חופשה וקוץ בה

לצירוף המילים "חופשה מהעבודה" יש קונוטציה חיובית, אבל רבים מעדיפים לוותר עליה תמורת תוספת שכר. הנה מבט חטוף על שני צדי המתרס: מתן חופשה בלתי מוגבלת לעובדים לעומת ויתור מוחלט על חופשות.

חברות כמו וירג'ין ונטפליקס בארצות הברית מנהיגות מדיניות חדשנית של מכסות חופשה בלתי מוגבלות לעובדיהם. העובדים יכולים לצאת לכמה ימי חופשה שהם רוצים, בלי לתכנן זאת זמן רב מדי. כשהם מרגישים צורך, הם יכולים פשוט לקום וללכת, "בלי לדפוק חשבון".

טוב, אולי לא בדיוק "בלי לדפוק חשבון", משום שהעיקרון העומד מאחורי המדיניות הזאת הוא שהאחריות מוטלת על כתפיהם: על בסיס אמון, לשני הצדדים ברור שאם הם עוזבים לחופשה - ככל הנראה וידאו כי הדבר אפשרי, התעדכנו בכל הדרוש, ו"סגרו את כל הקצוות". כל עוד חופשתם לא פוגעת בפועל בעסק, הם רשאים לנצלה כאוות נפשם.

יש אומרים שנטפליקס היא התגשמות כל מה שמשתמע למאה ה-21, ושבדרך כה פשוטה, שהייתה מונחת בזווית העין מבלי ששמנו לב אליה, הצליחה לעלות על נוסחת החריצות והמשמעת העצמית. הרי כך חברות יכולות לתגמל את עובדיהן על עבודה טובה מבלי שיצפו לתמריצים כספיים, להקפיץ את המוטיבציה והפרודוקטיביות, וליהנות מלוח זמנים גמיש.

חלום טוב או רע?

יתכן כי נכונה התפיסה שלפיה ההספק, התפוקה ואיכות העבודה חשובים יותר מכמות העבודה. חברות שבחרו בגישה הזאת אכן מספרות על ביצועים גבוהים, על יחסי כבוד הדדי בצוות, ועל עליה אל מעבר לציפיות ביעילותם. להצלחת העניין מועילה גם העובדה שחיינו הטכנולוגיים מאפשרים התעדכנות בלתי פוסקת במתרחש, ובהתאם לכך מקנים לעובדים הזדמנות להתרחק פיזית מהמשרד - אך להמשיך להיות בעניינים.

אולם פה בדיוק קבור הכלב.

הגישה הזאת היא המחשה קיצונית לסיבה שבגללה אנשים רבים מספרים על שנאתם לחופשות. עם הזמן נראה כי יותר ויותר מוכנים לוותר עליהן תמורת שכר גבוה יותר. נראה כי באין גבולות ברורים להפרדת הפנאי מהעבודה, כשמעל לראשנו מאיימת הציפייה לזמינות אינסופית (גם אם איננה נאמרת במפורש), העובדים לא נהנים מהחופשה אלא חשים שהם עובדים בלי סוף - בעבודה ומחוצה לה.

נקודת הקיצון השנייה: לא רוצים חופשה

בפועל, לא מעט אנשים במדינות רבות בעולם מוצאים עצמם סוגרים שנה אחר שנה כשבידיהם יתרת ימי חופשה לא מנוצלים, ולא במקרה.

חלק מהם מספרים כי הם חווים חופשה בצורת רגשות אשם כלפי העבודה, וכי הם סובלים במהלכה מהחרדה באשר למה שיחכה להם בשובם. אחרים חוששים להתרחק מהבוסים וממה שעלול לקרות בזמן שייעדרו: מה יגידו עליהם בהנהלה? אולי ימצאו להם תחליף טוב וזול יותר? אולי יסתדרו מצוין בהיעדרם? ואם כן - ומה זה אומר עליהם? ויש שמתארים את אי-הנעימות שהם חשים על רקע הותרת העבודה המרובה לחבריהם, בזמן שהם נהנים על איזה חוף מרוחק.

לבסוף, גם אלה שמנצלים את חופשותיהם עד תום מדווחים כי במהלך החופשה הם זמינים לעבודה, משיבים למיילים, מקבלים שיחות טלפון מקולגות, מנהלים ולקוחות, ומוטרדים מענייני העבודה לא פחות מאשר בשגרה.

לא רוצים חופשה בזמן מוגדר מראש

ישנם ארגונים שבוחרים בשביל עובדיהם ומכריחים אותם לצאת לחופשה בזמן מוגדר, בלי שיישאלו להעדפתם בעניין מועדה.

חיוב העובדים לצאת לחופשה בימים קבועים מראש במהלך השנה מקובל במיוחד בארגונים מוסדיים למיניהם. הדבר נעשה, כמובן, מתוך אילוצים ארגוניים ובנסיבות המועילות לארגון, אך המסר הגלוי הוא התרומה הרבה של החופשה המוגדרת לבריאותם ולרווחתם של העובדים, והתועלת שלה לתפוקתם ולהפחתת שחיקתם בטווח הארוך.

לא לכולם מתאים לצאת לחופש בזמן שנקבע בעבורם מראש, ויש עובדים שיוצאים מכך מתוסכלים יותר מאשר רעננים ובעלי כוחות מחודשים. על אחת כמה וכמה כשהחופשה שנקבעה לא תואמת את מועדי החופשות במוסדות החינוך, במקרה שמדובר בהורים לילדים.

עודדו את העובדים להתנתק

זמן ניתוק: כולם מחוברים במשך 24 שעות בכל חיבור תקשורת אפשרי, ומתקשים לשאת את החיים בלי שחיבור זה משתמר. אך הפסקה מוחלטת מן ההצפה הזו מועילה למוח של עובדיכם, ובכוחה דווקא לעוררם מנטלית.

תרומה לארגון: מחקרים מראים כי עובדים שיוצאים לחופשה תורמים יותר לחברה בסך הכול, כי הם יעילים וממוקדים יותר לפני החופשה ובשובם ממנה. פסק זמן אמיתי ומלא גם מיטיב עם בריאותם, ולפיכך משתלם בטווח הארוך. לעומת זאת, עבודה בלי חופשות מעצימה את שחיקתם.

השראה מהטבע: יציאה לחופשה היא הזדמנות לעובדים לקבל השראה יצירתית, בנחת, ממקומות יפים או מחוויות מהנות. הרבה יותר מאשר במשרד.

החוששים מחופשות: אם העובדים נוטים לוותר על חופשות, כדאי לעודדם לעשות זאת ולעזור להם להפחית את הקשיים הכרוכים בכך: לסייע במיקוד המשימות החשובות לביצוע לפני החופשה וב"ניקוי" שולחן העבודה בתקופה זו, בעזרת קולגות; להגדיר עמם מראש מתי אפשר יהיה לפנות אליהם במהלך החופשה, ובאיזו תדירות; למנות מחליף למשימות שגרתיות, למניעת היערמות משימות לתקופה שאחרי החופשה; למנות "מסנן מיילים" שיגיב בהיעדרם לעניינים דחופים, וימחק מיילים שטופלו או שאינם רלוונטיים.

דוגמה אישית: צאו גם אתם לחופשה לעתים. ראו זאת כהזדמנות להאציל סמכויות, לאתגר את עובדיכם, ואולי אף ליצור קשרים שעשויים להיות רלוונטיים מקצועית.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com או ב פייסבוק .