הבוננזות של הממשלה: זינוק בהכנסות ממסי נדל"ן, שיא במסי דלק

הגירעון התקציבי לשנת 2015 יעמוד על 2.15% תוצר בלבד, כך מסר היום (א') משרד האוצר. לפי אומדן ראשוני ל-2015, שנערך באגף התקציבים יעמוד הגירעון ב-2015 על 24.5 מיליארד שקל, כמעט 7 מיליארד שקל פחות מהגירעון המתוכנן. מדובר בגירעון התקציבי הנמוך ביותר מאז שנת 2008. בתקציב 2015, שאושר בכנסת רק לפני חודשיים, כמעט שנה לאחר המועד, עמד יעד הגירעון על 2.9%. לפני כחודש פרסם האוצר אומדן מעודכן של הגירעון - אך גם הנתון העדכני שעמד על 2.75% היה גבוה משמעותית מהגירעון בפועל.

באוצר אמרו היום בתגובה לנתונים המפתיעים, כי "אנחנו שמחים כשהגירעון יותר נמוך ממה שאנחנו מתכננים, וזו בשורה חיובית לישראל מבחינת יחסי החוב לתוצר, עלויות מימון החוב ודירוג האשראי".

הקיטון בגירעון בא דווקא על רקע צמיחה נמוכה מהצפוי של המשק, שתעמוד השנה על 2.3% בלבד לפי אומדן ראשוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת 2.5% בתחזיות האוצר ובנק ישראל. לעומת זאת, גביית המיסים ב-2015 עלתה נומינלית ב-5.3% בהשוואה ל-2014. הכנסות רשות המיסים גדלו ריאלית ב-7.1%. מאחורי נתונים אלה עומד זינוק של 10.3% בגביית המיסים הישירים (המוטלים על הכנסה. ע"ב) וגידול של 3.9% בגביית המיסים העקיפים (המוטלים על הוצאה. ע"ב). את הגידול בגביית המיסים שמעבר לצמיחה מייחסים באוצר "להגברת האכיפה ולמאמצי הגבייה של רשות המיסים" ומציינים כדוגמה לכך את הקמפיין לקידום גילוי מרצון של חשבונות של ישראלים בחו"ל שהניב הכנסות של 1 מיליארד שקל. בסך גבתה המדינה כ-9 מיליארד שקלים מעבר למתוכנן.

 תקרת הגירעון

הוצאות המדינה ב-2015 היו גבוהות ביותר מ-21 מיליארד שקל מההוצאות המתוכננות, כאשר בתקציב הביטחון לבדו עמד הביצוע על 71.3 מיליארד שקל (מתוך תקציב סופי של 74.1 מיליארד שקל) - וזאת לעומת 59.9 מיליארד שקל שהוקצו למערכת הביטחון בתקציב שאושר בכנסת לפני חודשיים.

הפער המפתיע בין הגירעון בפועל לתחזיות האוצר מוסבר בכך שההכנסות ב-2015 עלו בכ-3.6 מיליארד שקלים על התחזיות והגיעו ל-303.7 מיליארד שקל וההוצאות היו נמוכות בכ-3.3 מיליארד שקלים. העודף בהכנסות מורכב בין היתר מעודף של כ-1.8 מיליארד שקל בהפקדות לביטוח הלאומי והכנסה עודפת של כ-900 מיליון שקל מהסיוע הביטחוני האמריקאי, שעמד על 9.9 מיליארד שקל בסך הכל. באוצר אמרו כי יוכלו להסביר את העודפים רק לאחר שהנושא ייבדק לעומק.

בצד ההוצאות נרשם כאמור פער של 3.3 מיליארד שקל, מתוכם 2.2 מיליארד שקל שמקורו בקרנות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד השיכון. תת ביצוע נוסף בהיקף 500 מיליון שקל נרשם בגופים ביטחוניים וגם הוצאות המשרדים האזרחיים היו נמוכות בכ-600 מיליון מהמתוכנן.

שיעור הביצוע של המשרדים ב-2015 עמד על 99% מהתקציב המקורי. מהשוואת נתוני הביצוע ל-2015 עולה כי תקציבי המשרדים רשמו ב-2015 גידול של 4.9% לעומת 2014, כשהגידול המתוכנן עמד על 6%. הוצאות המשרדים האזרחיים (משרדי הממשלה שאינם ביטחוניים. ע"ב) גדלו ב-5.4% לעומת 2014 (לעומת גידול מתוכנן של 8.4%); הוצאות המשרדים החברתיים גדלו ב-6.6% (לעומת גידול מתוכנן של 9.2%); מערכת הביטחון רשמה גידול של 3.6% בהוצאותיה לעומת 2014, כשלפי התקציב המקורי היו הוצאותיה אמורות לקטון ב-2015 ב-1.4% (לעומת ההוצאה ב-2014).

