שאלות ותשובות: מי ירוויח מיוזמת אובמה לפקח על שוק הנשק

נשיא ארה"ב ברק אובמה נוקט פעולה חד-צדדית כדי לאכוף פיקוח חדש על מכירות כלי נשק בתחילת שנתו האחרונה בבית הלבן. הוא מתכוון לעקוף את הקונגרס שאינו משתף פעולה, ולצמצם את מקרי האלימות שנעשה בה שימוש בנשק חם בעזרת סמכויות הביצוע שלו. יכולת התמרון שלו מוגבלת על ידי החוק, אך יש לו רקורד של בדיקת גבולות הפעולה שלו בתחומים אחרים.

עיקר היוזמה שלו הוא להרחיב את הדרישה שקוני נשק יהיו כפופים לביקורת רקע. הבדיקות הללו נועדו לאתר עבריינים, חולי נפש או אחרים שלא צריכים להיות בעלים של כלי נשק. מול הנשיא מתייצבים הרפובליקאים ואנשי "אגודת הרובאים הלאומית", השדולה רבת העוצמה שתומכת בחופש נשיאת נשק.

- מה לא בסדר עם בדיקות הרקע הנוכחיות של הקונים?

הבדיקות אינן אוניברסליות. החוק הפדרלי מחייב שכל מי ש"עוסק בתחום" מכירת רובים ואקדחים יהיה בעל רישיון ויבצע בדיקות רקע ללקוחות שלו. הבדיקות אמורות להיערך על ידיה-FBI, שמקבל פניות מזבני חנות הנשק לפני שהם מסיימים את המכירה.

אבל מצדדי הפיקוח על הנשק אומרים שהסידור הזה משאיר פרצות רבות: סוחרים קטנים וכאלו שמוכרים רק מעת לעת, כמו בירידי נשק או בחנויות מקוונות, אינם צריכים רישיון והם פטורים גם מחובת בדיקת הרקע של הלקוחות.

- איך אפשר לתקן את החוקים?

כדי שבדיקות הרקע יחייבו את כולם, הקונגרס צריך לשנות את החוק. היוזמה של אובמה לתקן את החוק בתחום זה נתקעה בסנאט ב-2013 - למרות הזיכרונות הטריים מהטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק שנה לפני כן - והיא לא צפויה יותר לעבור גם בקונגרס הנוכחי.

אבל הנשיא משתמש בסמכויות הביצוע שלו כדי לשנות את ההנחיות המעורפלות לגבי מי זכאי "לעסוק במכירות נשק". הרגולציה החדשה של הבית הלבן תחדד את ניסוח ההגדרה ותרחיב אותה, כך שיותר סוחרים יהיו חייבים לשאת רישיון ולבצע בדיקות רקע ללקוחות.

- איך זה מתנהל מבחינה פוליטית?

הרפובליקאים מותחים ביקורת נוקבת על השימוש ב"הוראה נשיאותית". דונלד טראמפ, איל הנדל"ן שמוביל במרוץ למועמדות לנשיאות במחנה הרפובליקאי, אמר ביום א' השבוע: "אני לא אוהב את זה". הוא אמר לרשת CBS שטיפול ב"בעיות גדולות של רפואת נפש" יהיה תגובה טובה יותר.

למרות שפיקוח על נשק נשאר נושא במחלוקת, והשמרנים מתנגדים לכל שינוי, בדיקות רקע אוניברסליות זוכות לתמיכה ציבורית רחבה. 86% מהנסקרים על ידי גאלופ באוקטובר תמכו בהן.

- אין דרכים ישירות יותר לרסן אלימות של כלי נשק?

בריטניה ואוסטרליה מוזכרות לעתים קרובות כהוכחה לכך שאיסור על מכירת סוגים רבים של כלי נשק - בעקבות מקרי ההרג המאסיבי בשנות ה-80 וה-90 - יכול לעשות הרבה כדי לצמצם את התופעה.

אחרי הטבח בסנדי הוק, אובמה פרסם קריאה שלא נענתה לקונגרס להעביר חוק איסור על מכירת נשק תקיפה (כמו רובי סער). באוקטובר 2015 הוא הזכיר את המדיניות בבריטניה ובאוסטרליה לטובה, אחרי רצח תשעה בני אדם על ידי אדם חמוש במכללה באורגון.

אבל הזכות לשאת נשק, שמעוגנת בתיקון השני לחוקת ארה"ב, הופכת איסור גורף על בעלות לנון-סטרטר (נקודת התחלה בלתי אפשרית). במקרה משפטי חשוב מ-2008, בית המשפט העליון ביטל איסור על מכירת אקדחים במחוז קולומביה (וושינגטון), והחיה את התיקון השני לחוקה על ידי הדגשת הזכות להחזיק בכלי נשק לא רק על ידי קבוצות מאורגנות אלא גם על ידי יחידים.

- אז מה יכולה לעשות התנועה להגבלת כלי נשק?

היא רחוקה מלהיות מחוסלת - משתי סיבות. ראשית, בית המשפט העליון סירב בדצמבר לשמוע ערעור על החלטת פרבר בשיקאגו לאסור על מכירות נשק חצי-אוטומטי. שנית, פעילי הפיקוח על הנשק בימינו מתמקדים פחות בהוצאתו אל מחוץ לחוק ויותר בפיקוח על הגישה לכלי נשק - מה שמחזיר אותנו לבדיקות הרקע.

טד אלקורן, מנהל המחקר בשדולת Everytown for Gun Safety, אומר שהרחבת הבדיקות הללו איננה רק אחת האופציות הבודדות שעומדות לרשת אובמה, אלא גם אחת אופציות הטובות ביותר. "כשאנחנו חושבים על צמצום אלימות בארה"ב, אנחנו ואחרים לא מתמקדים בחומרה, אלא באנשים שהם סיכון גבוה לביצוע פשעים בנשק חם", לדבריו. רק פרומיל (עשירית אחוז) מכ-300 מיליון אקדחים ורובים בארה"ב משמש לביצוע פשעים בכל שנה, הוא אומר. לשדולה שלו אין בעיה עם הרוב הגדול של בעלי הנשק שומרי החוק.