כשסעודיה הודיעה בשבוע שעבר שהיא שוקלת להפריט את חברת הנפט שלה שהיא הגדולה בעולם, זה היה הסימן האחרון לשינויים שמתחוללים בממלכה. מול קריסת מחירי הנפט, העימות האזורי עם איראן ושינויי המדיניות התכופים מאז שהמלך סלמן עלה על כסאו לפני שנה, סעודיה נכנסת לעידן חדש.
התוכנית להפריט חלק מארמקו, שיכולה להפוך לחברה הבורסאית הגדולה בעולם במונחי שווי, ממחישה את שינויי התפיסה וביטולי הטאבו על רפורמות שמביא איתו הדור הצעיר החדש של הנסיכים בממלכה.
הבולט הוא מוחמד בן סלמן, סגן נסיך הכתר שעומד בראש המאמץ שהגורמים הרשמיים מגדירים כניסיון לחולל שינוי עמוק בחברה הסעודית, להפוך אותה ליצרנית יותר ולפחות תלויה במענקים ממשלתיים.
לניסיון הזה, שפורץ עשרות שנים של מוסכמות על אופן הניהול של משאבי המדינה, יהיו השלכות עמוקות על הכיוון העתידי של הכלכלה הגדולה באזור. כישלון עלול להוליד תסיסה. הצלחה תבטיח עתיד משגשג אחרי עידן הנפט.
ארמקו הודיעה שהיא בוחנת אופציות של הפרטה, כולל תוכנית למכירת מניות מיעוט בחברה העיקרית וכן תוכניות לפיצול (ספין-אוף) של כמה חברות זיקוק ופטרו-כימיקלים.
סעודיה מחזיקה ב-16% מיתרות הנפט בעולם, יותר מ-260 מיליארד חביות. זה יותר מפי 10 מהיתרות שבידי אקסון מוביל, חברת הנפט הציבורית הגדולה בעולם. בהתבסס על שווי השוק של אקסון, העומד כעת על 317 מיליארד דולר, שווייה של ארמקו עשוי להגיע ל-3 טריליון דולר.
בכל מקרה, ההכללה הפוטנציאלית של הנכס החשוב ביותר של המלוכה ברשימת נכסים שיימכרו אולי מדגימה עד כמה ההנהגה מוכנה ללכת רחוק כדי לטפל באתגר הפיננסי הגדול ביותר מאז קריסת מחירי הנפט בשנות ה-80.
"השפל בנפט הביא לסיומו עשור של חיים קלים ובזבזניים", אמר סיימון וויליאמס, הכלכלן האזורי של HSBC. כאשר מחירי הנפט בוחנים שפל של 11 שנים, יתרות המט"ח של סעודיה ירדו ב-13% ל-650 מיליארד דולר, והממשלה מתכננת לגייס הון בחו"ל כבר השנה.
המציאות היא של כאב כלכלי, אחרי קיצוצי הוצאה ממשלתית של 14% ב-2015 ותוכנית לקיצוץ זהה השנה. ההידוק התקציבי פוגע במגזר שאינו קשור לנפט, שצומח כעת בקצב האיטי ביותר זה יותר מעשור.
"תוכנית ההפרטות המוצעת מזכירה כמה רחבות נשארו אופציות המימון של הממלכה, מלבד היתרות הכספיות הגדולות מאוד שעדיין עומדות לרשותה", אמר וויליאמס.
האתגרים כוללים גישור בין משמעת השוק שכמה שוחרי רפורמה רוצים לקדם לבין השימוש של ריאד בנפט כנשק גיאופוליטי, בייחוד ההחלטה לשמור על תפוקת הנפט ברמתה הנוכחית למרות ירידת המחיר.
המלך סלמן ואחיו המנוחים, ששלטו בסעודיה משנת 1953, רואים בנפט של הממלכה את הבסיס לשלטונם ולהשפעתם האזורית. הם הלאימו את תעשיית הנפט במלואה בשנות ה-70.
הכנסות ארמקו, שהפכו את משפחת אל-סעוד לאחת העשירות בעולם, מימנו את הקמת סעודיה המודרנית, הן בתשתיות והן בתמיכה באזרחים מהעריסה עד הקבר.
כשהזעזועים פקדו את המזרח התיכון בתחילת העשור הנוכחי, המלך עבדאללה המנוח הזרים עוד כספים לתשתיות ולמשכורות, כדי להבטיח שקט חברתי.
אבל בימים אלו של הנסיך מוחמד בן סלמן, שלמד באוניברסיטת ריאד בתחילת שנות ה-2000, הדיון במפרץ הפרסי עבר להפרטות וליעילות כלכלית. היעדים הללו קיבלו דגש מאז שהוא קיבל לידיו את הניהול הכלכלי של הממלכה עם הכתרת אביו למלך בשנה שעברה.
מוחמד ההיפראקטיבי בן ה-30, שמוקף לעתים קרובות ביועצי ניהול, מבסס את התקוות שלו על מגזר פרטי פעיל יותר, שמתוגבר על ידי השקעות חוץ.
הממשלה כבר העלתה את מחירי הדלק ושירותי התשתיות כמו חשמל, מים ועוד. כל הנפקה של ארמקו צפויה לבוא אחרי הפרטות אחרות, כמו של חברת התעופה הלאומית, נמלי תעופה, מתקני מים ואגירת דגנים. בשנים הבאות צפויים בממלכה מסי צריכה והיטלים נוספים - רפורמות שיש להן נגיעה רחבה בהרבה לציבור מאשר ההפרטות.
"מוחמד בן סלמן חופר לעצמו בור עם צמצום הסובסידיות ותוכניות הרפורמה האחרות - המהלכים הללו יקבעו במידה רבה את היציבות בממלכה", אמר תיאודור קרסיק מחברת הייעוץ Gulf State Analytics. "כל הדבר הזה עלול להתפוצץ בפנים אם הפתרונות המהירים ייכשלו בטווח הקצר". כמה אנליסטים מסכימים שהמעבר מחברה פטריארכלית לחברה יזמית עלול להימשך כמה דורות.
סגן נסיך הכתר טוען שסקר של גישות הציבור באמצעות קבוצות מיקוד מאפשר לממשלה להישאר רגישה לרחשי לב הציבור. אבל בניגוד למנגנוני התייעצות ציבורית מסורתיים יותר, סקר כזה לא מעניק לגיטימיות למדיניות כלשהי. שליטי סעודיה והרפורמיסטים צריכים גם להתמודד עם המתחים הפנימיים והאזוריים כאשר תוכניות "השינוי הלאומי" הכלכליות, החברתיות והחינוכיות שלהם ייושמו בחודשים הקרובים.
הוצאתו להורג של כהן הדת השיעי יחד עם פעילי ג'יהאד סונים הציתה משבר אזורי עם טהרן. דאעש, במקביל, מאיים ביותר התקפות בתחומי סעודיה.
"הלגיטימיות הסעודית מותקפת על ידי הסונה הקיצונית מחד, ועל ידי השיעה האיראנית מאידך", אומר ז'אן-מארק ריקלי, פרופסור עוזר בקינגס קולג' בלונדון. להערכתו, מלחמת המילים בין ריאד לטהרן מסוכנת ועלולה להוביל להסלמה.
כמה נפט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.