זעם על שטרום: "כמו לעודד הימורים; תהיה קטסטרופה"

זעם בקרב ח"כים באופוזיציה על המלצת ועדת שטרום לשעבד את החיסכון הפנסיוני לטובת הלוואות צרכניות. אחת ההמלצות השנויות במחלוקת בדוח הביניים של ועדת שטרום הייתה מתן אור ירוק למוסדיים להעניק הלוואות צרכניות על חשבון כספי הפנסיה, עד להגעה לרף מינימום של 3,800 שקל בחודש קצבה חודשית - כולל קצבת הזקנה מביטוח לאומי (כ-1,900 שקל).

בוועדת הכספים התקיים היום (ד') דיון מיוחד בנושא, בו נמתחה ביקורת קשה על ההחלטה וחלק מהח"כים איימו להגיש הצעת חוק שתטרפד את ההמלצה הזו. 

ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, התבטאה בחריפות נגד ההמלצה וכינתה אותה "מטרידה מאוד". לדבריה, קביעת סכום מינימלי של 3,800 שקל לחודש בפנסיה במקרה של אי-פירעון ההלוואה היא "בעייתית מאוד". "זה סכום שלא מאפשר קיום בכבוד", אמרה גלאון. "ההמלצות יאפשרו לתת הלוואות בלתי מרוסנות, זה יפגע בחסכונות הפנסיוניים של הרבה מאוד אנשים שלא יוכלו לחיות בכבוד בגיל הזקנה. כנראה שזה טוב לקרנות כי הן תגבנה ריבית, אך מסוכן לעמיתים".

גלאון נקבה בחשש הגדול מכל: גופים מוסדיים ישווקו הלוואות צרכניות באגרסיביות לעמיתים, שמצדם לא יוכלו לעמוד בפרעונות. "בפועל", אמרה גלאון, "מסירים איזונים ובלמים בכך שמאפשרים לשחרר כספי פנסיה לטובת הלוואות צרכניות, מה שיעמיק את העוני בקרב אוכלוסייה מבוגרת וחלשה".

מי שאמרה את הדברים החריפים ביותר בדיון היום הייתה ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "אנחנו נמצאים על סיפו של משבר פנסיוני חסר תקדים. כבר עכשיו יש קשישים בפנסיה, אך עדיין בהסדרי הפנסיה הישנים. אלא שבעוד 30 שנה זה יהיה לא פחות מקטסטרופה. הסכום לקצבה החודשית במקרה של אי יכולת לפרוע את ההלוואה עפ"י המלצות ועדת שטרום יעמוד על 4,300 שקל עם היוון. הסכום הזה מסמל את גובה 'פני הים' במובן של הישרדות מבלי לשקוע מתחת למים. אנשים לא ימותו, אך יחיו חיים קשים עם מחסור בתרופות, ללא יכולת לרכוש מתנה לנכד ויצטרכו לבחור בין תרופות לאוכל. זו קטסטרופה לתת לאנשים לבזבז את הפנסיה שלהם, שגם ככה אין להם. לא מספיק שיש משבר ענק, עתה מצאה ועדת שטרום את הדרך להחריף אותו".

טרכטנברג: "זה לא שונה מעידוד הימורים"

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) רמז כי אם ההמלצה הזו תאושר, כלכלת ישראל תהיה בסכנה גדולה יותר, כפי שקרה בארה"ב: "אחרי מה שהיה ב-2007-2008 בעולם היינו צריכים ללמוד לקח. מה שהוביל למשבר זה הסאב-פריים. המערכת הפיננסית דחפה משכנתאות לבעלי שכר נמוך בארה"ב, כשהיה ברור מלכתחילה שהם לא יוכלו להחזיר הלוואות של 100% ואפילו יותר, מערך הדירה. הבטיחו ללווים שערך הנכסים יעלה, שהם ירוויחו וגם המערכת. את הסוף המר כולנו מכירים".

טרכטנברג, שבעת משבר הסאב-פריים עמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, הוסיף כי "היינו גאים בהתמודדות עם המשבר בגלל חוסן המערכת הפיננסית הישראלית והחבות של משקי הבית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה לעולם. זו העוצמה של המשק הישראלי ולכן אני לא מבין מה עומד מאחורי הדבר הזה. מטרת המדיניות לא יכולה להיות להגדיל את האשראי הצרכני, בפרט לשכבות החלשות. אם זו המטרה יש להשמיע זעקה כי לא מיטיבים איתן אם מגדילים להן את האשראי. נדרש שלא להפלות אותן בתנאים ובריביות על הלוואות אך לא להגדיל הלוואות מעל ליכולת ההחזר".

טרכטנברג הביע חשש שהחוסכים לפנסיה יתפתו בקלות ליטול הלוואות על חשבון כספי החיסכון: "על-פי הכלכלה ההתנהגותית, הרציונליות של הצרכן לא מתפקדת טוב בפרט כשמדובר על מבט לטווח הארוך. כך בעישון והתמכרויות, אך גם התנהגותית; אתה מהוון את העתיד להווה בערך הרבה יותר גבוה מאשר מה הערך הריאלי. מדעית, גידול אשראי שכרוך בסיכון מעבר ליכולת ההחזר זה דבר רע מאוד. זה יפגע בלוקחי ההלוואות ובמערכת כולה. זה לא שונה מעידוד הימורים".

