוודיה במשפחות לא יהודיות. כשהפכו לזוג, עברו לטולדו שבספרד, ושם גרו במשך 20 שנה. שם, בהשפעת ההיסטוריה היהודית המשמעותית במקום, אלקנה הרגיש צורך לחזור לשורשים היהודיים הרחוקים של משפחתו, והזוג התחיל בתהליך גיור. לפני תשע שנים המשפחה עלתה לארץ והגיעה לירוחם.

- למה בנייה עצמית?

אלקנה: "רציתי להיות דוגמה לדור הבא. אני חושב על העתיד, ועוד מעט לא תהיה מספיק אנרגיה בארץ. התקנתי בבית מגוון מערכות שחוסכות אנרגיה: השכנים משלמים בחודש לחשמל מה שאני משלם בשנה. המערכות בבית כוללות פנלים סולאריים בגג, שמייצרים 70% מצריכת החשמל של הבית, וקולטי שמש שמחממים מים, לא רק לרחצה, אלא לחימום הבית, באמצעות מערכת צנרת תת-רצפתית. חלק גדול מהבית בנוי בתוך האדמה, מה שמגן מחום ומקור. המערכת הכי ייחודית בבית היא השימוש בכ-7,000 בקבוקי שתייה פלסטיים. בית סולארי זקוק למאסה תרמית (מאסה שסופחת חום באופן שמקרר את המבנה ומשחררת את החום בזמן שרוצים לחמם אותו - י' ב'). הבקבוקים הממולאים במים מונחים במדפים בתקרות ובקירות, כך שהרוח הקרירה של לילות הקיץ מתועלת ביניהם באמצעות מאוורר (ועל-ידי כך הקור בעצם נאגר בהם), וזה מאפשר לקרר את הבית בהמשך, במהלך היום, עד הצהריים.

"מעבר לזה, יש לנו גם מצנן מדברי (desert cooler) - מכשיר אפקטיבי כשיש פחות מ-40% לחות, כמו אצלנו רוב הזמן, והרבה יותר זול ממזגן".

- יש לכם ניסיון בבנייה?

"גדלנו לתוך מסורת בנייה בבית. אבא שלי בנה את ביתו ואבא של חנה הוא נגר שבנה בתים, אבל הרבה דברים עשינו בלי שום ניסיון. גרנו בעשרים בתים שונים במהלך החיים שלנו, ולמדנו גם מזה הרבה".

- קיבלתם עזרה מקצועית?

"כמעט הכול עשינו לבד (חנה הייתה שותפה מלאה של אלקנה בבנייה, כולל כל הפעולות ה"כבדות" - י' ב'), חוץ מהשלד, שבנה קבלן, והבאנו גם חשמלאי. אבא שלי הגיע פעמיים משוודיה לעזור בשלבי הטיח. הוא בן 77".

- ספר עוד על תהליך הבנייה.

"קנינו חלקה בשכונה חדשה בירוחם. כשהתחלנו לבנות לבדנו, השכנים אמרו שאנחנו משוגעים. אחר כך הם חשבו שזה רומנטי שאנחנו בונים יחד, ובסוף, כשהבינו כמה חסכנו, הצטערו על שגם הם לא בנו בעצמם. עבדנו לפעמים 15 שעות ביום, אבל יכולנו לבנות רק חצי מהזמן כי היינו צריכים גם להתפרנס, כך שבסוף לקח לנו כמעט חמש שנים לסיים. את הבקבוקים אספנו במהלך חמישה חודשים מרחבי האזור, וזה לקח לחנה יותר מחודש רק למלא אותם".

- היו רגעי משבר?

"הרבה פעמים. כשהבנו כמה בנייה עוד יש לפנינו, חשבנו שלא נצליח לבד. כשהסתבכתי באחד השלבים, הייתי יושב על הרצפה ומתפלל לקב"ה שייתן לי פתרון. הביורוקרטיה גם לא עזרה - צריכים שמונה אישורים על כל דבר. בסוף למדתי להכות על השולחן".

"למדתי הכול ביו-טיוב"

צחי בולוקן

מושב אליעד ברמת הגולן

אישי: בן 41, בעבר בעלים של בית דפוס, נשוי 3

הבית: וילה ועוד שני צימרים ושני מחסנים בבנייה קלה (שלד עץ וחיפוי עץ סינתטי)

השטח: מגרש בן שמונה דונמים

כמה זמן: תשעה חודשים

עלות הבנייה: לא מפרט

- מה הביא אותך לבנות בית בעצמך?

