"אין כמעט עוד מדינה בעולם שמיסוי הרכב בה כל כך גבוה"

"מדינת ישראל צריכה לקחת פסק זמן ממתווה הגז ולגבש מתווה חדש למיסוי הרכב", כך אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בפתח ועידת הרכב "CARS 2016" שהתקיימה בסוף השבוע האחרון באילת של לשכת המסחר ת"א והמרכז ועיתון "גלובס".

לדברי לין, בישראל אין כיום תחליף ריאלי לשימוש בכלי רכב פרטי. "אף משפחה ממוצעת לא יכולה לתפקד באופן תקין ונורמלי בלי להחזיק כלי רכב, ועל המדינה להתמודד עם המציאות הזו. אלא, שכמעט ואין מדינה בעולם שהמיסוי בה על רכישה ואחזקה של רכב גבוהים כמו בישראל".

לדבריו, המיסוי הכבד על רכב פוגע ברמת החיים של מעמד הביניים ותורם דרמטית להורדת ההכנסה המשפחתית. "במקום שיותר כסף פנוי יופנה למזון טוב, לחינוך, לתרבות ולבידור - הוא הולך לתשלום מסים על הרכב ועל הדלק. זו מציאות עגומה. המיסוי על הרכב הוא גורם בעל השפעה מרכזית על רמת החיים של הישראלי, והפחתת המיסוי על הרכב צריכה להיות יעד לאומי".

ערן יעקב, המשנה למנהל רשות המסים, אמר בכנס כי "נכון שיש מס קנייה, ואולי גם בשיעורים מהגבוהים בעולם, אבל יש מדינות עם שיעורי מס רכב יותר גבוהים מאיתנו". לדבריו, למרות שהמס הסטטוטורי על רכב הוא 83%, שיעור המס הממוצע בפועל עומד על כ-60%. "אדם שירצה לרכוש רכב קטן וידני עם זיהום מופחת ישלם מס של כ-20%. זה לא יותר יקר מרכב דומה בחו"ל".

לדבריו, אין כיום אלטרנטיבה ריאלית להכנסות המדינה ממיסוי על רכב. "מה האלטרנטיבה? להעלות את מס החברות? את המע"מ? אם אנחנו מדברים על הכנסה פנויה, אלטרנטיבות כאלה רק יקטינו אותה", אומר יעקב ומציין כי משרד האוצר והממשלה הפחיתו את נטל המס הכולל ב-6 מיליארד שקל, "וזה שקול לכמעט כל המסים על כלי רכב".

לדבריו, הבנזין ממוסה במס קבוע של כ-3 שקלים שכמעט לא השתנה מעל עשור, ובהשוואה בינלאומית, הבלו על הדלק בישראל הוא לא הכי נמוך אבל גם לא הכי גבוה. "נכון שגובים 17 מיליארד שקל נטו ממיסוי דלק לרכב, אבל השאלה הנשאלת היא מה האלטרנטיבה. האם נכון לא למסות את הדלק ולהטיל את המיסוי על משהו אחר? במדינה שסובלת מגודש עם אורך כבישים מהנמוכים בעולם, האם נכון להפחית את הבלו ולהעלות מסים אחרים? האם נכון, למשל, לבטל מס הכנסה שלילי ולבטל את המס על הדלק?, שאל יעקב. ביחס לשווי השימוש אמר כי הוא משקף שווי נורמטיבי שמבוסס על רכב בן שלוש שנים בהתאם לבדיקות שנערכו עבור האוצר על ידי גוף חיצוני.

עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, אמר בכנס כי משרדו פועל כיום בתנופה חסרת תקדים כדי לפתח את התחבורה הציבורית כאלטרנטיבה לרכב הפרטי. "בשנה האחרונה ראינו פיתוח של כבישים, הנחת מסילות ברזל, הקמת תחנת רכבת ועוד. זו קדנציה שלישית של שר התחבורה הנוכחי וזה נותן יציבות. כשיש יציבות יש המשכיות ודברים יוצאים לפועל".

יצחקי אמר כי "הוא מכיר את הדעה לפיה משפחה לא יכולה בלי רכב פרטי ושזה מוצר חיוני, אבל אם רוצים להיות מדינה נורמלית ומתקדמת אנחנו חייבים לפתח את התחבורה הציבורית. זה אומר תשתיות, נתיבים לתחבורה ציבורית, נתיבים מהירים, אוטובוסים חדשים ועוד. הדברים האלה מקבלים קדימות ועדיפות במשרד התחבורה. כך גם לגבי הוזלה של התעריפים ושילוב בין אוטובוס לרכב". בנוסף התייחס יצחקי לרכבת הקלה, ואמר כי "באוגוסט האחרון יצאנו לדרך עם בניית הרכבת הקלה. תל אביב כרגע 'הפוכה', אבל זה דבר שהיה צריך לקרות לפני 100 שנה. זו תהיה תקופה קשה, אבל אין ברירה. זה מחויב המציאות.