גם ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) התנגד להצעה ואמר כי בעולם דווקא הולכים נגד המלצות מסוג זה: "המודלים של השנים האחרונות נעשו בדיוק בשביל למנוע את הקטסטרופה הזו וכאן יש מהלך הפוך. אנשים יקחו הלוואות במטרה לא להחזיר ואז הבנקים יחגגו כי הבנקים ימשיכו לצבור ריביות ופיגורים. בקרנות ההשתלמות המטרה המרכזית היא שתוך 6 שנים יחסכו ויקבלו סכום משמעותי פטור ממס. אתה בא לבנק, מקבל הלוואה על הכסף שחסכת, הלוואה אחרי 3 שנים בסה"כ ופגעת ברעיון המרכזי של קרן להשתלמות. כאן פועלים בדיוק בכיוון ההפוך ממה שנכון לפנסיה".

מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות: "זה מקובל בעולם"

כפיר בטט, רפרנט מקרו באגף תקציבים באוצר ומרכז ועדת שטרום בנושא הפנסיה, ניסה להגן על ההמלצה ואמר: "מדובר רק במסקנות ביניים של הוועדה ובפברואר יתקיימו שימועים וחברי הכנסת מוזמנים. במסגרת הוועדה אחת המטרות המרכזיות היא הגברת התחרות למערכת הבנקאית. אחת הדרכים הכנסת הכסף המוסדי - הלוואות ישירות לעמיתים או עקיפות לגופים נותני האשראי.

"כבר היום ניתן לקחת הלוואות מקופות גמל או מקרנות השתלמות נזילות, אחרי 6 שנים או בגמל אחרי 15 שנה; בקרן השתלמות עד 50% ממה שקיים ובגמל עד 30%. הסיכון בהלוואות אלו כמעט אפסי כי יש בטוחה ודאית - הסכום הצבור. הריביות שמשולמות הולכות לשאר כספי העמיתים. אם תהיה 4% או 5% ריבית זה לשאר העמיתים. דמי הניהול משולמים לטובת התפעול. היום, היקף ההלוואות הניתנות עומד על 9 מיליארד שקל, מזה 7 מיליארד שקל מקרנות ההשתלמות והשאר מקופות גמל. הוועדה רוצה להוזיל את עלויות האשראי".

בטט הוסיף כי "הקרנות לא משווקות את ההלוואות כי הן לא עושות מזה רווח ולכן ח"כים לא ידעו על האפשרות שכבר קיימת כיום". 

גם יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, הגנה כמובן על ההמלצה: "מדובר בדבר שמקובל בעולם. במדינות ה-OECD רואים בהן כלי חברתי לאפשר לחוסכים לפנסיה לטווח ארוך, להשתמש בכספים שלהם לצורך כזה או אחר שמתעורר בתנאים טובים, בדרך-כלל טובים בהרבה מתנאי ההלוואות שמציעים הבנקים בגלל אותה בטוחה שבידי הגוף המלווה. היום ההלוואות הללו מהוות פחות מ-7% מסך האשראי הקמעונאי; ללא קרנות השתלמות זה פחות מ-2%. אין רווח מההלוואות הללו כי הן רק לצורכי השקעה. נותנים באפס רווח וצריכים להחזיר כתשואה לעמיתים. זו רק השקעה. אין דמי ניהול אלא רק ערך שימורי של הלקוחות. זה מסייע דווקא לשכבות החלשות שמקבלות הלוואות בתנאים טובים יותר מאשר בבנקים".

הח"כים באופוזיציה לא השתכנעו מהדברים וטרכטנברג איים להגיש הצעת חוק שתחסום את ההצעה: "הדרך להכניס את 'הר הכסף' של המוסדיים להגדלת התחרות באשראי ראויה אך הערוץ שבו צריך ללכת לא מול הצרכן והכסף שלו לעתיד, אלא בעידוד הבורסה בהנפקות, לעשות איגוח של הבנקים וכו'. יש מספיק כלים בארסנל של השווקים הפיננסיים ולא צריך לעשות את הדבר הזה. אגיש הצעת חוק כנגד לקיחת הלוואות מהפנסיה, לא קרנות השתלמות ודברים נזילים".

גלאון וח"כים נוספים הודיעו שיצטרפו ליוזמת החקיקה הזו. גלאון סיכמה את הדיון בדרישה מבטט כנציג ועדת שטרום, "להעביר לוועדת הכספים את חתך האוכלוסייה שלוקחת כיום הלוואות מהקרנות. בידי מכתב של ההסתדרות שמתנגדת להמלצה זו. אנחנו ממליצים להתנגד להמלצה ודורשים להופיע בפני הוועדה. מהמרים על העתיד הפנסיוני של אזרחים ותיקים".