סך הכנסות המדינה חצו ב-2015 את קו ה-300 מיליארד שקל ועמדו על 301.2 מיליארד לעומת 297.6 מיליארד - ההכנסות שהיו חזויות בתקציב. גביית המיסים הסתכמה ב-268.5 לאחר שהאוצר הקדים בשנה את ההפחתה המתוכננת של 1.5 מיליארד שקל ממס רכוש.

מניתוח הכנסות המדינה ממיסים עולה כי ענף הנדל"ן היה המקור העיקרי לגידול בהכנסות השנה: ההכנסה נטו ממיסוי מקרקעין הגיעה ל-10.6 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 37% לעומת 2014. ההכנסות ממס שבח וממס רכישה גדלו בשיעור כמעט זהה של 37% ו-36%. כמחצית מהגידול הארצי מיוחסת לאזור תל אביב, שבו נרשמה עלייה בשיעור 51% ובאזור נתניה נרשמה עלייה של 42%.

במסי דלק נרשמה עלייה של כמעט 6% ל-17 מיליארד שקל אשתקד.

חל גידול בולט בגביית מס ישיר בתעשייה, מחסר, בינוי, נדל"ן ושירותים המקצועיים. לעומת זאת נרשמה ירידה בגבייה מענפי השירותים הפיננסיים, המידע והתקשורת. בשוק ההון נרשמה עלייה של 10% בגבייה מריבית וירידה של 7% בגבייה מרווחי מכירת ניירות ערך.

פרשנות / עמירם ברקת: הגירעון הוכיח - לממשלה יש כסף

לפני שלוש שנים סערה המדינה כשהתברר שהגירעון התקציבי כפול מתחזיות האוצר והגיע ל-40 מיליארד שקל או 4% תוצר. לרגע אחד הפך ח"כ שאול מופז, שהזהיר מפני הגירעון הצפוי, לסוג של נביא כלכלי, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הוצגו כצמד זחוחים ומנותקים. מבקר המדינה חיבר דוח מיוחד לרגל הפרשה ומתח בו ביקורת חריפה על הדרגים המקצועיים. מאז אותו דוח נדמה שבאוצר החליטו לנקוט משנה זהירות בתחזיות ההכנסות והגירעון שלהם, או במילה פחות עדינה - לכסת"ח. התוצאה השנה היא פספוס נוסף של הגירעון, בשיעור של כמעט 1%, אבל הפעם מהצד ה"בטוח". הפעם מבקר המדינה לא יתערב.

הגירעון הנמוך מהצפוי הוא תוצאה מרשימה, במיחוד על רקע ההאטה הכלכלית והעובדה שהוצאות הממשלה גדלו בשיעור של 5% לעומת 2014. הגירעון הנמוך הוא אולי חדשות טובות למי שמוטרד מסוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות, אך עם זאת כדאי להזכיר שגירעון נמוך מדי משמעותו שאפשר היה לתת יותר שירותים לאזרחים כמו חינוך, בריאות, רווחה ועוד.

מעבר לכך מחזקים נתוני הגירעון הנמוכים במידה משמעותית את הגישה שהובילה באוצר החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, שגרסה שיש לממשלה די כסף לאפשר הורדת מיסים. הוויכוח הגדול התחולל בקיץ כשעבאדי בויאנג'ו התייצבה מול הכלכלן הראשי יואל נוה והממונה על התקציבים אמיר לוי ונתנה גב רחב ליוזמת כחלון להפחית 1% במע"מ ו-1.5% במס חברות. העלות של שתי הפחתות המיסים תגיע בהבשלה מלאה לכ-5.7 מיליארד שקל בשנה, והיא אכן מתקזזת מול קצב הגידול המהיר בהכנסות ממיסים והעודף הגדול של כ-9 מיליארד שקל שנרשם ב-2015 בהכנסות הגבייה ממיסים מעבר לסכום שצפה האוצר.

אלא שהתשובה לשאלה המרכזית עדיין לא התבררה סופית: האם הגידול המרשים בגביית המיסים הוא תופעה פרמננטית או חד-פעמית.

כבר כעת ברור שהגידול הדו-ספרתי (37%!) בהכנסות ממיסי מקרקעין, שנרשם ב-2015, לא יימשך לתוך 2016. התאוששות הייצוא אינה נראית באופק וגם המצב בשוק ההון גרוע מכפי שהיה בשנה החולפת. ספק רב אם נתוני הגבייה ימשיכו לגלות את אותה חסינות מרשימה להרעה בנתוני המקרו שהחלה בקיץ האחרון.

זהירותם של לוי ונוה, שנצמדו כמעט עד לרגע האחרון לתחזית גירעון "מופרזת", עוד עשוייה להתברר כמוצדקת. לוי עדיין לא שוכנע שהורדות המיסים היו צעד נכון ובשיחות פרטיות הוא מזכיר את הבטחתו של שר האוצר, משה כחלון, להעלות בחזרה את המיסים, אם יתברר שנוצר חור גדול מדי בתקציב. רק ב-2016 נדע מי צדק באופן סופי.