משתתפי הכנס דנו גם בחוק רישוי שירותי הרכב שאותו מעביר משרד התחבורה בשנתיים האחרונות. בנושא זה אמר יקי אנוך, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, כי הוא "אינו רואה כיצד יוכל החוק החדש להשפיע משמעותית על יוקר המחיה בישראל". לדבריו, הדרך המרכזית להוריד את מחירי הרכב בישראל היא להוריד את רמת המיסוי עליהם. משה וייצמן, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, אמר כי חוק רישוי הרכב נועד להגן על שלום הציבור ובטיחותו ומטרתו הסופית היא להוזיל את יוקר המחיה. ויצמן אמר כי החוק יוריד את עלויות המחיה במספר מוקדים, וביניהם תחום החלפים שבו יתאפשר לרוב החלפים לרכב להיכנס בדרך חופשית תוך הוזלת העלויות. גם הרחבת "המוסכים המומחים" שאינם קשורים ליבואני הרכב, תוריד לדבריו את העלויות.

וייצמן התייחס לסוגיית הייבוא המקביל של רכב לישראל, ואמר כי התקנות מאפשרות לבצע ייבוא מקביל כבר היום. אולם, הוא הוסיף כי "לצערי, הייבוא המקביל לא התפתח לממדים הצפויים ולא יצר שינוי שיביא למהפכת מחירים. יש מקומות שבהם ראינו ירידת מחירים, אבל אני מודה שלא ברמה שחשבנו". עם זאת הוא העריך כי "הייבוא הזעיר", שמוגדר בחוק החדש ויוגבל ל-20 כלי רכב חדשים או משומשים, עשוי ליצור שינוי. "השאלה כמה יבואנים יצמחו תחת השם 'יבואן זעיר'". לדבריו, "החוק יאפשר למשרד התחבורה להתחיל באכיפה של הרבה מאוד נושאים שהיום גדלים כמו עשבים שוטים, כמו למשל מוסכים פיראטים. זה ייתן הרבה יותר כוח לטפל בנושאים הבעייתיים".

מוני בר, מנכ"ל סקציית חברות הליסינג באיגוד לשכות המסחר, העריך כי התרומה המרכזית של החוק החדש להורדת יוקר המחיה תהיה בתחום הוזלת החלפים. אולם לדבריו כמות התקנות ותקנות המשנה שכלולות בחוק, היא "הזויה" ותכביד עוד יותר על נטל הרגולציה והסרבול הבירוקרטי ממנו סובל הענף. לדבריו, כבר היום קיים סרבול מתמשך במחשוב הליכים מול הרגולטורים, כאשר חלק מהתהליכים אורך שנים. "חברה עם 30 אלף מכוניות מקבלת בדואר 30 אלף מעטפות של חידוש רישיון רכב. יושב עובד, פותח את המעטפות, מעביר לתשלום והולך לדואר לשלם כל חידוש וחידוש. פעלנו מול משרד התחבורה כדי למסד תשלום אונליין, אבל העסק תקוע כבר למעלה משנתיים - וזו דוגמה אחת. הגענו לרמה שזה מעכב את הפעילות ומייקר את עלות המוצרים לצרכן".

בר הוסיף כי "שוק הליסינג והשכרת הרכב ניצב בשנים האחרונות מול מתקפה בלתי פוסקת של האוצר, שהחליט שהשוק הזה גורם לעיוות במשק כולו. בפועל, חברות הליסינג מספקות מוצרים ושירותים חיוניים. "כל מי שגר בפריפריה חייב להשתמש ברכב פרטי וחייב שתי מכוניות".

בפאנל זה השתתפו: עו"ד דן כרמלי משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יקי אנוך נשיא איגוד יבואני הרכב, משה ויצמן מנהל בכיר אגף הרכב,משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מוני בר יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג באיגוד לשכות המסחר, ערן יעקב המשנה למנהל רשות המסים.

בגלל הרכבת הקלה?

בתוך כך, מנתונים שפרסמה מחלקת המחקר של ERN סליקת תשלומים שפורסמו בוועידה עולה, כי הצ'קים מהווים כיום 35% מעוגת התשלומים בתחום הרכב. בנוסף נמצא, כי ב-2015 נרשמה עלייה של 19% בגובה העסקה הממוצעת במוסכים לעומת 2014. עוד עולה, כי בשנה שחלפה נרשמה עלייה של 5% במספר העסקאות בענף האופנועים, זאת במקביל לעלייה של כ-60% בסכום העסקאות הכולל ועלייה של כ-21% בסכום העסקה הממוצעת.

דניאל אלהרר, סמנכ"ל לקוחות ERN, אמר כי מדובר בתוצאה ישירה של תחילת העבודות על הרכבת הקלה בגוש דן. "החשש מעומסים כבדים באזור המרכז בנוסף לתחבורה ציבורית שאינה מספקת, העלו את הצריכה של כלי רכב דו-גלגליים". אלהרר ציין, כי ERN מיישמת כבר היום את חוק הסליקה האלקטרונית שצפוי להיות מאושר בעתיד באופן מלא, והיא "תגדיל את מספר העסקאות בתחום הרכב אשר צורת התשלום עליהן תהיה בצ'קים".