"המניע המרכזי היה הרצון לעזוב את הרעש של המרכז למקום יותר רגוע, וזה התחבר לחלום ישן שהיה לי לבנות בית בעצמי. ההיבט הכלכלי אפשר את ההחלטה לעבור משום שמחירי הנדל"ן במרכז מאוד עלו ויכולנו לקבל מחיר טוב על הבית שלנו בזמן שהמחירים בגולן היו נמוכים. הפער במחירים אפשר לי להתפנות לחלוטין לפרויקט הבנייה. עוד סיבה הייתה הרצון להוות דוגמה לילדים. רציתי שייראו שאפשר לקחת פרויקט מורכב, להתמודד איתו ולהישאר איתו עד הסוף".

- היה לך ניסיון בבניית בית?

"כלום. בעיקר למדתי מיו-טיוב. כשהחלטתי שאני הולך לבנות, זרקתי את עצמי למים. הלכתי וקניתי כלים בשווי 30 אלף שקל כדי שארגיש מחויב להחלטה. ברור שהתייעצתי הרבה עם חברים ואנשי מקצוע, אבל הרבה יותר למדתי מלראות איך אחרים עובדים".

- מה היה תהליך הבנייה?

"זה התחיל למעשה חודש לפני שהתחלנו לבנות, בנסיעה לסין. משם הבאנו את המטבחים, ריצוף, תאורה, וילונות. נסענו כל המשפחה כי היה לנו חשוב שגם הילדים יהיו שותפים לפרויקט. התחלתי בבניית מחסן מתוכנית שהורדתי מהאינטרנט, בתור אימון. מזה למדתי הרבה על איך לבנות, וגם בדקתי חומרים שונים. בניתי את הקונסטרוקציה של הבית מעץ והציפוי החיצוני מחומר סינתטי, דמוי עץ, כי הוא יותר עמיד לתנאי מזג האוויר בגולן. את החיפוי הפנימי של הבית בניתי מלוחות OSB (שבבי עץ, י' ב'), ועל זה לוחות גבס. בזמן הבנייה עבדתי 12 שעות ביום, כולל סופי שבוע. חוץ מהמצב הכלכלי שאפשר לי להתמסר לפרויקט, לא יכולתי לעשות את זה בלי תמיכת המשפחה. בזמן הזה קרן ניהלה את הבית, וגם תפקדה כעוזרת בנאי. הילדים מאוד התרגשו ובאו כל הזמן לראות איך הבית מתקדם, וגם עזרו בהרבה משימות, כמו ההובלה מהדירה הזמנית שלנו ביישוב והנחת הדשא שהבאנו".

הייתה לך גם עזרה מקצועית? "כן, אני לא קיצוני. לריצוף הבאתי רצף, כי זו עבודה מאוד מקצועית. לצביעה הבאתי צבעי, כי הייתה כמות גדולה מאוד וזה יצא יותר זול. אבל כשהיה יותר זול לעשות בעצמי, עשיתי לבד. את כל העבודה השחורה של מערכת החשמל אני עשיתי, אבל לחיבור הסופי של החשמל ללוח הבאתי חשמלאי. זה הרבה יותר קל לקבל את האישורים הנדרשים כשאיש מקצוע חתום על העבודה. מאותה הסיבה הבאתי איש מקצוע למערכת הספרינקלרים כדי לקבל את האישור ממכבי האש".

"אני מרגיש שאחרי הבית הזה אולי אבנה גם לאחרים"

ענן סיון

מושב ניצני סיני (קדש ברנע), ליד מעבר הגבול ניצנה

אישי: בן 50, חקלאי. במקור איש קבע בחיל האוויר, ולאחר מכן הקים עסק לסדנאות מנהלים בשטח (ODT), נשוי 3

הבית: בנייה היברידית - שלד ברזל, קירות בלוקים, גג מרעפים על פנלים מבודדים

שטח: מאתיים מטרים רבועים (לבית) על מגרש של 2.5 דונמים

כמה זמן: החל לבנות באוגוסט 2014, צפוי לסיים בינואר הקרוב

עלות הבנייה הצפויה: כ-750 אלף שקלים

- למה בנייה עצמית?

