חוות-דעת מיעוט בוועדת שטרום: ההמלצות חלקיות

רשות ההגבלים העסקיים, האוצר ופרופ' אבי בן-בסט מותחים ביקורת חריפה על המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים, אותה ועדה שבה הם היו חברים - כך עולה מחוות-דעת מיעוט שמצורפת לדוח הביניים המלא של הוועדה, שהעתקו הגיע לידי "גלובס".

לטענתם, המלצות הביניים של הוועדה "חלקיות", "לא עקביות עם אסדרה קיימת" ואינן מספקות את התנאים והוודאות הנדרשת ליצירת תחרות בשוק האשראי.

דוח הביניים המלא של הוועדה יפורסם בקרוב על-ידי האוצר. יצוין כי חוות-הדעת הנכללת בו מבטאת את העמדות שהובעו במסמך העמדה שהפיץ האוצר - ושנחשף ב"גלובס" - שכונה "הדוח האלטרנטיבי" על-ידי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג.

מאחורי חוות-דעת המיעוט עומדים פרופ' אבי בן-בסט, ששימש נציג הציבור בוועדה; הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, ד"ר אסף אילת; הממונה על התקציבים, אמיר לוי; וסגניתו לענייני מאקרו, יעל מבורך.

חברי המיעוט תוקפים את המלצות הוועדה בשני נושאים עיקריים: הפיקוח הכולל על שירותים פיננסיים ותחום יצירת התחרות בשוק האשראי.

בנושא הפיקוח הכולל על הגופים שמספקים שירותים פיננסיים כותבים חברי המיעוט כי המלצות הביניים של הוועדה "אינן שלמות בשני היבטים מרכזיים: ראשית, ההיבט המהותי, קרי עקרונות יסוד לפיקוח; ושנית, ההיבט המוסדי, דהיינו זהות הגוף המפקח... חלק מהסוגיות הקשורות ביצירת משטר פיקוח כאמור קיבל אמנם ביטוי בהמלצות שונות בדו"ח, אך ההכרעה המשתקפת לגביהן, אינה שלמה, אינה בהירה דיה ולעתים אף אינה עקבית עם אסדרה קיימת".

חברי המיעוט תומכים בקביעת מדרג פיקוח אחיד, שאמור, בין היתר, לקבוע מי הם הגופים שפעילותם הפיננסית מגלמת סיכון פוטנציאלי ליציבות המשק. יצויין כי פרופ' בן-בסט עמד ב-2007 בראש וועדה, שהמליצה על מודל שבמרכזו הקמת רשות-על לפיקוח על שוק ההון, רשות שתכיל מחלקות מתמחות שיחליפו את המפקחים הקיימים. לדברי גורמים הקשורים לוועדה "התחושה הכללית של חברי המיעוט הייתה שהמלצות הוועדה הן בבחינת החמצת הזדמנות לערוך סדר בפיקוח על השוק".

בנק ישראל התנגד במהלך השנים בתוקף להמלצתו של בן-בסט ותבע להשאיר את הפיקוח על הבנקים בידיו. עמדת הבנק הנוכחית גורסת כי יש להפריד בין גופים בעלי פעילות מהותית בשוק האשראי, שצריכים להיות תחת פיקוח הבנק, לבין גופים בעלי פעילות קטנה יותר, שאיננה בעלת סיכון פוטנציאלי ליציבות שוק ההון, ואשר יכולים להיות בפיקוח רשויות אחרות, כגון אגף שוק ההון באוצר.

ואולם, דוח הביניים של הוועדה אינו מתייחס כלל לנושא מדרג הפיקוח ועוסק רק בשאלה הצרה של מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן מהבנקים - וממליץ כי אלה ימשיכו להיות מפוקחות על-ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

לדעת חברי המיעוט, "קיומו של מדרג פיקוח שלם, בהיר, אחיד ובסטנדרטים בינלאומיים עבור שירותים פיננסיים הוא נדבך מרכזי לצורך הדרוש להגשמת חזון הוועדה".

"על-מנת שגופים פיננסיים חדשים העוסקים בהעמדת אשראי, ניהול חשבון, הנפקת אמצעי תשלום וסליקת עסקאות תשלום, ייכנסו לשוק, או שגופים קיימים ירחיבו את פעילותם מבחינת היקף ומגוון השירותים", מסבירים הכותבים, "הם צריכים להיות מסוגלים לקבל החלטות לגבי פעילותם, תוך שהם לוקחים בחשבון את השלכות משטר הפיקוח שיחול עליהם בכל הרכב והיקף פעילות, לרבות דרישות לצורך קבלת רישיון, דרישות הון וחובות רגולטוריות אחרות".

בנוסף לנושא מדרג הפיקוח, תקפו חברי המיעוט בוועדה את ההחלטות בנושא הפרדת חברות כרטיסי האשראי - תוך החרגת חברת כרטיסי האשראי השלישית (כ.א.ל) וקיצור האיסור על הבנקים הגדולים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים לתקופה של 4 שנים.

בהתייחס להחלטה על הפרדת ישראכרט ולאומי קרד כותבים חברי המיעוט כי "מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה (אך) אין די בהמלצה זו כדי לייצר לשחקנים בשוק את התנאים המתאימים ואת הוודאות הנדרשת, על-מנת לאפשר להם לפעול בצורה תחרותית ולשנות את שיווי המשקל הבעייתי בשוק ולממש בכך את חזון הוועדה".

בהמשך הם טוענים כי "ההסדרה החלקית הבאה לידי ביטוי בהמלצות הוועדה עלולה למנוע יצירה של משטר פיקוח המאזן באופן נכון בין יצירת תנאים להגברה משמעותית של התחרות לבין שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית".

באשר לאי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל כותבים חברי המיעוט, כי "השארת כ.א.ל בידי הבנקים תצמצם את השפעת המהלך ועלולה להשפיע על התנהגות שאר חברות כרטיסי האשראי באופן שעשוי לשמר את שיווי המשקל המתואם בין הבנקים ובין חברות כרטיסי האשראי".