על מקושרים ומנותקים

■ יצחק תשובה הוסיף השבוע את השם רוני בר-און, פעם שר הפנים, התשתיות והאוצר, אקס חבר כנסת בכיר בליכוד וקדימה, לסל השמות החביב עליו. הוא מינה אותו לדירקטור בדלק קידוחים. בכך מצטרף תשובה לאספנים האחרים, אלפרד אקירוב מאלרוב וחיים כצמן מגזית גלוב, שמקשטים-מרפדים את דרכם באקס-מיניסטר רב-האון. והם כמובן לא המציאו את זה. זהו מנהגה של ישראל מאז ומתמיד: קרב לך מקורב והתקרבת.

■ בעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, התברר השבוע, משתמש בנוסף וכתגבור למאגר השמן והכבד של שמונה משרדי עורכי דין, יותר מ-24 עורכי דין חיצוניים, גם במשרד של דוד שימרון ויצחק מולכו ("דה מארקר, 5.1), חברים, ידידים אישיים, אנשי אמונה של משפחת ראש הממשלה.

■ ניר חפץ, עוד אחד שמככב דרך קבע בתקשורת הכלכלית תחת המדור "שרים יותר טוב מכסף" ו/או "הרגולציה של הקשרים" ו/או "ממשלה גדולה - מאכערים גדולים". חפץ, המוכר כדובר משפחת נתניהו, מקבל שכר חודשי מתנועת הליכוד שבה הוא רשום כנותן שירותי ייעוץ אסטרטגי ליו"ר התנועה בנימין נתניהו, מרחיב את נוכחותו בחברות ותאגידים הכפופים לרגולטורים ולשרים (שזה בערך כל המדינה חוץ מהיי-טק, שכוחו בריחוקו מהקשר, הליקוק והחיזור היומי הנדרש לרגולטורים ופוליטיקאים). השבוע נחשף שאפילו הסינים בוני נמל אשדוד החדש התקשרו איתו. הערה: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט שהאחראית על יישום הפיקוח על הסדר ניגוד העניינים שעליו חתום חפץ היא היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ובכלל, על פי וינשטין, נתניהו מנוע מלעסוק בכל עניין, בכל תחום ממשלתי המטופל על ידי חפץ. אז מעניין למה משלמים לחפץ.

■ מכון התקנים המהולל, זה שכבר שנים מכינים לו, בכל ממשלה מחדש, תוכנית לצמצום השליטה הכוחנית והאינטרסנטית על היבוא (שהוא עושה בשירות ולטובת התעשיינים השולטים בפועל בדירקטוריון ובמינויי הבכירים) - מינה את האקס-רגולטור שלו ליועץ מיוחד למנכ"ל המכון אלי שטיין. גרישה דויטש, 20 שנה הרגולטור, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, שרוב הזמן נחשב ידיד המכון והתעשייה, פרש בסוף אוקטובר 2014, והשאיר אחריו כממלא מקום, מאז ועד עכשיו ומי יודע עוד כמה זמן, את סגנו הוותיק איגור דוסקלוביץ'. מתברר שבאחרונה, זמן קצר אחרי תום תקופת הצינון, הפך דויטש דנן צד ונהיה יועץ בכיר במכון התקנים. תזכורת: ביום 20.12.2015 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק (הפעם של יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן) לביטול הבלעדיות ההיסטורית של מכון התקנים בבדיקות היבוא ופתיחת מסלול היתר למעבדות נוספות לבדוק ולאשר יבוא מוצרים בעלי תקן רשמי. המשמעות המעשית בחיסול המונופול: הקלה בכניסת מוצרים חדשים, הפחתת מחירי מוצרים שכבר קיבלו היתר, הקלה ליבואנים, תחרות קשה לתעשיינים והרבה הרבה פחות כוח, השפעה וניפוח-משרות במכון התקנים ובסימביוזה הבעייתית שבין המכון להתאחדות. אז איזה "ייעוץ" ייתן דויטש? בתאגידים גדולים וחזקים אחרים נוהגים לקרוא לזה "סמנכ"ל רגולציה", והוא מצטיין תמיד באותה תכונה: קשרים כבדים ומתמשכים עם המשרד והרגולטור.

כנסת עקומה. חברי הכנסת הלוחמים בוועדת הכספים דורשים, התברר השבוע, להוריד את רף השכר של מנהלי הפיננסים בחברות הציבוריות אל מתחת למגבלה של 3.5 מיליון שקל. זה קורה בדיוק בחודש שבו הם מממשים את הצבעתם מלפני כחודשיים שסידרה להם העלאת שכר יפה. זה גם קורה בדיוק בשבוע שבו נציגינו האמיצים ממשיכים להילחם בעיקר על האינטרסים של עצמם. ביום רביעי בצהריים הם הצליחו לקבור את הצעת החוק שביקשה להחיל על חברי כנסתם בוועדות הכספים והכלכלה חובת דיווח ופרסום תיק ניירות הערך שלהם, שלא יעלה החשד לניגוד עניינים. ובקרוב - מכונית חדשה לחבר'ה, ג'יפונים ורכבי מנהלים חדשים, לבחירתם. מנותקים? ממש לא.