"שנים חלמתי לבנות את הבית שלי לבד. החישוב הכלכלי היה אחד המניעים הבולטים, אבל סוג הבניין הגיע כתוצאה מכמה שיקולים. למשל, משום שאני לא יודע לבנות מבטון, הייתי מוגבל לקונסטרוקציה מברזל. גם הצורה המיוחדת של הבית היא תוצאה של רצון לבית אקולוגי, שלא זקוק להמון אנרגיה. הצורה של קונוס שאימצתי מאפשרת סירקולציה של אוויר, וגם מנצלת את כל כיווני האוויר. בתקרה בניתי 'שובך' שיונק את האוויר החם החוצה ואוויר קר נכנס במקומו. יש בו פתח אוטומטי שנפתח לפי הטמפרטורה, כדי להוציא, או לשמור, את האוויר החם. אנחנו מתמודדים כאן עם שלושה חודשי חורף במזג אוויר סביר, וכל השאר זה קיץ - אז עיקר הבעיה להיפטר מהחום. יש גם בידוד כפול וזיגוג כפול. איטום הבית חשוב לא רק להגנה מהחום, אלא גם הכרחי נגד סופות החול שיש אצלנו. בנינו בשני חלקים כי הילדים יחסית גדולים, כך שבעתיד נוכל בקלות לנתק חצי בית, ואולי להשכיר אותו, או לפחות לא לבזבז עליו אנרגיה. יש גם מערכת של מים אפורים, שמשקה את הבוסתן".

- למה בנית את הקירות דווקא מבלוקים, ולא בשיטות אלטרנטיביות?

"ראיתי בתים שבנו מפאנל מבודד, אבל זה לא מחזיק למשך הרבה שנים, וגם לא אהבתי את המראה. אין הבדל משמעותי בעלות, וגם מבחינת בידוד, הבלוקים של איטונג שלושים סנטימטרים, שהשתמשתי בהם באותה הרמה של בנייה קלה".

- היה לך ניסיון בבנייה?

"לא ממש - אני אוטודידקט. גם את החקלאות למדתי בעיקר בעצמי, יחד עם עזרה מהמושב. יש לי ידיים טובות, ואני לומד לפני כל שלב מה לעשות. אני לומד הרבה מיו-טיוב, מסתכל ומתייעץ עם בעלי מקצוע - ומבצע. עכשיו אני מרגיש שאחרי הבית הזה אולי אבנה גם לאחרים".

- קיבלת עזרה מקצועית?

"יש לי כמה חברים מהצבא שיצאו לפנסיה לאחרונה, והם באים לעזור מדי פעם, ומשלבים טיול באזור. את הריצוף ואת הטיוח עושה חליל, פועל מהאזור, וגם לעבודת האלומיניום הבאתי מישהו. את כל הקונסטרוקציה אני עושה, כולל חשמל ואינסטלציה. אני מאוד פדנט, אז העדפתי, איפה שיכולתי, לעשות בעצמי. אנשי מקצוע תמיד מנסים לחסוך, במיוחד בחומרים זולים. כשאני בונה לבד, אני לא מתפשר על איכות החומרים שבהם אני משתמש, וזה לאו דווקא הבדל גדול במחיר. גם המשפחה מאוד עוזרת. הם מביאים לי ארוחות, מכינים תה, וגם עוזרים לבנות כשהם יכולים. הם גם לומדים מזה הרבה: איך שמים דלת, איך שמים מנעול. הבן הגדול היה פה חודש ועבד איתי. זה מגבש מאוד".

- יש רגעי משבר?

התסכול העיקרי שלי הוא שזה לוקח המון זמן. אתה עובד יום שלם וכמעט לא זז כלום, כי אתה בן אדם אחד או שאתם שניים. בהתחלה רצינו להיכנס בנובמבר, אבל כנראה נצליח רק בסוף ינואר. אין לנו אקדח על הראש, אבל מובן שהיינו רוצים לעבור כבר מהבית הישן".

- וסיפוק?

"כן. יש הרבה סיפוק לראות את הפנטזיות שאני משרטט בנייר הופכות למציאות. כולם אומרים, 'אתה משוגע, לך לבעל מקצוע', אבל בסוף הדברים עובדים ויש חיסכון גדול בכסף".

"צריך להיות מוכן להרבה טעויות, וללמוד הרבה תוך כדי"

אסף דניאלי מושב מרחביה, ליד עפולה

אישי: בן 33 , מנהל משק במושב ומלווה נכה צה"ל עיוור, נשוי 1

הבית: שיטת בנייה קלה (שלד ברזל וחיפוי פאנל מבודד, כולל הגג)

שטח: 158 מטרים רבועים

כמה זמן: חצי שנה

עלות הבנייה: 600 אלף שקלים

- למה בנייה עצמית?

"כשבני שחר נולד הבנו שאנחנו חייבים בית גדול יותר. בגלל שזה משק פעיל ואנשים גרים כאן, זה לא היה פייר להפוך את המקום לאתר בנייה למשך שנה. היינו צריכים למצוא פתרון לבנייה שהיא מהירה, קלה ונקייה, ובלי הפרעות להורים שלי שגרים עשרה מטרים מכאן. לכן החלטתי לבנות בעצמי, בשיטה של בנייה קלה, כי הכול מגיע כבר מוכן להרכבה.

"אנשים מאוד חוששים מבנייה לא קונבנציונלית. במשרד אין להם בעיה עם מבנה פלדה וקירות גבס, אבל בבית רוצים לדפוק על הקירות ולשמוע בטון. אני לא דופק על הקיר, ואם אני ממש רוצה לשמוע בטון אני דופק בקירות של הממ"ד. לבנות מבלוקים ומבטון זה עבודת טיפשית, רק שהקבלנים והאדריכלים לא מוכנים לפתוח את הראש לשיטות חדשות, שיותר מתאימות לתנאים בארץ. למשל גג בטון, הוא כבד נורא, מחייב קונסטרוקציה מסיבית כדי לתמוך בו, ונותן מעט מאוד בידוד. בנייה קלה נותנת הרבה יותר בידוד, ושוקלת מעט מאוד. אני מצליח לקרר את כל החלל הענק כאן עם מזגן 2.5 כוחות סוס. בקיץ היה לנו חשבון חשמל של 500 שקלים בלבד על חודשיים - זאת בדיחה".

- היה לך ניסיון בנייה?

"בתור מושבניק, למדתי מגיל צעיר לעבוד עם הידיים. בגיל 16 בניתי דירה על הגג של בית הוריי, אבל בניית בית של ממש דורשת הרבה אומץ. צריך להיות מוכן להרבה טעויות, וללמוד הרבה תוך כדי. שמתי כסף בצד, לטעויות, והתייחסתי לזה כאילו שכר לימוד. לפעמים הטעויות עולות לך אלפי שקלים. פירקתי חבילה של שישה פאנלים עם טרקטור, והפלתי. הלכו לי 5,000 שקל".

- תאר את תהליך הבנייה.

"בניתי יומיים בשבוע בפועל, כי הייתי צריך להמשיך גם עם העבודה הרגילה, ועדיין סיימתי בתוך חצי שנה. אחרי שהקבלן סיים את בניית הממ"ד והיסודות, הרכבתי את שלד הברזל, שיצרו לפי תוכניות האדריכל בחברת INDAN. זה מגיע במכולה, ממוספר עם שרטוטים - ממש כמו IKEA. גם החיפוי, פאנל מבודד, הגיע מוכן בדיוק לפי ההזמנה שלנו מ'אופק תעשיות' בחיפה. רק נשאר להרכיב. פאנל מבודד הוא סנדוויץ' של פח, ממולא בצמר סלעים או בקלקר כבידוד. הוא מגיע מגולוון, צבוע כבר בגימור שמבקשים, ולא צריך שום תחזוקה. אחרי שציפינו את השלד מבחוץ בפאנלים, בצד הפנימי הכנסנו עוד שכבת בידוד ואז את כל הצנרת. השיטה לא רק מהירה מאוד, היא גם הרבה יותר עמידה לתנאי מזג האוויר בארץ, לעומת בנייה רגילה".

- קיבלת עזרה מקצועית?

"כשאתה בונה בית גדול, אתה אף פעם לא בונה לבד ממש. חייבים עזרה. למשל האדריכלית שלנו, רזי הגלבוע, מומחית בשיטה של בנייה קלה וליוותה אותי הרבה מעבר למה שהיא הייתה צריכה. התייעצתי גם עם הרבה אנשי מקצוע".

- היו רגעי משבר?

"בטח! היו רגעים של דמעות ועצבים, אבל אני לא יודע לוותר. ברגעים האלה לינור מאוד עזרה להרגיע אותי".

"לפני מאתיים שנה, הערבים שבנו לא הזמינו מהנדס"

יעקוב שלהב עמוקה שבגליל

אישי: בן 67, מורה להיסטוריה, בזוגיות 3

הבית: מיועד לבנו, אור. שתי קומות, שלד ברזל עם חיפוי עץ, גג ממסגרת עץ וחיפוי מפח

שטח: שישים מטרים רבועים

כמה זמן: שנתיים (מ-2006 עד 2008)

עלות הבנייה: מוערכת בכ-800 שקלים למטר רבוע

- מה הביא אותך לבנות בית בעצמך?

"אחרי מלחמת לבנון הראשונה החלטתי שאני לא חוזר לגור במרכז ועברתי לגליל. באותו זמן התחילה תוכנית המצפים של אריק שרון, וקניתי חלקה של שני דונמים בעמוקה, בחכירה ל-99 שנה, במחיר של 2,300 שקלים. ההחלטה לבנות את הבית המשפחתי הייתה קודם כול עניין של תקציב, אבל מעבר לזה, זה עניין של תשוקה - אני לא מכיר משהו יותר יצירתי מלבנות בית.

"בניתי את הבית הראשון מעץ, חוץ מהאח, שבנוי מאבן. אין לו יסודות - הוא יושב על שכבת בטון, על הקרקע, כמו צריף. גרנו שם והקמנו את המשפחה. כשנפרדתי מאשתי בניתי בית לעצמי מחוץ ליישוב, ביער ביריה, וגם אותו אלתרתי מחומרים מזדמנים - שני קונטיינרים כבסיס, כמה עמודי ברזל שהיו לי בתור שלד, וציפוי מעץ. בניתי בלי מהנדס, בלי שום דבר. לפני מאתיים שנים הערבים שבנו לא הזמינו מהנדס. הם שפכו ערימת חול ובנו על זה את הבתים עם הגגות העגולים שלהם. והם עוד מחזיקים אחרי מאתיים שנים. בעיקר צריך שכל ישר. ביום ההולדת ה-16 של אור, בני, הוא החליט שהוא רוצה בית. חשבתי שהוא התכוון לבית עץ. אמרתי לו, 'אתה יודע מה, זה רעיון מעולה, אבל בתנאי אחד - שאתה בונה איתי'. רציתי שיהיו לו קצת כישורי עבודה פיזית, כי מילדותו הדבר היחיד שעניין אותו זה המחשב. תכננו שביום שיתגייס לצבא, יקבל מפתח לבית. וכך היה".

- היה לך ניסיון כשבנית את הבית?

"לא. הכול עניין של טעייה והתנסות. בבית הראשון, כשבניתי את הגג, הלכתי לראות מה עושים בבית שבדיוק בנו על-ידי, והייתי חוזר ועושה אותה הפעולה אצלי. אנשים שמחו לנדב ידע כי הם לא ראו בי מתחרה"

-מה היה תהליך הבנייה?

"בנינו בערך יומיים בשבוע. הקפדתי על העיקרון: כשאני עובד, גם אור עובד. הוא היה מבריז הרבה מבית הספר, אבל הוא למד בבית הספר שלי, אז היה בסדר. הוא ממילא ישב שם על גדות הירדן כל הזמן ולא למד. בנינו עם שלד של מסגרת ברזל וחיפוי מעץ. הרצפה היא דק שתלוי חמישים סנטימטרים מעל הקרקע, עם בידוד ביניהם. בקומה השנייה בנינו את החדר שלו, מעין גלריה. הגג מפח, שיושב על מסגרת עץ. זה זול ופשוט".

- הייתה לך גם עזרה מקצועית בבנייה?

"לא. רק אני ובני. בבית הראשון פניתי לרצף שנתן לי מחיר - הבנתי שהוא ירוויח בכמה ימים מה שייקח לי שלושה חודשים להרוויח כמורה בבית הספר. אז הרצפה יצאה קצת עקומה. כשאתה שופך דלי מים, כל המים מתרכזים בפינה אחת. אז מה".

- היו רגעי משבר?

"התסכולים העיקריים היו מול הרשויות. השגת האישורים מאוד מקשה".

- ובסוף אור הושפע מחוויית הבנייה?

"בסוף אור הלך לעבוד בהיי-טק. הוא לא יבנה לעצמו עוד בית".